אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון #15
יוני 2016 - נובמבר 2016
מי שעומדת מלפני, מאחורי ומצדדי
מירב רהט 03 אוגוסט, 2016 /

טקסט זה נכתב עבור התערוכה "מי שעומדת מלפני מאחורי ומצדדי" של נעמה בנזימן המוצגת בגלריה פריסקופ בין התאריכים 7.7-6.8.2016. ביום הנעילה, יום שבת 6.8.16 יתקיים אירוע נעילה

.נעמה בנזימן. אישה, מאיירת, סופרת, בת, אחות, חברה, מרצה, רעיה, אמא, חולמת, מתלבטת, מרוצה, מתוסכלת, מחליפה כובעים, נעה בין זהויות, מלהטטת בניסיון למלא בהצלחה רשימת מטלות אין סופית, עמוסה, עמוסה, עמוסה, עייפה


איור: נעמה בנזימן

בספרה "חיים ששווים פחות - המיתוס של שחרור האישה" כותבת סילביה אן הולט אודות התנגשות בין חיי עבודה לחיי משפחה ואודות קשיים בפניהם עומדות נשים (אמריקאיות בנות מעמד הביניים) אחרי המהפיכה הפמיניסטית, וגורסת שהשינוייים במעמד האישה הובילו לכך שהדרישות המסורתיות מנשים רק הלכו והתעצמו. הולט מצטטת דברים שאמרה הסופרת אליזבת ג'ינווי (Janeway) באסיפה של בוגרות קולג' "ברנרד"[1] המוערך בשנת 1985 : "אנחנו שומעים על נשים שיש להן הכל... אין זה תיאור מדוייק של חיי האישה כיום. נדמה לי שכל מה שהשגנו הוא שאנחנו עושות הכל"[2].


צילום: מירב רהט

התחושה עליה מדברת ג'ינווי לא זרה לבנזימן. היום-יום שלה מורכב ממגוון רב של פעולות ומטלות, כל אחת מהן תחת זהות-משנה שונה, כאשר בקונפליקט בין מערכת הציפיות החברתית לציפיות האישיות שלה מעצמה היא שואפת לעשות הכל ובהצלחה מרובה.
בתערוכה, במיצב תלת מימדי המהווה סוג של פורטרט עצמי, היא מנכיחה את הדיון אודות ריבוי הזהויות, התפקידים והציפיות מאישה בתקופה בה אנו חיים. בו זמנית, דרך מהלך בו היא מציבה ייצוגים של עצמה - לעיתים בתפקיד מטפלת ולעיתים מטופלת, לעיתים תומכת ולעיתים נתמכת - היא מציפה את הדיון אודות אלה שבזכותן היא שורדת את העומס והקשיים - מי שעומדת מלפני מאחורי ומצדדי - ונוגעת במהות החשובה של תמיכה וחברוּת בתוך המשפחה ומחוצה לה.

במיצב היא משתמשת בדמות בסיס אותה היא מאיירת שוב ושוב, כאשר בכל איור היא מקצינה פן אחר בזהותה או מעלה דרכה סיטואציה אותה היא רוצה להציף. יחסי גודל ומצבי קיצון העולים באיורים מאירים את שינויי תפיסת העצמי שלה, הנגזרים כל פעם מחדש מהסיטואציה בה היא נמצאת: מדמויות סטריאוטיפיות של נשים בפעולות של עבודות הבית, גידול ילדים (והורים) ואיבוד הזהות העצמית בתוך הבית, ועד לציפור חופשיה לעוף; מסמרטוטה תלויה על חבל ועד נסיכה קסומה או גיבורה עתירת כוחות. באיור עתיר הומור היא מאיירת לראשה של אחת הדמויות כתר עשוי חבלי כביסה ומפגישה בין סיפורי אגדות למציאות היומיומית הפחות זוהרת.

דמותה המאויירת חייתית ופראית אך בו זמנית מאולפת; חיה שניצודה ובו זמנית ציידת מיומנת; מתפצלת על מנת לקיים את כפלי התפקידים, חובשת אין סוף כובעים ונמצאת בפעולה קירקסית תמידית כשהיא מנסה לשמור על איזון.


צילום: מירב רהט

את העצמאות שלה היא מייצגת בדמות מוציאה לשון וצועקת, בדמות רושפת אש, או בדמות של גולשת (שבו זמנית גם צדה דגים). בדיון סביב נשיות ויופי היא משתעשעת בדמות בעלת שפם, או בדמות עתירת קוצי שיערות על הרגליים, למולה היא מציבה דמות בעלת רגליים חלקות וארוכות עד אין סוף; הישראליות שלה מוצפת דרך איייקונים של תרבות מקומית - דיסקית על הצוואר או רטיה המזוהה עם משה דיין - חווית מלחמה וסוג של הירואיקה מקומית כחותם הפוגע בכל אם בישראל כאשר היא שולחת את ילדיה לצבא.

הדיון בנושאים של אלימות, ניצול ופגיעה נוכחים גם הם: השתקה, לפיתה, ידיים המעלות תהיה אם הן מעסות באהבה או אוחזות בחוזקה, דמויות מחוקות, מפורקות, בובת משחק מנייר. מוטיב השיער, לרב פזור ושופע - סמל של נשיות - מחבר בין הדמויות, ופעולת הסירוק שלו מבנה את מערכת היחסים בין האובייקטים במיצב. הבחירה בפעולת הסירוק מבוססת על זיכרון ילדות של בנזימן בו מעשה הסירוק היווה עבורה נחמה בסיטואציה מורכבת והשרה עליה ביטחון שהיא מטופלת על ידי מישהי שיודעת מה צריך לעשות. בו זמנית ניתן לראות בבחירה בסירוק אנלוגייה לטיפול וטיפוח נשיות ותמיכה של נשים אחת בשניה, כמו גם התייחסות לפעולת התרה של סבך הַקְשָׁרים/קשיים.

את העמדתן של הדמויות במעגל ניתן לחבר למושג "מעגל הנשים" - מושג הנקשר בקבוצות תמיכה ואחווה נשית, אך בו זמנית ניתן לראות במעגל סוג של גלגל הצלה לו זקוקה כל אישה כדי לא לטבוע.


צילום: מירב רהט

בתערוכה מזמינה בנזימן את המבקרים לתוך עולמה הפרטי, אך האישי הוא אוניברסאלי והדיון שהיא מציפה רלוונטי לנשים בתרבות המערב באופן כללי. עם זאת, בתוך ריבוי התפקידים, פיצול הזהויות, העומס והתנועה המתמדת, ולצד הידיעה שיש פנים רבות שלא קיבלו ייצוגים בדמויות המאויירות, היא מזכירה לנו שאנחנו לא דנים בהירואיקה או בקורבָּנוּת, אלא בתמיכה, ומכוונת אותנו להתבונן על ואל מי שעומדת מלפני, מאחורי ומצדדי.



נעמה בנזימן היא מאיירת וסופרת. שני ספרי הילדים שכתבה ואיירה - "הכובע הגבוה של אלברט" (עם עובד, 2009, דרום קוריאה, 2016) ו"אמיליה" (עם עובד, 2014) עוסקים ביחסיהן של אמהות עם ילדיהן. עבודותיה הוצגו בארץ ובעולם וזכו בפרסים רבים, ביניהם פרס מוזיאון ישראל לאיור (2016, מדלית כסף לספרה "אמיליה"), תחרות האיור של המגזין האמריקאי 3×3 The Magazine of Contemporary Illustration(ציון לשבח בשנים 2014, 2015, 2016), פרס צ'לטנהם, אנגליה 2015, 2015Hiii Illustration International Competition 2015 (merit award), תחרות הכרזות של הארגון הצרפתי לזכויות אדםPoster for Tomorro (2011, 2013).

לצד היצירה בנזימן עוסקת גם במחקר, הוראה ואוצרות. בעלת תואר שני באוריינות חזותית (בהצטיינות יתרה), אוצרת תערוכות איור ותערוכות המשלבות איור ועיצוב (בית בנימיני 2014, 2015, המרכז הישראלי לעיצוב 2014, שבוע העיצוב, 2014) ועורכת הספר הדו לשוני, עברי-אמהרי "ילדי החול - מבט ישראלי על סיפורים מאתיופיה" - תוצר של שיתוף פעולה שבנזימן יזמה והנחתה, בין יוצאי אתיופיה לסטודנטים לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון HITבניסיון לחבר בין תכנים אתיופיים מסורתיים לבין עולמם של צעירים החיים כיום בישראל.

זו תערוכת היחיד הראשונה שלה.

אנטי מחיקון | המעבר בין ישן לחדש
סתו אקסנפלד
בכל פעם שחברה בוחרת לשנות את הלוגו שלה השינוי מלווה בהודעה לעיתונות המנמקת את האופן שבו העיצוב החדש מגלם את ערכיה הנוכחיים של החברה ואת הסיבות לשינוי. גוגל, שב-1 בספטמבר 2015, הכריזה על לוגו חדש הגדילה לעשות ואת המודעה לעיתונות לווה, כמיטב המסורת, דודל חינני, משעשע ומעלה חיוך. הדודל, לא רק חושף אותנו ללוגו החדש, אלא גם מלמד על היחס של החברה כלפי השינוי שהיא עצמה יזמה ומעניין לבחון את האופן שבו בוחרת החברה לייצג עבורנו את המעבר מהישן לחדש, מהעבר לעתיד.
להמשך »
אידאה - איקאה
מיה דבש
לצד המדרגות העולות בפתח חנות איקאה בנתניה, באחד הצמתים הסואנים בארץ מוצגת תערוכה שלא כדאי להחמיץ. סטודנטים לעיצוב טקסטיל משנקר צרו פריטים ברוח החברה.
להמשך »
כתבות
מעצבים חומרים חדשים | בוגרים 2011
טל אמית
נראה שהחיפוש אחר חומריות חדשה הוא נצחי. בדרך כלל החלוקה ברורה, בעיצוב אופנה חוקרים טקסטילים, חוטים, בדים, סריגים. בעיצוב גרפי חוקרים נייר, קרטון, דימוי, חיתוך. בעיצוב תעשייתי חוקרים פלסטיק לסוגיו, מתכות ,עצים וכן הלאה, כל מחלקה והחומרים שלה. אך כאשר מערבבים את החומרים והמחלקות נוצרות הפתעות קטנות ומרתקות.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס