אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גליון #16
דצמבר 2016 - יוני 2017
האותיות הקטנות
סתו אקסנפלד 06 מאי, 2017 /

תמיד מזהירים אותנו מפני האותיות הקטנות. כהערות שוליים במאמרים אקדמיים הן באות להרחיב, להדגיש ואף להציע חלופה רעיונית, במסמכים משפטיים תפקידן להגביל ובפרסומות מטרתן להתנות, לסייג ולעיתים אפילו להטעות - תמיד חשוב לקרוא את האותיות הקטנות, במיוחד אצל רופא העיניים.

בשנת 1929 התפרסם בכתב העת רפואה מאמר בשם: ״לוחות עבריים ובין-לאומיים חדשים לבדיקת הראייה״. כותב המאמר, דוד אריה פרידמן, היה רופא עיניים, סופר ומבקר אמנות. במאמר סקר פרידמן, את התפתחות השימוש בלוחות של אותיות וספרות לבחינת חדות הראייה, ואגב כך חשף את המורכבות בתהליך יצירת גופן ואת הקשר ההדוק בין שני תחומים שונים לכאורה: הטיפוגרפיה, תחום שמזוהה כיום בעיקר עם גרפיקאים, מעצבי אותיות ואמנים, והאופטיקה - תחום בפיזיקה המסביר באופן מדעי, תופעות הקשורות לעין ולראייה.

בטרם הפכו לוחות של אותיות וספרות לכלי הנפוץ ביותר לבדיקת ראייה, ביקשו רופאים לעשות שימוש בצורות גאומטריות פשוטות. אופטומטריסט שוויצרי בשם אדמונד לנדו (Landot) יצר את טבעות לנדו - לוח שמציג טבעות לא שלמות, המזכירות את האות C באנגלית, ופונות לכיוונים שונים (למעלה, למטה, ימינה ושמאלה). הנבדק נדרש להחליט במהלך הבדיקה לאיזה כיוון פונה הסימן.
אולם השימוש בלוחות אלה לא צלח, במיוחד בשל הקושי של ילדים להתמצא במרחב או לזהות את הכיוונים: ימין ושמאל.

טבעות לנדו

לכאורה, השימוש באותיות וספרות לבדיקת חדות ראייה מובן מאליו, שכן ״בשביל האנושות הזקוקה למשקפיים משמשים מספרים ואותיות אבני יסוד לכל מחשבתם. אלה הן יחידות מידה לכל ניד של רעיון ורגש״, טוען פרידמן. אולם לצד הטריוויאליות בבחירה להשתמש באלפבית, עוררה שיטה זו גם לא מעט ביקורת. עיקר הטענות נבעו מהעובדה שזיהוי אותיות וספרות, להבדיל מצורות גאומטריות, מצריך ידע קודם, שהעדרו עלול לחבל בתוצאות הבדיקה. כלומר, אותיות מזוהות במידה שונה על ידי ילד ומבוגר, על ידי ״בעל השכלה״ והדיוט.
סיבה נוספת לביקורת כנגד השיטה הייתה העובדה שלא כל האותיות קלות לזיהוי. ההבחנה בין אות לאות, בעייתית במיוחד בכתב העברי, שבו רבות מהאותיות נבדלות זו מזו על בסיס ניואנס קטן: י׳, ו׳, ו-ן׳ מובחנות רק באמצעות אורך הקו האנכי (הרגל), בין האותיות כ׳ ו-ב׳ מבדיל רק זנב, וכך גם בין האותיות ד׳ ו-ר׳.

בלוחות החדשים שעצב, בקש פרידמן לפתור חלק מן הבעיות שזיהה בלוחות העבריים הקיימים:
״א. בכולם אין מידות האותיות מדויקות,״ טוען פרידמן, ״ז.א. שהאותיות אינן נראות באותו מרחק ובאותה זווית ראייה שהן אמורות להראות כפי המספר הנדפס בצד שורתן. ב. צורת האותיות אינה פשוטה אלא מסולסלת [...] כך מאבד הכתב העברי את פשטותו הגאומטרית - אותם סלסולים ותגים מקשים על הזיהוי וגורמים לכתב העברי לאבד את פשטותו הגאומטרית, שחיונית כל כך לצורך זיהוי האותיות.״

כנגד טענות אלה, מבקש פרידמן לעצב לוחות עבריים חדשים ומסביר: ״קבעתי את צורת האות העברית אחרי שיקול דעת אופטי וחקירה היסטורית בתבנית של האלפא ביתא שלנו. מצאתי אפשרות לבנות את האות העברית על היסודות הגאומטריים הפשוטים ביותר״. כלומר, פרידמן מבקש לעשות שימוש באותיות בעלות רוחב קו אחיד, עם קווים מקבילים וזוויות ישרות, בניגוד לאותיות ״המסולסלות״ - אותיות מבוססות על כתיבה קליגרפית שבה קווי הרוחב עבים יותר מקווי האורך של האות כתוצאה מכלי הכתיבה. ״הכנסתי ללוח רק אותיות שהיכרותן קלה, [ו]השתדלתי לדייק במידות של חלקי האותיות, בירך, ברגל, בגג, ובכרכב, אותו דבר ׳בלבן׳ או בחלל שבתוך האות ושבין חלקיה.״

לוחות ראייה חדשים לבדיקת ראייה - דוד אריה פרידמן
לוחות עבריים ובינלאומיים חדשים לבחינת הראייה, מאת דוד אריה פרידמן, 1929, "הרפואה", כרך ג', חוברת ב׳, בהוצאת ההסתדרות הרפואית


מאמרו של פרידמן, יותר משהוא בא להעיד על הקושי שביצירת בדיקת ראייה תקנית, על פי קריטריונים אחידים ומדעיים, מלמד על המורכבות העצומה עמה מתמודדים מעצבי אותיות ברמה היומיומית. בעוד המפגש של אנשים עם לוחות לבדיקת ראייה, הוא מפגש חד פעמי, הנערך מדי תקופה, המפגש עם טקסטים, פסקאות, כותרות, וספרים הוא מפגש יומיומי, המחייב יצירת אותיות שיתפקדו בקטן ובגדול גם יחד, דומות מבחינה סגנונית ושונות זו מזו כאחד.

נמצאה, אם כן, חלופה הולמת לתירוץ ״הרצפה עקומה״. אם נגזר עליכם להרכיב משקפיים, תמיד אפשר להאשים את הטיפוגרף.

עיצוב גרפי
דעה
מבט על
משקפיים - בין עיצוב לרפואה
יונתן ונטורה וגלית שבו
הסיטואציה המפחידה ביותר עבור כל מרכיב או מרכיבה של משקפיים היא האפשרות שאלה יישברו ויותירו אותנו עיוורים לסביבה. למרות בדיקות הראייה שאנחנו עוברים אצל האופטומטריסט, מרביתנו משקיעים פחות מחשבה בהיבטים הפיזיולוגיים־רפואיים של עובדת היותנו סובלים מבעיה רפואית, ויותר בשיקולים העיצוביים־אופנתיים ברכישת זוג המשקפיים הבא שלנו.
להמשך »
אנטי מחיקון | המעבר בין ישן לחדש
סתו אקסנפלד
בכל פעם שחברה בוחרת לשנות את הלוגו שלה השינוי מלווה בהודעה לעיתונות המנמקת את האופן שבו העיצוב החדש מגלם את ערכיה הנוכחיים של החברה ואת הסיבות לשינוי. גוגל, שב-1 בספטמבר 2015, הכריזה על לוגו חדש הגדילה לעשות ואת המודעה לעיתונות לווה, כמיטב המסורת, דודל חינני, משעשע ומעלה חיוך. הדודל, לא רק חושף אותנו ללוגו החדש, אלא גם מלמד על היחס של החברה כלפי השינוי שהיא עצמה יזמה ומעניין לבחון את האופן שבו בוחרת החברה לייצג עבורנו את המעבר מהישן לחדש, מהעבר לעתיד.
להמשך »
כתבות
טעם של נייר
מירב רהט
טעימה מתוך התערוכה "Paper Taste" בה מוצגות יצירות אמנות ועיצוב של 28 יוצרים מהארץ ומהעולם העושים שימוש בנייר כחומר גלם.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס