אודות | צור קשר | עיתונות | הצטרפות | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון 14#
נובמבר 2015 - מאי 2016
מהו אוסף המוזיאון
עדי המר 27 ינואר, 2016 /

אנשים המרבים לבקר במוזיאונים יודעים שהמוצגים בגלריות הם רק חלק קטן מאוד מכלל האוסף שמחזיק המוזיאון במרתפים. האגדה מספרת כי במוזיאונים הגדולים היחס הוא אחד לעשר בערך. אוספים הם מרכז הידע של המוזיאונים והם אלה שמתווים את אופיים. אם מוזיאון הוא גוף המרכז ידע, אז אובייקטים הנבחרים להיות חלק מהאוסף מעבירים מידע כלשהו. בין אם מדובר בתצלומים, ציורים, מודלים או טקסטים הם תמיד באים ללמד אותנו משהו הנובע מהייחודיות והייצוגיות שלהם וממובהקותם ההיסטורית או האסתטית (1).


מכשירי רדיו מאוסף מוזיאון ההיסטוריה בסן-פרנסיסקו (צילום: J. Waits) מתוך אתר האינטרנט Radio Survivor

יחד עם זאת, בעוד שערכו של אוסף לאמנות הוא אולי ברור מאליו, בשל האותנטיות של כל יצירה, אוסף של מוזיאון עיצוב כולל בדרך כלל גם חפצי יום יום שלאנשים רבים יש בבית בלאו הכי. עיצוב הרי מתקשר לדברים המוכרים ביותר, השימושיים ביותר, ואלה המיוצרים ביחידות רבות. אז מה הטעם, אם כן, בלאסוף אותם. ייתכן כי רק כאשר חפצים אלה הופכים היסטוריה ומעוררים בנו נוסטלגיה, ערכם לפתע מובן יותר. פאולה אנטונלי, האוצרת הראשית של מוזיאון ה-MoMA בניו-יורק, נגעה בנושא כשניסתה להסביר מדוע היא מאמינה שחשוב שאוסף המוזיאון יכלול גם משחקי מחשב בכלל ומשחקי מחשב מוכרים וידועים בפרט.  

להרצאה של פאולה אנטונלי ב-TED >

אז מה הופך מוזיאון למה שהוא? 
"היום, אוסף מוזיאלי, מעבר להיותו סעיף בירוקרטי אך מחייב בחוק המוזיאונים הישראלי, משקף את תחומי העניין של המוזיאון בו הוא מכונס, את התערוכות הצומחות ממנו ואת ייחודו במפת המוזיאונים העולמית. הגדרת האוסף תסייע למוזיאון להתוות את מקומו, תפקידו וייחודו. או במילים אחרות - מה שהופך מוזיאון לעצמו." כותבת גלית גאון, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון.


צילום מסף מתוך אוסף העיצוב המקוון של מוזיאון ישראל 

שאלות בסיסיות רבות עולות הקשורות לאופן בו אוסף מוזיאון נוצר ומתהווה. מה מתוך האוסף מתוכנן - מחה למשל המוזיאון בחר לרכוש, ומה מתוך האוסף הוא נסיבתי - מה קיבל המוזיאון כתרומה. ובהקשר זה, האם יש אובייקטים שהמוזיאון מסרב לקבל או כאלה שהוא מצניע באוסף. אבל, אחת השאלות הבולטות היא מה עושים עם האוסף? כיצד מעבירים לקהל את הידע הרב שנצבר מאחורי הקלעים ובאיזה אופן? ברוב המוזיאונים חלק מהגלריות מוקדשות באופן רשמי לתצוגות מתוך האוסף, מתחלפות או קבועות, כחלק מתקנות מוזיאונים לאומיות או בינלאומיות. מגמות עכשוויות של דיגיטציה הובילו לכך שאוספים רבים ועשירים קיימים און ליין, מתהדרים במנועי חיפוש מתוחכמים ומאפשרים מחקר מעמיק מבלי לצאת מהבית. במוזיאונים רבים גם מציעים סיורים מיוחדים לחדרי האוסף על מנת לספק את הסקרנות של ההצצה אל מאחורי הקלעים ולהפוך את האוסף לחי.

עדיין, הביטוי הנפוץ ביותר לעיסוק באוסף עודנו הצגת אובייקטים מתוך האוסף בתערוכות במוזיאון. הבחירה אלו יצירות לכלול בתערוכה ותחת איזו תמה היא משמעותיות. במוזיאון תל אביב לאמנות אירחו את חברי תנועה ציבורית למיצג שנקרא אוסף לאומי (27.10.15 - 10.12.15) באמצעותו העלו חברי התנועה סוגיות שונות סביב הבניית הלאומיות באמצעות אמנות עם התייחסות לאוספי המוזיאונים. המיצג, שנבנה עבור המוזיאון, כלל בין היתר מעברים ב"חדרים האחוריים" של המוזיאון ובמרתפי האוסף. בפעולתם התייחסו חברי תנועה ציבורית למעמדן ומשמעותן של יצירות האמנות באוסף ברגעים מכוננים: כמו למשל, טקס הכרזת העצמאות (1948) שהתקיים בחלל המוזיאלי ושעל קירותיו היות תלויות תמונות קודרות של נושאים ביהדות, שנתרמו לאוסף המוזיאון הצעיר. מנגד, התייחסו חברי התנועה לעתות חירוםכמו שריפה ולאופן בו נוצרת היררכיה בין היצירות דרך ההחלטה איזה מהן יש להציל קודם.




מוזיאונים שונים מתמודדים ברכים שונות בתצוגות מתוך האוסף. במוזיאון פתח-תקווה לאמנות בחרו לטפל בתצוגות האוסף באמצעות שיתוף של אמנים אורחים. בכל תערוכה מתוך האוסף מוזמן אמן אחר ליצר עבודה חדשה שלו בהתייחסות לעבודה מהאוסף. דרורית גור אריה, האוצרת הראשית של מוזיאון פתח תקווה:

"מהו אוסף מוזיאלי אם לא שאול תחתיות של חפצי אמנות השרויים במעמקי האדמה, בלתי נגועים, מטופלים כגוויה, מחכים שעינו של אל־אוצר תבחר בהם ותשיבם לעולם החיים, ולו רק לחודשים ספורים, בטרם ישובו אל ממלכת הנשייה?" ...גור אריה ממשילה את המוזיאון לבית קברות, את היצירה לא כחומר או כאובייקט בלבד אלא אף כבעלת רוח, ואת האוסף השוכן במחסנים למצב של הימצאות בלימבו, באזור סף שבין החיים והמתים "שבין האולם התחתון (המחסן) לבין האולם־עולם העליון (חלל התצוגה)". אלא שלדידן של האמנית והאוצרת, זהו מסלול דו סטרי, שכן בתצוגה של אוסף היצירות שבות לחיים. כך אפשר לראות בהקרנות הווידיאו גם פעולת החיאה, מסע חזרה מן הנשייה אל התרבות, מן החשכה אל האור, וממחסני הזיכרון אל "הקשר ופרשנות חדשים", כלשון האוצרת. (2)


תמונה מתוך חדר אוסף במוזיאון בירמינגהאם, אנגליה

לכיסאות מאוסף המוזיאון >


(1) ,Lytle. R, (1981),  ‘recommendations for development of information resources at the Smithsonian Institution,       Washington DC: Smithsonian Institution

(2) ציטוט מתוך כתבה ב"הארץ", 19.1.16, גליה יהב 

דעה
מו"פ מעצבים
ספריית החומרים
ערב מו"פ מעצבים שהתקיים לאחרונה בחולון, בשיתוף ספריית החומרים ומעבדת הפאבלאב הציג את נקודת המפגש בין חומרים, עיצוב, טכנולוגיה וקהילה.
להמשך »
משקפיים - בין עיצוב לרפואה
יונתן ונטורה וגלית שבו
הסיטואציה המפחידה ביותר עבור כל מרכיב או מרכיבה של משקפיים היא האפשרות שאלה יישברו ויותירו אותנו עיוורים לסביבה. למרות בדיקות הראייה שאנחנו עוברים אצל האופטומטריסט, מרביתנו משקיעים פחות מחשבה בהיבטים הפיזיולוגיים־רפואיים של עובדת היותנו סובלים מבעיה רפואית, ויותר בשיקולים העיצוביים־אופנתיים ברכישת זוג המשקפיים הבא שלנו.
להמשך »
כתבות
Salone del Mobile, 2010
מילנו 2010
עולם העיצוב לאחר התפזרות ענן האפר הוולקני מעלה שאלות הרבה יותר מאשר מספק תשובות. האם אנחנו באמת זקוקים לעוד כיסא, עוד ספה או עוד קומקום? רשמים ותמונות ראשונות מתערוכת העיצוב Salone del Mobile 2010 – הכיסא כמשל.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס