אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון נוכחי
יולי-דצמבר 2021
סוד הקסם
סתו אקסנפלד 08 אוגוסט, 2021 /

ביום חמישי, 22 ביולי 2021 התקיים כנס ״איך מעצבים קסם?״ לרגל פתיחת התערוכה ״הנשף״ במוזיאון העיצוב חולון. הניסיון להבין איך מעצבים קסם טומן בחובו פרדוקס מובנה, שהרי אם יודעים איך הוא נוצר – לא מדובר עוד בקסם. אך הדוברים בכנס לא חשפו סודות אלא העניקו פרשנויות שונות למונח, זיהו איפה אפשר למצוא אותו, הדגימו איך הוא בא לידי ביטוי במוסיקה ובספרות ושאלו איזה תפקיד יש לו בחיינו.


בתמונה מחוך בעיצוב אלון ליבנה שמוצג בתערוכה, צילום: 
מיכל חלבין

את הכנס פתחה יערה קידר אוצרת התערוכה ״הנשף״ שסיפרה כיצד מגולם הקסם בתערוכה ובתהליך העבודה עליה. ״הנשף״ מאפשרת לברוח לעולם הקסום של אגדות ונשפים ושואלת אם בריחה מהמציאות היא חוסר יכולת להתמודד עם קשיים, או כישור חיים הישרדותי. החיבור שבין אופנה לאגדות איננו זר, הסבירה קידר, הם אמנם נתפסים כאסקפיסטיים, מנותקים מהמציאות, אבל גם באופנה וגם באגדות הם קרקע פורייה למחקר היסטורי, פסיכולוגי, חברתי ומגדרי.

בגלריה התחתונה מוצג ציר זמן דמיוני שמראה איך הוגדר שפע בתקופות שונות, וכיצד עיצוב השמלות השתנה בעקבות הגדרות אלה. הדגמים חושפים גם את השכבות הנסתרות מהעין את הקרינולינות, את הפאנייה ואת המחוכים שלבשו נשים מתחת לבגדים כדי לעמוד בתכתיבי אידיאל היופי בכל תקופה ותקופה. בחלל הגלריה העליונה אפשר לראות את הכוח של השמלות העכשוויות. הן לא רק מספרות על אסתטיקה על פונקציה או על טרנדים, אלא נעות על קו התפר שבין אופנה מסחרית לאמנות.

קסם, מראה קידר, יכול להתבטא בדרכים שונות. תחושת תעתוע היא אחד הכלים שבאמצעותם ניתן ליצור אותו. אחת השמלות שמגלמת תפיסה זו היא השמלה החד־פעמית של מעצב האופנה ירון מנקובסקי - שמלת קוטור שעשויה מ־152 גלילי נייר טואלט. התעתוע מתקיים לא רק בשמלות המוצגות כי אם גם בעיצוב החלל - השנדליר שמפאר את תקרת הגלריה העליונה נראה מהודר ויוקרתי, אך המתבונן מקרוב יבחין שגוף התאורה מורכב מקולבים.

קסם יכול להתקיים גם במפגש בין עולמות. המעצבת עידית ברק בוחנת בתערוכה את הקשר שבין אופנה לטכנולוגיה. באמצעות שימוש בסיבים אופטיים בגדלים שונים הצליחה ברק לשחזר את הצללית המושלמת של שמלת סינדרלה הדמיונית, ואת רגע המהפך הקסום שמוכר מן הסצנה האיקונית בסרט של וולט דיסני.

מדבריה של קידר עולה כי כוחה של התערוכה בקסם שנוצר מתשומת הלב שנתנה לפרטים גדולים וקטנים כאחד. ראשי הבובות פוסלו על ידי ויוי בלאיש - לא נעשה שימוש בראשים קיימים, כי אם בפיסול של הראשים באמצעות גזרה שהורכבה ונתפרה מעשרות חלקים. האביזרים המיוחדים נרקמו בפנינים על ידי רות פלוסוף, ומנגנונים נסתרים מאנישים ומניעים את ראשי הבובות והמניפות.


מאור צבר, הפרוסה שנשכחה, 2020

תשומת הלב לפרטים מתקיימת גם בחלל החותם את התערוכה, ומפגיש בין העבודות של אלון שבו שהתפרסם בזכות האסתטיקה הייחודית שלו לבין הכובעים של מאור צבר שעיצב סדרת כובעי קינוחים. היכולת של צבר להפוך רעיונות וסקיצות למציאות היא קסם בפני עצמו. כל כובע עשוי לפרטי פרטים ומשלב בין פלסטיק ולבד. אבל כדי שלא הכל יהיה מושלם, הוא הוסיף עכבישים קטנים שמזכירים שנשפים, כמו החיים, לא תמיד מושלמים.

פרופ׳ תמר אלאור | קסם בחפצים
פרופ' תמר אלאור זיהתה את הקסם במושג ״נשגב״ - משהו שהוא מעבר למה שהעין רואה, מעבר לממשי. לטענתה מהלכים ופרקטיקות שהמין האנושי פיתח כמו טיולים, טקסים, תפילות, צומות ותעניות הם ניסיון לדחוף אותנו לקצה, שנוכל לפגוש בו את הקסם.

את הנשגב ניתן לראות בשני קצוות: בנישא, בתמיר, בגדול מהחיים, במופלא ובשפע. אבל יש לטענתה גם נשגב אחר. אנחנו משקיעים מאמץ עצום ללכת למקום הריק, המופשט, היעיל והצנוע. כי במקום שרואים את המדוד - בריק הזה, המוח האנושי מפעיל את הדמיון. המתח שבין השפע לניקיון הוא לא רק מתח תרבותי וחינוכי הוא כולל גם ממד מוסרי - תמיד יש אתיקה באסתטיקה. כל הנושא כרוך בשיפוט מוסרי של ראוי ולא ראוי. אלאור רואה זאת בברור במסורת האופנה הישראלית שההגמוניה קידשה בתחילת דרכה את הצניעות ואת הדלות ועם השנים אתגרו אותה קבוצות אחרות באוכלוסייה.

לסיום תהתה אלאור אם הקסם נטוע בקונקרטי - בידיים שיוצרות ועמלות במשך עשרות שנים של ציוויליזציה. ״הבריאה לא נעשית יש מאין״, הסבירה, ״אלא יש מיש, אנחנו לוקחים משהו ועושים ממנו משהו אחר״. אנחנו נפגשים במציאות עם מה שיש ושם ניצת הדבר. הדמיון האנושי, שהוא הצלם האלוהי, נמדד ביכולת לשבת לחשוב על רעיונות. ולפעמים לא צריך לעשות הרבה אלא להתבונן במה שיש ולהתפעם. 


נועה מנהיים | מאגייה של מייקאובר

נועה מנהיים הציגה את התפקידים שיש לבגד בסיפורי האגדות, בדגש על השינוי האסתטי, האישי והמעמדי שהם מעבירים את הגיבורים. את המהפך הראשון זיהתה כבר בסיפור אדם וחווה שאוכלים מפרי עץ הדעת בניגוד לציווי של אלוהים. השינוי וההתפכחות שחלו בעקבות אכילת התפוח הובילו את אדם וחווה לתפור לעצמם חגורה מעלי תאנה. הבגדים במקרה זה משחקים תפקיד של ההתבגרות מואצת, יש בהם אלמנט מתרבת.

כוחו של הבגד להפוך את האדם מחיה לבן תרבות חוזר בסיפורי האגדות, בפולקלור ובמעשיות רבות. אחת הגרסאות המוקדמות ביותר לאגדת האדם־זאב, היא  של מארי דה פראנס המתייחסת לקיומם של אנשי־זאב ולסיפורים על אודותיהם כידע עתיק יומין: ״בזמנים עברו יכולת לשמוע שמספרים לעתים מזומנות, שהיו גברים שהפכו לאנשי־זאב ועברו לחיות ביער העבות. איש־הזאב הוא חיית־פרא אימתנית. כשתוקפת אותו התפרצות־זעם, הוא מתנפל על אנשים ופוצע אותם פציעה אנושה. הוא חי ומסתתר ביערות הגדולים״. האביר ביסקלברט, למשל, מגלה לרעייתו שבמהלך שלושה לילות בחודש הוא הופך לזאב ויכול לשוב לצורתו האנושית רק כשהוא לובש שוב את בגדי האדם שלו. הרעיה הבוגדנית מסתירה את הבגדים ודנה את בעלה לחיים כחיית טרף ביער, עד שהמלך פוגש בו, מתרשם מנוהגו המנומס ולוקח אותו עמו לארמונו. כשהרעיה מגיעה לארמון, הזאב, הרגוע בדרך כלל, תוקף אותה ומשסע את אפה, מה שמוביל את המלך לחשוד שיש דברים בגו. הוא חוקר את האישה, וזו מתוודה על פשעה. בגדיו של ביקסלברט מוחזרים לו, והוא הופך בחזרה לאדם.


מהפך נוסף אותו מזכירה מנהיים היא הטרנספורמציה שלכלוכית הופכת בה לנסיכה. מנהיים מצביעה על כך שבסצנה המוכרת מסרטו של וולט דיסני, מי שמחוללת את השינוי זו הפיה, שבגרסאות מוקדמות של האגדה מייצגת את אימה המנוחה של סינדרלה. כאן ניתן לראות שהקסם של הבגד משדרג את המעמד החברתי. הפיה מעניקה לה את הכוח לטפס במעלה הסולם החברתי בעזרת הבגד. אבל היום אנחנו יכולים לעשות את זה לבד. לדוגמה, בסרט ״לשבור את הקרח״, אלזה לוקחת את גורלה בידיה. היא עושה את השינוי לבד, והופכת את עצמה במה שאין ספק שהוא מחווה מודעת של האנימטורים לסצנה האיקונית של סינדרלה. מנהיים מסכמת באמירה האופטימית שהקסם הגדול ביותר שאנחנו יכולות לחולל הוא הקסם שאנחנו יכולות לחולל בעצמנו.

 

איציק כהן, ג'אנגל סאונד / המוסיקה לקולנוע
איציק כהן שאחראי לעיצוב הפסקול של התערוכה ״הנשף״ סיפר על התפתחות הייצוג של המושג קסם בסאונד בקולנוע. בשנות השלושים כלי הנגינה המרכזי שבאמצעותו ייצגו קסם בקולנוע היה הנבל – כלי פריטה קסום. אך בשנות החמישים מתחיל להשתנות האופן שכותבים  בו את המוזיקה לסצנות הקולנועיות. הכתיבה הופכת מדויקת יותר. כיום כשמקליטים את פס הקול, המנצח יושב מול מסך שמוקרן בו הסרט ועומד על הקצב כדי שהכל יהיה מדויק.

אבל אם עד אותה התקופה המושגים פלא וקסם יוצגו באמצעות נבל ופעמונים הרי שמשנות החמישים יש מלחינים שמתחילים לקחת את המושג ״קסם״ לכיוון אחר. המלחין ברנרד הרמן שכתב את Twisted Nerve עבור הסרט Kill Bill מחבר בין שני עולמות: הוא לוקח שריקה אנושית עם נבל תמים ויוצר מתח שבדרך כלל מגיע בסרטים להתפרצות עגומה. אופי כלי הנגינה וגם הנגינה עצמה תורמים לרגע הקסום.



במהלך דבריו חשף איציק את הקהל גם לשיקולים שהנחו אותו בעיצוב הפסקול לתערוכה ״הנשף״. במסדרון העלייה לגלריה העליונה יכול המבקר לשמוע את השירI feel love  של דונה סאמר ולצפות בסצנת נשף מפורסמת מתוך הסרט ״הברדלס״ (במאי: לוקינו ויסקונטי, 1963). השיר I feel love  היה השיר המלא הראשון שעשה שימוש בכלים אלקטרוניים בלבד, חוץ מהשירה ״המלאכית״ כדבריו של סאמר. אך כשבאו לעצב את פסקול התערוכה רצו ליצור תחושה של הזמנה לנשף, כמו אנשים שמחכים מחוץ למועדון. החיבור בין I feel love  לסצנת ואלס קלאסית יצר משהו חדש.

ליאור חרמוני |  Mushroom Magic

ליאור חרמוני מנהלת ספריית החומרים ע״ש אהרון פיינר עדן, סיפרה על הקסם בעולם החומרי ובעיקר על תרומתן של הפטריות למהפכה חומרית שיכולה להציל את העולם. כמו האדם, גם הפטריות נושמות חמצן, פולטות פחמן וצריכות לאכול כדי לשרוד. מה שאנחנו רואים מעל פני האדמה הוא למעשה רק הפרי של הפטרייה, עיקר הפטרייה צומח מתחת לפני קרקע ומורכב מקורים ארוכים ודקיקים בעובי של תא אחד בלבד. מסת הקורים הזו נקראת מייסליום או בעברית תפטיר. וזה, לטענת חרמוני, החומר המעניין באמת. 

המייסליום הוא ״מערכת העיכול״ של הטבע ממשיכה חרמוני באנלוגיה של הפטרייה לאנטומיה האנושית. המייסליום מתפשט על ידי אנזימים שמעכלים ומפרקים כל דבר שנמצא בדרכם. הקורים האלה מפוררים עצים ובע״ח לתרכובות אורגניות ומפרקים סלעים למינרלים, מלחים וחול. המייסיליום מנהל את חלוקת המשאבים מתחת לפני האדמה ויכול לנווט תנועה של מינרלים, פחמן וסוכרים מצד אחד של היער לצדו השני. המייסליום מאפשר לעצים לשוחח אחד עם השני בעזרת פולסים חשמליים, להעביר מסרים ולהתריע מפני מזהמים, נגיפים, או מחלות יער.

לפטריות יש השפעה עצומה על חיינו כבר היום. המצאת האנטיביוטיקה היא אולי המוכרת ביותר אך לא היחידה. פטריות פסילוסיבין לדוגמה או בשמם העממי ״פטריות הזיה״, מועילות בטיפול בדיכאון, בפוסט טראומה ואפילו כטיפול מעכב בסוגים שונים של סרטן. היכולת המופלאה שלהן לפרק כל דבר המבוסס על פחמן מאפשרת לרתום את הפטריות לטיפול בפסולת ובזיהום סביבתי. ובימים אלו מתברר שפטרייה בשם פסטלוטיופסיס מיקרוספורה יכולה לפתור את הבעיה המרכזית כיום של האנושות – עודף בפלסטיק, מכיוון שהיא מסוגלת לחיות לחלוטין רק על פוליאוריטן (סוג פלסטיק נפוץ מאוד).

 מתוך הסרט FANTASTIC FUNGI של נטפליקס 

כיום מספר חברות החלו להשתמש במייסיליום גם כתחליף חומרי לכמה מהחומרים המזהמים בשוק, למשל – קלקר: אוספים פסולת חקלאית שנטחנת ומוכנסת לשק שעליו מפזרים נבגי פטרייה. מניחים את השק בחדר בטמפרטורה מבוקרת, ותוך יום יומיים המייסליום גדל ומעכל את הפסולת. אז מעבירים את התערובת לתבנית שם הוא ממשיך לצמוח ולגדול. אחרי כשבוע שבועיים הוא כבר ממלא לחלוטין את כל התבנית, במעין חומר ספוגי ואוורירי שמזכיר מרשמלו. לאחר מכן מייבשים אותו ומעבירים אותו כל מיני תהליכי עיבוד כדי לייצר ממנו את המוצר הנדרש.

המייסיליום קסום בעיני חרמוני מכיוון שהוא מאפשר לייצר את אותו הדבר רק אחרת. יש לו תכונות זהות לקלקר (בולם זעזועים, קל משקל, מבודד טמפ׳ ובעל עלויות ייצור זולות), אבל הוא גם בעל ערכי פליטת פחמן שליליים, מיוצר מפסולת, לא פולט חומרים רעילים, וכל אחד עם תנור ותבנית יכול להתחיל לייצר אפילו בבית.

אז אולי כדאי להקשיב לקולות הקדומים מסביבנו, מציעה חרמוני, להיעזר בידע ובחוכמה העתיקה של הפטריות, וללמוד מהתבונה של הטבע שמפתח מערכות מורכבות ואינטיליגנטיות שיודעות לעשות אבולוציה יומיומית ולהשתפר בכוחות עצמן. השורדת האולטימטיבית הזו נמצאת כאן כבר כמה מיליארדי שנים. ״אם רק נפנה את המבט למטה, נוכל לראות ולהעריך את הקסם שמתרחש מתחת לכפות הרגליים שלנו. יום יום. צריך רק להתחיל להסתכל.

רון ארד משוחח עם מיה דבש | קסם של חפצים?

בראיון שערכה מיה דבש, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון עם רון ארד הסביר האחרון על תערוכת היחיד שהציג בגלריה גורדון ״מיתרים, שירי אהבה ומכונית אדומה״. בתערוכה הציג ארד עבודות פיסול מהסדרה ״שירי אהבה״ המורכבות מפלדת קורטן ונירוסטה ועושות שימושים מגוונים בטקסטים. השירים מקיפים פסלים של כלי נגינה וכלי קשת הניצבים בחלל שבמרכזו היצירה ״קוורטט״ – רביעיית כסאות, שעליהם שעונים כלי מיתר ובוקע מהם קונצרט קאמרי ללא נגנים.

ההשראה לעבודה ״קוורטט״ הגיעה מעיסוקו של אחיו כמוזיקאי וכנגן ויולה, שקישר אותו עם יצרן ויולות מהמובילים בעולם. ביקור שערך ארד בסטודיו של אותו יצרן, הזכיר לו צ'לו עם המיתר אחד שמצא בשוק לפני כמעט חמישים שנה. ״לא היה לו שימוש עד עכשיו. אז חשבתי שאם אחביא בתוכו ויברטור שירעיד את תיבת התהודה שלו, נוכל לשמוע אותו.״ ארד מדגיש ״היה לי חשוב שהכיסאות יהיו זהים. לא רציתי להטות את הנושא לעיצוב ושידברו על כיסאות, רציתי שיסתובבו בין הכלים וישמעו את המוזיקה.״

עבודה קסומה נוספת שמציג ארד בתערוכה היא שיתוף פעולה בין ארד חברת המכוניות הבריטית מורגן, ובית האופנה האנטסמן - אחד מבוטקי אופנת העל לחליפות מחוייטות שמייצר אך ורק חליפות גברים על פי בקשה ובדרך המסורתית הישנה והטובה.

״העבודה היא על מה שלא רואים״ מסביר ארד. לא פעם כשהלך ברחוב וראה מכוניות שמכוסות, הוא תמיד דמיין מה מסתתר מתחת לכיסוי. נקודת המוצא לפרויקט הייתה ליצור סקיצה של מה שאנחנו לא רואים, ולהתבסס על הצורה האיקונית של המורגן. בדרך כלל כשרואים מכונית מורגן אף אחד לא רוצה לכסות אותה, גם כשמתבוננים באמנות אנחנו רוצים לחשוף אותה, ובפרויקט הזה נעשה מהלך הפוך. חשיפת העבודה במקרה זה הייתה למעשה אירוע פרפורמנס שבו מכונית המורגן המוכרת כוסתה על ידי ״החליפה״ המיוחדת שנתפרה באופן ידני על ידי החייטים הקפדניים של בית האופנה האנטסמן.

 

 

 

עיצוב אופנה
הרצאות וסדנאות עיצוב למבוגרים
הנשף
חומרים קיצוניים | מגמות חומריות מגיבות ומובילות לשינויים בעולם
אפרת ברק, מנהלת ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן, מוזיאון העיצוב חולון
הקשר בין חומרים לתופעות קיצוניות והאופן בו עולם החומר יכול להוות גורם מפתח לשינוי.
להמשך »
צליל הטקסטיל ברומן הצרפתי של המאה ה-19
ד"ר שושנה רוז מרזל
המאמר יבחן כיצד ניתן להבין, או כיצד ניתן לפרש את הייצוג של צליל הבגד בספרות. מה האזכור הזה מוסיף לעלילה, ליחסים בין הדמויות ולבידולן המעמדי?
להמשך »
ראיונות
להתנתק מהעכבר
מיה דבש
האם יש היום בכלל עיצוב ללא מחשב? האם יש מי שמוכנים בכלל להיפרד ממנו ולצייר או לכתוב ביד? ולמה לעזאזל זה חשוב? למיכל צדרבאום ברור שלמחשב יש תפקיד חשוב בחיינו אבל כך גם להתנסות חדשה, לקשר מוח יד, לשרבוטים בספר הסקיצות. גם בעבודה שהציגה יחד עם בן זוגה נועם דובר בתערוכה פוסט פוסיל היא מחפשת אחר שפה ויזואלית חדשה.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס