אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון 23
דצמבר 2020 - יוני 2021
אור ועיצוב
גופי תאורה מאוסף מוזיאון העיצוב חולון 10 דצמבר, 2020 /

האור הנגלה, אותם גלי קרינה המרכיבים את טווח הצבעים הזמינים לראייה האנושית – הוא אלמנט חשוב ביותר בעיצוב. הוא מסייע ליצור תחושה של נפח, מרחב, מרקם וחומריות. צבעים, שקיפויות, השתקפויות וצללים – כולם אלמנטים עיצוביים שונים שעובדים עם האור כחומר גלם. האור יכול להגיע ממקור טבעי כמו השמש, או ממקור מלאכותי כמו נורת החשמל או להבת הנר. למקורות האור השונים יש צבעוניות שונה. אור יום נוטה לכחלחלות ונקרא אור קר. ואילו אור שמקורו בנרות נוטה לאדמדמות ונקרא אור חם. נורות חשמליות מגיעות כיום במבחר גוונים חמים או קרים לפי סוגיהן השונים.

על אף שישנם נושאים רבים שניתן לעסוק בהם בכל הקשור לאור, לכבוד החנוכה החלטנו להתמקד בנושא הקרוב לליבנו – עיצוב גופי תאורה. כמעט כל מעצב עסק בשלב זה או אחר בקריירה שלו בעיצוב מנורות וגופי תאורה. העניין הייחודי בעיצוב המנורה, הוא שהיא משנה את מצבה באופן חד, ממצב כבוי שבו היא מתפקדת כחפץ המואר באור חיצוני, למצב דלוק, שבו היא מתפקדת כחפץ בעל מקור אור פנימי. המעבר בין שני המצבים מזמן אתגרים עיצוביים וחומריים. העיצוב צריך להיות מותאם לשני מצבי התאורה, והחומרים צריכים להתאים למקור אור קרוב שעשוי לפגוע בהם או לגרום להם לשחיקה. בנוסף, כמו בכל עיצוב של מוצר המיועד לשימוש יומיומי, עומדת שאלת החידוש. כיצד משתמשים בחומרים, מרקמים וצורות באופן שחושף נדבכים חדשים במהות התאורה.

אך ראשית, לפני שנצלול לדוגמאות מרתקות מהאוסף, כמה מילים על ההמצאה שפטרה אותנו מתאורת נרות אפלולית והביאה אותנו לזמנים המוארים של ימנו – הנורה החשמלית. רבים נוטים לייחס המצאה זו לתומס אדיסון. אך למעשה היה זה המדען הבריטי וורן דה לה רו שהדגים לראשונה  ב-1940את עיקרון הפעולה של הנורה. הנורה שפיתח הייתה יקרה מדי לייצור ולכן לא נכנסה לשימוש נרחב. אחריו ניסו רבים לפתח נורות חשמל שיהיו זולות ועמידות מספיק לייצור המוני, אך תומס אדיסון היה הראשון שצלח במשימה כאשר הציג ב-1879 נורה עם חוט להט עשוי מחומרים זולים כמו במבוק וכותנה שצופו בפחמן דליק. הנורה שפיתח הייתה זולה לייצור והחזיקה מעמד ל- 1200 שעות. מאז המצאתו פותחו נורות נוספות ומתקדמות יותר ובמהרה הפכה הנורה לפריט זול וזמין שנפוץ בכל בית ופינת רחוב.

עם המצאת הנורה נוצר צורך לפתח עבורה מעמדים וכיסויים שונים, שיחזיקו את מקור האור בזוויות שונות, יעמעמו ויפיצו אותו בצורה נעימה. כך החלה להתפתח לצד תעשיית הנורות, תעשיית האהילים וגופי התאורה. באוסף מוזיאון העיצוב חולון שמורים גופי תאורה רבים. הם מדגימים יצירתיות, רגישות לצורות, צבעים וחומרים, ומבטאים כל אחד את אופן חשיבתו וכושר המצאתו של המעצב שיצר אותו. בעזרת מספר דוגמאות מהאוסף נבקש להדגים את האופן בו ניתן לחדש ולהמציא מוצר יומיומי כל פעם מחדש.


דיק ואן הוף, מנורה גבוהה מתוך הסדרה "עבודה", 2007

מנורה זו עוצבה כחלק מסדרה של חפצי שולחן שימושיים עבור חברת הקרמיקה ההולנדית Royal Tichelaar Makkum. החברה רצתה לבחון את יכולתה לייצר פריטים פונקציונליים על אף התמחותה בייצור מסורתי של חפצי נוי. לצורך המשימה היא גייסה את המעצב דיק ואן הוף שנודע בסגנונו הפונקציונלי.

ואן הוף החליט להשתמש ביכולות הקראפט המפותחות של החברה על מנת ליצור מנורת שולחן עם בסיס ואהיל עשויים קרמיקה בטכניקה מסורתית. הבסיס והאהיל חוברו בעץ אלון שדרכו הועברו חוטי החשמל. עבודת הקרמיקה הייחודית של האהיל משפיעה על האור המוקרן באופן שמדגיש את איכויות העץ והקרמיקה. העיצוב מרמז בעדינות על היחסים ההכרחיים בין המשתמש לחפץ.

