אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון 23
דצמבר 2020 - יוני 2021
לעבר טבע צפוי
מאיה בן דויד 30 מאי, 2021 /

היחסים שלנו עם הטבע עברו תהפוכות רבות, שהואצו עם המהפכה התעשייתית והמהפכה המדעית. מהפכות אלו מיצבו את המכונה והטכנולוגיה כמערכות המושיעות של החברה האנושית. בכוח המכונה נייעל את חיינו, בכוח המידע שנוצר מהמכונה נשכיל להבין את המורכב והמופשט מכל – הבריאה והאינטליגנציה. אותו הכוח יאפשר את היכולת לשכפל אדם או איברים ולפתור את בעיית הזמניות שלנו על הכדור – הנגזרת מהשאיפה העיקשת לחיי נצח. הכוח יאפשר גם את היכולת לייצר מכונה עם אינטליגנציה אנושית ומוסר.

באיזושהי נקודה לאורך הדרך הפך הטבע להשראה, אך לא למטרה. אנו רואים אותו כמרחב נפרד שיש לשלוט בו ולנהל אותו. אך לא תמיד היו אלו פני הדברים. תרבויות קדמוניות, ילידיות, חיו עם מערכות טבעיות בהקשבה ובלמידה. הן סיגלו לעצמן פתרונות להתמודדות עם מצבי קיצון שמקורם בטבע – בחומרים, בטופוגרפיה, בלמידת השינויים והתנועה. אך כחברה מודרנית בחרנו בדרך אחרת, שבה הטבע ואנחנו מופרדים – אנחנו לא חיים אותו ולא יודעים אותו.

המגפה הנוכחית אילצה אותנו לבחון מחדש את היחסים עם הטבע. לשוב ולהתבונן בו ובשינויים שהוא עובר, ולהציע מנגנונים שיבטיחו הישרדות משותפת. כדי לעשות זאת נצטרך לבחון מחדש מכניזמים רבים. החפצים שאנו מייצרים הם חלק מאותו מכניזם רחב שמכיל צרכים אנושיים, תהליכי ייצור ושיטות ייצור, מנגנונים כלכליים ואסטרטגיות עסקיות־צרכניות. משברים ערכיים־אנושיים מגדירים מחדש את היחסים בין כל המרכיבים הללו, לכן התבוננות על חפצים היא בבואה לתהליכים רבים המתרחשים סביבנו. 

הסיור שאני מציעה יתמקד בכמה חפצים שמייצגים כיצד מערכת היחסים שלנו עם הטבע משתנה כתוצאה מכניסתן של טכנולוגיות חדשות ומתוך כוונה להשפיע ולעצב נרטיבים עתידיים.

 

נעמה אגסי עבור מונקי ביזנס, חרב ענף, 2015

על ידי הצמדה של רצועה הופך ענף לחרב. מעשה שובבי שמוטבע בו זיכרון ילדות עם ריח הרפתקאות ודמיון. לצד חוויית הילדות והמפגש המפתה בין רצועת פלסטיק, שהיא מוצר תעשייתי מדויק, לענף טבעי שטבועה בו מקריות, בחפץ גם מגולמת רמיזה לאינסטינקט האנושי ליצור לעצמנו כלי עבודה כדי להוביל, להתחרות, לכבוש, להילחם, לשרוד. למבט הנאיבי שמלווה אותנו כילדים שחוקרים את הטבע נלוות הרבה פעמים פעולות משחיתות – קטיפה, עקירה, הריגה – שהן חלק מהדרך לחקור ולהתבונן, אך גם מנכיחות את עליונותנו.

 

נעמה אגסי עבור מונקי ביזנס, חרב ענף, 2015. צילום: מונקי ביזנס

 

חיים מורו (יצרן), סיכות דש לרגל יום העצמאות – קק״ל, 1973-1956

עיצוב: גבריאל ומקסים שמיר, יעקב צים, מעצב לא ידוע, מעצב לא ידוע, אסף ברג

עץ הזית הוא עץ מקומי. לא אנדמי בשום צורה. עץ שמאפיין את המקום, כמו מקומות רבים באגן הים התיכון. עם זאת, לאור משמעותו הדתית־היסטורית, הוא השתרש כמוטיב רב־משמעות בתרבות המקום, ולפיכך נאבקים עליו ומכבדים אותו. כמעצבת, חשבתי שהבחירה במוטיבים מהטבע בעיצוב מוצרים משאירה את הדיון הפוליטי בצד, מאחר שהטבע הוא במידה רבה אובייקטיבי. הוא תוצר של המקום. ספוג בכוחות האדמה והשמיים, בדומה לבני האדם שחיים באותו תא שטח. עם הזמן הבנתי שהרצון שלנו לגונן על זן נבחר, לרבות זן מועדף, לחצוץ באמצעות זן מסוים, לעקור זן אחר – כולן פעולות המשנות את הנוף, מעצבות אותו לצרכינו או להעדפותינו, מספרות ומשמרות נרטיב נבחר. מייצרות טבע פוליטי.

 

חיים מורו (יצרן), סיכות דש לרגל יום העצמאות – קק״ל, 1973-1956. צילום: שרון מורו

 

סטודיו אנדר, הדפסה קרמית תלת־ממדית, 2012

הדפסה תלת־ממדית היא טכנולוגיית ייצור הבונה את המודל הפיזי לפי קובץ דיגיטלי. תוכנה ייעודית פורסת את הקובץ לשכבות, והמכונה מדפיסה אותו בתלת־ממד, בטכניקות שונות, שכבה אחר שכבה. הצמיחה או הגדילה של האובייקט על משטח המדפסת מעוררת מחשבות על מנגנוני הצמיחה של הטבע ועל הדפסת תלת־ממד כמעין טכנולוגיה מצמיחה מעשה ידי אדם. השימוש בחומר המבוסס על מחצב טבעי עבור ייצור בהדפסת תלת־ממד מאתגר את היכולת שלנו לשלוט בתוצאה הסופית. בין החומר לבין רצון היוצר והמכונה מתקיים דיאלוג ארוך הקשור ביכולת לשלוט, לתכנן, לווסת ולעצב את הטבעי. לרוב, מהלכים אלו חושפים את אתגרי הטכנולוגיה הנוכחיים, אך גם את איכויותיו המורכבות והפואטיות של הטבעי.

 

סטודיו אנדר, הדפסה קרמית תלת־ממדית, 2012

 

Guard From Above, נץ מבוית ומאולף תוקף רחפן, 2013 ואילך

מי שולט על מי? מי עליון על מי? העופות הדורסים המאומנים בסרט לתקיפת רחפנים עוינים הם בבחינת ״הדברה ביולוגית״ מעוותת מעשה ידי אדם – נרתום עופות דורסים בכוח, נפעיל עליהם אילוף ושליטה לצורך קיום הפונקציה הטבעית להם – ציד והישרדות. שימוש בבזים לציד התחיל כבר בתקופת מסופוטמיה. מונגוליה, טורקיה ואירופה המשיכו לקיים את הספורט, שהיה לסמל סטטוס. הבחירה להפוך את העוף הדורס למוצר צריכה נסמכת על כוחה של מורשת תרבותית ועושה אותה למהלך שיווקי־צרכני מעוות.

 

צילום מתוך: Guard From Above, נץ מבוית ומאולף תוקף רחפן, 2013 ואילך

 

גל שריר, אתה נוגע בי יותר מכל דבר אחר, 2018

המקלדת שעיצבה גל שריר היא סימן שאלה המפנה לכיוון אפשרי שבו העור שלנו, כמעטפת חכמה ורספונסיבית, יקבל תפקודים נוספים. החזון של גל מכיל געגוע למגע ולחושניות בתקופה של תיווך טכנולוגי מואץ, שבא לידי ביטוי במקלדות, במסכים, בעכברים ובכלים נוספים שבאמצעותם אנחנו נוגעים באחרים, עוזרים, מתקשרים ואף אוהבים. זיכרון הגוף ומערכת החושים הם שער לידע קדום שמוטבע בנו כיצורים חיים. הטכנולוגיות הבאות יאותגרו על ידי הזיכרון והכמיהה האנושית למגע ולחישה.

 

צילום מתוך: גל שריר, אתה נוגע בי יותר מכל דבר אחר, 2018

 

גיוון אימג'ינג (יצרן), פיל-קאם – גלולת מצלמה לאבחון מחלות במערכת העיכול, 2013

"To boldly go where no man has gone before" הוא המשפט המזוהה ביותר עם מסע בין כוכבים, סדרת הטלויזיה המפורסמת, המתארת את הרפתקאותיה של חללית מחקר – והוא מייצג את הרצון האנושי לגלות עולמות חדשים. גלולת המצלמה היא כלי טכנולוגי נוסף בשרשרת של מאמצים אנושיים לראות את מה שאי אפשר לראות בעין האנושית – מיקרוסקופ, טלסקופ, קולונוסקופ וכלים רבים אחרים המאפשרים לנו מפגש עם עולמות זעירים או עצומים, קרובים או רחוקים, פנימיים או חיצוניים.

