אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
ניוזלטר
החפצנים
סיכת ביטחון
06 יוני, 2021

סיכת הביטחון נמצאת תמיד בין לבין - היא מאחה ומאגדת, מחברת ומלכדת, אך לא זוכה לתשומת הלב אותה מקבלים האלמנטים בהם היא נעוצה. מפתרון מאולתר לכלי להבעה עצמית, זו הזמנה להתבונן בסיכה כחפץ ולא כאמצעי.

סיכת ביטחון בנויה משלושה מרכיבים: סיכה, מנגנון קפיצי וחבק, שתפקידו לסגור את הסיכה ולהגן על המשתמשים בה מפני דקירה. צילום: Pixabay


חמש עובדות על... סיכות ביטחון

  1. הגרסה הקדומה ביותר של סיכת הביטחון נקראת פיבולה (Fibula) בגלל הדמיון בינה לבין צורת עצם השוקית, ששמה המדעי זהה. הפיבולה הומצאה ביוון העתיקה במאה ה-14 לפני הספירה והייתה עשויה ממתכות שונות מעוטרת אבנים, זכוכיות או עצמות.

  2. סיכת הביטחון המודרנית הומצאה בשנת 1849 על ידי מכונאי אמריקאי בשם וולטר האנט (Walter Hunt). באותה השנה מכר האנט את הפטנט לחברה W R Grace עבור 400 דולר, בהם השתמש כדי לשלם חוב לחבר. 

  3. שמן של סיכות הביטחון עלול להטעות. אבי האנדוסקופיה שבלייה ג'קסון (Chevalier Jackson) קרא להן "סיכות סכנה" בשל נטייתם של ילדים לבלוע או לשאוף אותן והמאמצים הדרושים כדי לחלץ אותן לאחר מכן.  

  4. סיכות ביטחון יוצרו בכמויות אדירות בתחילת המאה העשרים - כ-1.3 מיליארד בשנה בארה"ב בלבד - ואחד השימושים העיקריים בהן היה הידוק חיתולים. עם המצאת החיתולים החד פעמיים לאחר מלחמת העולם השנייה, פחת השימוש בסיכות והן הפכו לאלמנט חיבור למגוון צרכים.

  5. בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות בשנת 2016, קמה "תנועת סיכות הביטחון" (Safety Pin Movement) שקראה לענוד את הסיכות כסמל להזדהות עם קורבנות הגזענות, ההומופוביה ושנאת הזרים בארה"ב.



חפצי תרבות

רבים זוכרים את שמלת סיכות הביטחון של ורסאצ'ה שלבשה אליזבת הארלי ב-1994 והפכה את האביזר הקטן לכוכב השטיח האדום. אך כמו בחיי היומיום, סיכת הביטחון מופיעה לרוב במדיה התרבותית כניצב - שקוף אך בעל ערך. 

בסרט "היא" מתמודד תיאודור, גבר מופנם בתהליך גירושים, עם הקשיים הרבים במערכת היחסים שלו עם סמנת'ה, ישות וירטואלית בעלת אינטליגנציה מלאכותית. את הפתרון לאחד מהאתגרים האלה מוצא תיאודור בדמות סיכת ביטחון, אותה הוא מחבר לכיס חולצתו כדי להגביה את הטלפון ולאפשר לסמנת'ה לראות את העולם מנקודת מבטו.

צילום מסך מתוך הסרט היא, במאי: ספייק ג'ונז, Annapurna Pictures, האחים וורנר, 2013.


מתוך תערוכות עבר

הסיכות הראשונות נוצרו במטרה להדק בין חומרים וחפצים שונים, אך עם הזמן החלו להדק לאדם סמלים המעידים על מחשבותיו, דעותיו ותפיסת עולמו. בתערוכה "זגמייסטר & וולש: רטרוספקטיבה", שהוצגה במוזיאון בשנת 2018, שימשו הסיכות כאמצעי לביקורת, מחאה ותמיכה.

בתגובה ל-"תנועת סיכות הביטחון" הקים סטודיו זגמייסטר & וולש, בשיתוף עם מעצבים נוספים, מיזם חברתי בשם "סיכות לא יצילו את העולם". הפרויקט כולל אתר אינטרנט שבו נמכרים סיכות ומוצרים נוספים שלא למטרות רווח, והכנסותיו מוקדשות לעמותות וארגונים חברתיים. הפרויקט ממחיש כיצד ניתן לגייס את תחום העיצוב, הודות לשימושיות של תוצריו, ככלי להביע מחאה שקטה, אך עוצמתית, פוליטית וחברתית.

זגמייסטר & וולש, סיכות לא יצילו את העולם, 2017. צילום: Aron Filkey


מתוך מגזין המוזיאון

לצד הטלכרטים בעיצובה של שרון מורו שמוצגים בתערוכה "קופסה שחורה", מוצגות סיכות יום העצמאות שייצר אביה, חיים מורו. בריאיון לרגל נעילת התערוכה מספרת שרון על ההיסטוריה המשפחתית שלה ועל חלקה ביצירתם של סמלים בתרבות הישראלית. 

"החל מהסמל של השנה ה-25 למדינה, הדבקת המדבקה על גבי הסמל התבצעה במפעל, אבל אבא שלי הביא חלק מהסמלים הביתה. ישבנו יחד והדבקנו את המדבקות על הסיכות, ועדיין יש לי את תנועת היד של החלקת המדבקה, מנסה לדייק ולמרכז אותה על הסמל. יום העצמאות היה בשבילנו יום של גאווה אישית כשכולם ענדו את הסמלים שיצאו תחת ידינו.״ להמשך קריאה >>

חיים מורו (יצרן), סיכות דש לרגל יום העצמאות – קק״ל, 1973-1956. צילום: שרון מורו

מוזיאולוגיה
מחקר עיצוב
ארכיון
מבט רציני במשקפיים
תומס מלדונדו
אנו עדים כיום לתפיסה רווחת לפיה הטכנולוגיה היא גורם חיצוני, המשפיע מבחוץ "על העולם בו אנו חיים". לפי תפיסה זו, הטכנולוגיה מגיעה אלינו ממרחקים, ומפלסת את דרכה מבלי שנשים לב, אל תוך החברה בה אנו חיים. אך הטכנולוגיה אינה כוח פראי ובלתי מרוסן המשתולל מעבר לגבולות החברה ולשליטתה. היא עצמה חלק מהחברה, והיא מעוצבת באופן משמעותי על ידי דינמיקות חברתיות, כלכליות, ותרבותיות. כלומר, הגורם שמשנה את העולם, לטוב או לרע, אינו הטכנולוגיה, אלא החברה עצמה.
להמשך »
עוברים מסך | ראיון עם מחלקת חינוך במוזיאון העיצוב חולון
חמוטל מנשהוף
הקורונה שנכנסה בסערה לחיינו העמידה אתגר לא פשוט בפני מחלקת חינוך במוזיאון העיצוב חולון. איך מחנכים לעיצוב כשלא ניתן להיפגש עם התלמידים באופן פיזי, איך שומרים על קשר מרחוק אבל לא מוותרים על עקרונות חשובים של עבודה עם הידיים ומגע עם חומרים. נפגשנו עם נועה קרס ואמנון זילבר לשיחה וירטואלית מעמיקה על חינוך, עיצוב ויצירתיות בתקופה של ריחוק חברתי.
להמשך »
המסע האחר לפולין
צליל בוסנק
דמיינו חלל ענק, מלא מכבשי דפוס מהמאה ה-19, עמוס בצבעים מסוגים שונים, עבודות אינספור תלויות לייבוש וריח חריף של כימיקלים עומד באוויר. סטודנטים צעירים עומלים על עבודותיהם, חורטים בלינולאום ובעץ במרץ או צורבים בלוח מתכת לאחר רישום מדוקדק של שלושה חודשים. כעת תכפילו את זה בשתיים ואפילו בשלוש. לא, לא הגעתם לסדנת יזע במערכת של עיתון ארכאי (או לסדנה של אמני "הגשר") אלא לסוף הסמסטר באקדמיה לאמנות בגדאנסק שבפולין
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס