תערוכה זו מבקשת להקשיב לממצאי החפירה הארכיאולוגית במטמנת מקווה ישראל, שהייתה המזבלה הראשונה של תל אביב המנדטורית. המזבלה פעלה ממחצית שנות העשרים עד ראשית שנות החמישים של המאה הקודמת.

זהו ניסיון לכרות מתוך חומרי החפירה את המסה החומרית, ואת התוכן העיצובי שצבור בה, בתקווה שאולי יספרו לנו משהו חדש ובלתי צפוי. המבט הראשון בחפץ שחולץ מחפירה, מבקש להבין מהו, מי ייצר אותו, למה שימש, ומדוע הושלך.

הסיור בתערוכה מבקש להציע דיאלוג שונה מעט עם החפצים שהוצאו מתל האשפה, והוא מתנהל בשלוש מערכות. הראשונה עוסקת בתחביר של השפות העיצוביות שנקברו. השנייה מציעה התבוננות במציאות מדומיינת לחיים שהתנהלו מתחת לפני האדמה. השלישית מציגה מפגש עם חפצים מעוררים, הנאספים ונסחרים בשל הסיפורים המיוחסים להם.

אוצרות ועיצוב תערוכה: אביחי מזרחי וניל ננר.

צוות המחקר והעבודה במטמנה: פרופ׳ תמר אלאור, ד״ר אסף נתיב , ארבל לוי.

מחקר היסטורי: ד״ר ירון בלסלב.

לרכישת כרטיסים >>

צילום: שחר פליישמן

המחקר בוצע בתמיכת הקרן הלאומית למדעים ISF והאוניברסיטה העברית, השותפות גם לתערוכה זו, ובסיוע איגוד ערים דן.