 

גיוון אימג'ינג (יצרן), פיל-קאם – גלולת מצלמה לאבחון מחלות במערכת העיכול, 2013. תמונה באדיבות Medatronic

 

סטודיו פדואה דזיין (אלכס פדואה וגלעד דוידי), גשושית בראשית – מודל ראשוני, 2012

הצעד הראשון על הירח היה רגע מרגש בהיסטוריה האנושית. הוא שיקף הישגים טכנולוגיים כבירים ואת היכולת של האדם לממש חזון ולהפוך אותו למציאות. היכולת של המין האנושי לצאת מגבולות הכוכב ולהתבונן בכדור מבחוץ, אפשרה לחוות את יופיו של היקום בענווה. נחיתת החללית על הירח והנפת הדגל הסמלית, מייצגים בהרבה מובנים את הרצון של האדם לשלוט, לדעת, לפרוץ גבולות ולהבין את היקום ואת מקומו בתוכו. בגשושית בראשית, המקום הנדיב שהוקצה לסמלים המסחריים (לוגואים) על גבי החללית, הוא כמו הדגל שננעץ באדמת הירח ב־ 1969 – הרצון לייצר רגע היסטורי מניע אותנו. היום יותר מתמיד אנחנו סוחרים של רגעים.

 

סטודיו פדואה דזיין (אלכס פדואה וגלעד דוידי), גשושית בראשית – מודל ראשוני, 2012

 

קובי לוי, ללא כותרת (כַוּתַּ כניסה), 2010

דימוי הפרח שמופיע על גבי כַוּתַּ הכניסה מזכיר תצורות שמקורן בטבע והוסברו על ידי האדם באמצעות סדרה חשבונית הידועה כסדרת פיבונצ'י. דפוסים אלו אפשר לראות בסידור הגרעינים של פרח החמנייה, בסידור עלי הארטישוק, בקשקשי האצטרובל ועוד. תבליט הפלדה מתייחס למבנים תלת־ממדיים אורגניים בעלי מורפולוגיה מורכבת, המקבלת כאן הפשטה לכדי סמל. החיבור בין שושנת הברזל (רוזטה) לתפקוד של כיסוי פתחי הביוב פתוח לפרשנות. עבורי, שושנות הברזל מעבירות תחושה מעיקה של החמצה על מה שייצרנו בעולם ללא אחריות מספקת והיעדר התקווה לשינוי.

 

קובי לוי, ללא כותרת (כַוּתַּ כניסה), 2010. צילום: קובי לוי

 

עמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD הסדרה הצהובה, 2014

סדרת העבודות של אבני היד משקפת את האפשרות שבעתיד ידע מסורתי של בני המקום יחבור לאמצעים טכנולוגיים. שילוב שיאפשר ניצול משאבי אופטימלי, התואם את ערכי החברה המודרנית השואפת לקיום בן־קיימא, לצד תרחישי קיצון בעתיד. היכולת של טכנולוגיות הדפסת תלת־ממד לייצר התאמה מלאה ואישית לגוף האדם מצד אחד ולמורכבות המבנים שמקורם בטבע מצד אחר, תאפשר תצורות חדשות של שימוש בטבע. רתימת חומרים מקומיים לייצור מקומי ומותאם אישי, תהיה בעתיד עיקרון חשוב תחת מקבץ הטכנולוגיות שמגולמות בכותרת ״הדפסת תלת־ממד״.

 

עמי דרך ודב גנשרוא, BC-AD הסדרה הצהובה, 2014. צילום: מוטי פישביין

 

--

מאיה בן דויד מעצבת מוצר, חוקרת ומרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי בצלאל – אקדמיה לאומנות ועיצוב, ירושלים

* פורסם לראשונה במסגרת חוברת "מסלולים" בתערוכה "קופסה שחורה"
תערוכות
אוסף המוזיאון
מחקר עיצוב
מכונות עם לב אדם
עדי המר יעקבי
מה לאמנות ולרובוטיקה? ואיזה תפקיד שמור לתחום העיצוב במשוואה הזו? רשמים מתוך הכנס החשוב Creative Collaborations: Art, Design and Human-Robot Interaction שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון ועסק ביחסים המורכבים שבין טכנולוגיה לאסתטיקה ובין אמנות ועיצוב לבינה מלאכותית ואינטראקציית אדם-רובוט.
להמשך »
האותיות הקטנות
סתו אקסנפלד
מה ניתן ללמוד מהקשר בין לוחות לבדיקת ראייה וטיפוגרפיה עברית?
להמשך »
המלצות
הרומן שלי עם סנדי - פלסטיק, ניאו-קראפט ואסתטיקת ההרס
מירב רהט
היום, 17/1/13, תפתח בגלריה פריסקופ התערוכה "הרומן שלי עם סנדי", בה מציג המעצב ירון אליאסי עבודות פלסטיק שפורצות מהמקום המאולף של עבודה בתבניות וסביב צורות גיאומטריות מדויקות וחושף שפה צורנית שמערבת את נפש היוצר ואת קו הרישום האישי שלו.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס