אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
 
 
מגזין
בזלת מוקצפת
טל אמית
ראיון עם המעצב הצעיר אורי יקותיאל מגלה שיש לו יחסים מתוחים עם עולם העיצוב ושאלות לגבי ההמשך - אבל בינתיים הוא גילה חומר חדש. בטעות.
להמשך »
על הקשר בין לדר פירות, כלכלה מעגלית וגלידה
אפרת ברק
לא תאמינו מה אפשר לעשות עם לדר. ראיון עם ענבר זניר בוגרת המכון הטכנולוגי חולון (HIT).
להמשך »
שובר את התבנית
שירה שובל | ספריית החומרים
ראיון עם ניקולא לה מונייה אשר תחת ידיו בטון הופך לבד ובד הופך לבטון. בביקור קצר בארץ הוא מספר כיצד שאריות בטון שזורקים הפועלים מדי יום לפח מתעצבות מעצמן ויוצרות עבודות יחידות במינן
להמשך »
...גיליון עכשווי
...כל הגיליונות

עקבו אחרינו
הרשמה לניוזלטר »
Facebook »
עיצוב היסטורי
הירונן | לונדון, טוקיו 1995-1985
צילום: שרון דרעי
הירונן, מאוסף מוזיאון העיצוב

כבר במפגש הראשון עם הרהיטים של "הירונן", מפסיקים לחשוב על רהיטים. מתחילים לחשוב על יצורים מוזרים וליבידינאליים הכופים עליך השתאות. אפקט ההפתעה מכתיב התבוננות מאוד ייצרית. התבוננות שאין לה הרבה עם החפציות של החפצים, כי אם עם האנרגיה הנפשית־מינית שלהם. הם מסמלים אנשים.

בעולם של "הירונן", לכורסא, לספה או למנורה יש גוף, תשוקות ואברי חישה - אף, עיניים, פה, עור. גוף המהדהד את תשוקותיו, את הזיותיו, את חנחוניו. חנחונים מושלמים לגמרי עד שהם מפתים אותך להאמין כי הם הנציגים האמיתיים של תשוקותיך הסמויות. הם יגורו אצלך ואתה תגור בהם ועם זאת לא יהיה להם קיום מציאותי מלא. רק הנציגות של קיום ספרותי, סימבולי, פנטסטי, קיום מהאגדות.

"הירונן" הוא שם מותג וסטודיו לעיצוב, שהקימו הישראלי רונן לוין והיפני הירויוקי אוקאווה בטוקיו, ב-1989. המיזוג בין שתי הביוגרפיות ששגשגו על רקע תרבותי שונה הוליד "מטיסאז" מרתק של ערכים אסתטיים מודרניסטיים, שאין להם דבר מובהק עם מסורות אסתטיות יפניות או ישראליות, וגם לא עם הקצוות הקשים של המודרניזם. הדברים שהם עושים אמורים לפני הכול לעורר הנאה חושנית, ולקדם תחושות ומיומנויות וטעם טוב על פני צפדנות אינטלקטואלית.

אחדות מעבודותיהם מנסחות מחוות רהוטות לווירטואוזיות ולקלילות של הרוקוקו שחגג את יפי־החיים, בעוד שאחרות מחזירות חוב למקורות השראה מודרניסטיים כמו הבאוהאוס והמינימליזם, ששיקפו את המעבר לחברה מתועשת ואת תוצאות המעבר. ויש להם עבודות נרקיסיסטיות בעלות נוכחות אירוטית מטרידה, שמעלה על הדעת חוויות קיומיות, סגנונות דקדנטיים, הקשרים סוריאליסטיים ותיאוריות אפלוליות בדבר היחסים בין אירוטיקה למוות, יחסים מורכבים ותכופות אף אלימים, כפי שהציעו ג'ורג' באטאיי, פרויד, סאד, בודלייר ואחרים.

נייג'ל קואטס, אבי הזרם "ארכיטקטורה נראטיבית", אמר על עבודתם של "הירונן" כי איננה עיצוב, אלא "ביקורת על עיצוב". כל אחת מעבודותיהם היא אחת מסוגה (One of), אך כשמנסים לחשוב על כל מה ש"הירונן" יצרו עד היום, מתקבלת שושלת גנטית מופרעת למדי. שושלת אשר בה כל יצירי כפם מרכיבים מין משפחה של ילדים חורגים עם קשרי דם רופפים.

נעמי אביב, אוצרת, מתוך קטלוג התערוכה "לאדולף לוס באהבה ובסיאוב", שהוצגה בבית העמודים בתל אביב, 1996
למאמר המלא של נעמי אביב על העבודות של סטודיו "הירונן" לחצו כאן >>
כל האובייקטים בתערוכה באדיבות רונן לוין אלב"י, ישראל

© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס