מוכרמוזר 
06 יוני - 20 אוקטובר, 2018

אוצרת: נגה שמשון

מציגים: רינת אשכנזי, נעה רביב, דנה זליג, אמיר יציב, ענת סבר, נטע שנוולד, איתי יעקב, טל בלטוך, רועי ניצן, ענת גולן, רונן תנחום, איתי לניאדו, דב גנשרוא, גל שריר, Durrel Bishop and Robert Poll, Isabel Mager , Milab 

צורות מרחפות, מקפצות, מתנפחות, כאילו נושמות. צורות עזות צבע, מוחשיות כל כךועם זאת שטוחות. מוזרות-מוכרות. ה- Das Unheimliche) Uncanny) הוא מונח פרוידיאני המתאר תחושה העולה כאשראנו נתקלים בתופעות שהן על גבול המדומה והממשי, בין האורגני לאנאורגני, ובין האנושי לזה שאיננו. צירוף פרדוקסלי של המוכר והמוזר - מוכרמוזר שכזה. 

בשנת 1970 השתמש הפרופסור היפני מסהירו מורי, באותו מושג בכדי להגדיר תופעהבתחום הרובוטיקה והגרפיקה הממוחשבת. מורי סימן את טווח הביניים שבין רובוט אודמות אדם דיגיטלית לאדם חי ובריא. בנקודת ״הכמעט״ - אל מול דמות שכמעט במדויק מדמה אדם, אולם משהו בה בכל זאת לא נכון, חשוד - נוצרת אי נוחות. מורי כינה את אזור הדמדומים הזה ״העמק המוכרמוזר.״ 

החוויה האנושית היומיומית מדלגת בין מרחבים פיזיים, כאן ועכשיו, לסביבות דיגיטליות,וירטואליות אין סופיות: מעולמות האנימציה הממוחשבת, דרך רובוטיקה, משחקי וידא וועד אפליקציות כמו סנאפצ׳אט המשלבות מציאות רבודה. מערכות סריקת גוף ושטח הופכות לממשק, ולכלי לפירוק, שימור ויצירת צורות אנושיות וביולוגיות. מודלים, הדמיות, ואסיסטנטים מבוססי אינטליגנציה מלאכותית בוחנים את היחס שלנו לטבעי, לביולוגי ובעיקר ליחסינו עם מרחב, זמן וחומר. הטכנולוגיות מתפתחות במהירות ויכולות ההדמיה הדיגיטלית כובשות תופעות של גוף וחומר; אור ועור, נוזלים, חלקיקים ושיער. מאפיינים ותכונות פיזיקליות מהעולם הפיזי מנותחים בעמל רב ומתורגמים למרחב הדיגיטלי. 

העבודות המוצבות בחלל נחלקות לחתכים של מרחב, גוף וחומר וממוקמות כל אחת בנקודה דמיונית ורעיונית שונה במרחב העמק המוכרמוזר. חלקן קרובות לדימויים מוכרים ורק במבט בוחן נגלה בהן את הזר ולעתים אפילו המאיים, ובחלקן מתקיים מהלך הפוך, כשחפץ זר או צורות משונות חושפות בפנינו חומר, דימוי או שיוך מוכר וידוע. 

חומר מוזר וגושני מתחזה ועוטה על עצמו מאפיינים של גוף אדם, זרוע רובוטית מתגלה מעצם המכניות שלה כ״חמודה,״ ובתוך המכשירים הדיגיטליים שלנו נחשפים עדויות לאנשים שעמלו על הרכבתם. שכבות של חומר, תפיסה ומשמעות נערמות זו מעל זו בעזרת חפצים, ייצוגי וידאו והדמיות. המוכר והזר הופכים מוזר. 

Isabel Mager, 5000 Times | Screenshot