המנורה מעוצבת בקווים נקיים כשאר החפצים בסדרה. היא הוצגה בתערוכה "מצב הדברים" ב-2010 ונתרמה על ידי המעצב לאוסף המוזיאון. בתערוכה שימשה כדוגמה לקטגוריה בשם "מהותנות החדשה" שהציגה פריטים שהתכתבו עם נוסטלגיה ועם המודרניזם ושמו דגש על אסתטיקה פשוטה, על חומרי גלם ועל שימוש פשוט במוצר, ללא הסחות דעת של קישוטים או מנגנונים מסובכים.

מנורה זו אם כן, היא דוגמה לאופן שבו התרכזות בחומרים ובקווים פשוטים וטבעיים מדגישה את המהות השימושית של האור ואת חומריותו. 

 


סטודיו GROOVY (דנית וינון שמחי), מנורת סיפוןראשית שנות ה-2000

מנורת שולחן זו נוצרה מסיפולוקס מקורי שיצא משימוש. סטודיו גרובי נודע כיום בעיקר בייצור מודלים מסוגים שונים, אך בעשור הראשון של המאה ה-21 התמקדו המעצבים בייצור של חפצים מהמוכן. הם אספו חפצים שונים שנזרקו ויצאו משימוש והשמישו אותם בדרכים הומוריסטיות תוך שימוש בצבעוניות עזה ובעיצובים מפתיעים. הם פעלו כחלק ממגמה של עיצוב אקולוגי שהתמקד בייצור חדש מהישן.

מנורת השולחן של גרובי משתמשת בראש הסיפולוקס בתור ראש הנורה ואילו הבקבוק עצמו משמש כמיכל הקולט את האור ומפיצו החוצה בצורה עדינה. כך חושפת המנורה את תוכנו האפל של הבקבוק ומשתמשת בדופנותיו כמחזירי אור. התוצאה המתקבלת היא אסתטית ופונקציונלית ומייצרת הפתעה לצד הומור ונוסטלגיה.



טל מור, מנורת בורדה2006

מנורה זו נוצרה בהשראת מגזין "בורדה" הגרמני שהפך שם נרדף למגזיני תפירה שנפוצו בשנות החמישים עד השבעים בבתיהן של תופרות ישראליות, מקצועיות וחובבות. המגזין סייע להעתיק ולתפור בגדים בגזרות ממיטב האופנה האירופית. ברוח המגזין יצר המעצב טל מור גזרות שונות להכנת מנורה שמגיעות משורטטות על פוסטר גדול. כל פוסטר מכיל מגוון חלקים שמאפשרים ליצור מנורות שונות בעיצובים שונים לפי ראות עיניו של המשתמש. את הפוסטר יש לגזור לפי בחירה, להדביק את החלקים הגזורים למשטח עץ, ולחתוך בעזרת מסור חשמלי. מהחיתוך מתקבלים חלקי המנורה, שאותם ניתן להרכיב ללא שימוש בדבק, ברגים או מסמרים.

המנורה הוצגה במוזיאון בשנת 2011 כחלק מהתערוכה "הישן החדש" שאצר פולקר אלבוס. היא הדגימה את האופן שבו שיטות ייצור ועיצוב ישנות עשויות להשתלב בעיצוב חדש ולהעשיר אותו. לאחר התערוכה המעצב תרם את המנורה לאוסף המוזיאון.

המנורה חושפת את האסתטיקה של שימוש בחומרי גלם מהקיים. החיבורים שנוצרים בין המשטחים השונים יוצרים נראות משעשעת של משחק ילדים. כאשר נדלק בה האור נחשפים צדדים חדשים: סיביות העץ, גסות החיתוך הביתי, ומשחק הצללים על הקיר.  

 

*המוצגים והצילומים בכתבה הם מתוך אוסף המוזיאון ובאדיבות המעצבים. 

דעה: כשדונלד ג'אד חטא בעיצוב רהיטים או כמה מחשבות על הקשר בין אמנות מינימליסטית ועיצוב תעשייתי
עדי המר
הקשר בין אמנות מינימליסטית לעיצוב תעשייתי אינו דבר חדש ובאופן חריג לדיון הרחב יותר על עיצוב ואמנות מגיע דווקא מאמנים ומבקרי אמנות ולא ממעצבים. האמנות המינימליסטית לא נתפסה מיד כאמנות ו"הואשמה" בקרבתה לעיצוב. בכדי להבין טוב יותר את הקשר, יש להכיר מקרוב את דונלד ג'אד - האמן הבולט ביותר בקבוצה שעיצב גם רהיטים בכוונת שימוש אך הוסיף והתעקש כמעט עד יום מותו שאמנות לחוד ועיצוב לחוד.
להמשך »
בין קרפאט מסורתי לטכנולוגיה חדשנית
מירב רהט
התערוכה "לכופף מוסכמות" של סטודיו COZY עוסקת במפגש בין קראפט וטכנולוגיה ומציעה כמה רגעים של נחת ואופטימיות שמאירים את היומיום.
להמשך »
כתבות
קח תרמיל
שי קירשנצויג
מזכרת משדה הקרב או חפץ יודיאקה יוקרתי? האבולוציה של תרמילי פגזים בתרבות החזותית הציונית
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס