אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון #4
מאי - אוקטובר 2011
ראיונות
דרך אגב
תומר ספקטור 20 ספטמבר, 2011 /

הזמן הוא משאב שבעולם המערבי המודרני אף פעם אין ממנו מספיק. החוסר הזה אמיתי או מדומה הפך להיות מאפיין מובהק של החיים המודרניים. אנחנו תמיד רצים לכל מקום, מחפשים סיפוק מיידי ועוברים הלאה, לדבר הבא, בודקים ועונים למיילים בכל רגע נתון, שולחים סמסים, מצלמים, מתעדים מעדכנים סטאטוס בפייסבוק, מתחברים ל WAZE כדי לראות לאן עוד אנשים עסוקים כמונו נוסעים ועל הדרך מחפשים איך אפשר לדחוס עוד משהו לתוך הדבר הזה שנקרא זמן, זה שחולף לו באדישות בלי הבדל דת, גזע מין או מיקום גיאוגרפי. גם אילון ערמון רץ כל יום, אבל מתוך מטרה אחרת - ספורט. את הזמן על צורותיו השונות מוחשיות יותר או פחות ניתן לראות ולחוש בעבודותיו של אילון.

Eilon Armon | Designer

אילון ערמון, מרצה בכיר לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון שאף כיהן כראש המחלקה מספר שנים, מודה שהוא מעצב טוב אבל לצערו יש מעצבים טובים ומוכשרים ממנו ומכאן נובעת הבחירה שלו לעסוק בעיצוב למען הנפש ולא כאמצעי פרנסה.
את התובנה על ההבדל שבין לימודי העיצוב לבין העולם האמיתי אילון לא שמר לעצמו. כראש מחלקה המחויב לקבל את התלמידים בתחילתה של כל שנת לימודים הוא לא היסס לפתוח כל מפגש כזה עם התלמידים והוריהם בהצהרה:
"ברוכים הבאים, אני רוצה לומר לכם, בנוכחות המלווים וההורים שאם הגעתם לפה כדי לרכוש מקצוע ולהתפרנס אני ממליץ לכם לעזוב עכשיו וללכת ללמוד כל מקצוע אחר. אם הגעתם לפה כי העיצוב הוא בדמכם ואתם לא יכולים לנשום בלעדיו אני אשמח ללמד אתכם".
את ההצהרה הזו חלק איילון עם התלמידים במשך שלוש שנים עד ש"קיבל על הראש", כדבריו מנשיא המכון. ועדיין מצפונו נקי - "אם סטודנטים חושבים שהם מקבלים כלים לפרנסה אז הם בבעיה, ההעשרה שמקבלים בלימודים היא מדהימה אבל יש כיום יותר מידי מעצבים כמו שיש יותר מידי עורכי דין ורואי חשבון".

השטיח של אילון, המוצג בתערוכת "הישן החדש" במוזיאון, הוא דוגמה נפלאה לזמן שעבר ולזמן שעוד יגיע.
השטיח מורכב מפסים של שטיחים שאילון מוצא ברחוב. הוא לוקח את השטיחים חותך מהם פסים או "בלטות", מכין קומפוזיציה חדשה ומקבע אותה עם יציקת סיליקון. השילוב של חומר חדש ועדכני כמו הסיליקון בשילוב של שטיחים שעבר זמנם יוצר מוצר ייחודי עם חיים חדשים. מעין איפוס השעון והתחלת הספירה מחדש.

Eilon Armon | Designer | new olds
השטיח של אילון ערמון בתערוכה "הישן החדש" במוזיאון העיצוב | צילום: שי בן אפרים

אילון מצהיר על עצמו כ"ירוק" לא מתוך רעיון אלא מתוך עשייה ופעולה ורצון לשמח את עצמו. הפעולה הירוקה הטובה ביותר לדעתו "היא זו שבאלתור יחסית קטן מחזירה אובייקט לשוק, גורמת לו להיות נחפץ ומעניקה לו מחזור חיים חדש". מבחינתו, הוא מתגורר באזור שיש בו את הזבל הכי עשיר (צפון תל אביב). התחלופה וההתחדשות שעוברים על כל העיר מזמנים לו מציאות רבות, אותן הוא אוסף הביתה או למחסן שיש לו במכון הטכנולוגי, פריבילגיה שרק מעטים נהנים ממנה, מתוך כוונה לעשות בהם שימוש כשיהיה לו זמן.

כשיהיה לו זמן, אילון גם היה רוצה למצוא גוף נזקק (כפר נוער או, או מרכז לאנשים מוגבלים) שיוכל לייצר את השטיחים בצורה סדירה, למכור אותם ולהשתמש בכסף שירוויחו מהמכירה למימון פעילותם השוטפת. אילון חוזר לעניין ה"זבל" וטוען שלמעשה את החפצים אותם הוא מוצא ברחוב אי אפשר להגדיר כזבל,"זבל יש בסוף הארוחה וגם מזה אפשר לעשות הרבה דברים. הדברים שאני מוצא ברחוב הם חפצים ואובייקטים שהושקעה בהם עבודה ומחשבה, הם לא זבל," הוא טוען ומוסיף בחיוך שזוגתו מאוד מאושרת מהעניין כי הוא לא מסתכל על חתיכות ברחוב אלא על חתיכות של זבל (רהיטים, שטיחים, תמונות, ספרים).

Eilon Armon | Designer Eilon Armon | Designer

פרויקט נוסף שהזמן והשפעתו ניכרים בו הוא כסאות הנדנדה של אילון. גם כאן מדובר בכסאות ישנים, עזובים שנאספו מהרחוב וקיבלו הזדמנות נוספת ככיסאות נדנדה על ידי הצמדה של זוגות מגלשיים לרגליהם. גם כאן מדובר באקט קטן ומבריק של מחבר המאפשר חיבור קל יחסית של כסאות שונים עם רגליים שונות לאותם צמדי מחליקיים. אין כמו תנועת המטוטלת של הכיסא להזכיר לנו את הזמן שחולף לו אך בעצם אינו הולך לשום מקום.

אילון מתייחס לכל פרויקט שלו כסיפור. סיפור בו הוא אחראי לעלילה, לתוכן, למילים. הוא חושב על סיפור המתרקם והולך ומתוכו נוצר האובייקט, המוצר. הוא חי בשביל העשייה , היכולות לספר סיפורים קטנים שהוא עשה, יצר וסיפר. באופן פרדוקסאלי הוא מוציא פרויקטים ורעיונות לפועל כאשר יש תערוכה באופק, "אם אין תערוכה אני לא עובד".

דוגמא לכך הן שידות הלילה שעיצב והמכילות בתוכן אותיות דפוס ישנות. את האותיות רכש אילון בשוק הפשפשים. בהתחלה הוא רכש רק אות אחת ל ואחרי זה עוד אחת. בפעם השלישית שהגיע לדוכן הוא כבר מצא את עצמו יושב על המדרכה ומרכיב מילים שלמות מהאותיות.
"שאלתי את המוכר, כמה אתה רוצה על כל המלאי?" אומר אילון והוא אמר שהוא מוכר כל אות ב-15 ₪, אז נתתי לו 555.55 ₪ , חמסה על כל הפרויקט, ומצאתי את עצמי עם שק אותיות ששוקל 20 ק"ג. לא ידעתי מה לעשות איתן, אז עשיתי טבעת לאחותי ולאיזו חברה ואחרי כמה שנים ראיתי שמישהו עשה טבעת כזו בדיוק לתערוכת תכשיטים בפריסקופ. האותיות שכבו אצלי עוד הרבה זמן ויום אחד שמעתי על תערוכה שעסקה בשולחנות צד וזה היה הטריגר לשידות שמשלבות בתוכן את האותיות."

Eilon Armon | Designer Eilon Armon | Designer

"למעשה, אני חי מתערוכה לתערוכה", מסכם אילון, "וכשיהיה לי זמן אני גם אבצע אחת מארבע תערוכות היחיד שמאורגנות ושמורות אצלי במגירה, יש לי אפילו אחת מותאמת להלנה רובינשטיין".

וכשממש יהיה לך זמן , איזה פרויקט תעשה?

"את מרתון סהרה"

ראיונות
הכסא שרצה להיות ארנב
טל אמית
ראיון עם המעצב ניקולה ניקולוב, שביקר בארץ לרגל פתיחת התערוכה "פוסט פוסיל - חושפים את מאובני העתיד" מגלה מעצב שלא נפרד אלא יוצר עיצוב חדש מזיכרונות ישנים.
להמשך »
ראיונות
מיה דבש בשיחה עם קלוד סמואל
מיה דבש
מה עוד אוסף קלוד סמואל מלבד משקפיים ואיפה בדיקת ראייה והתאמת מסגרת משקפיים פוגשות את נפשו ואישיותו של הפציינט? ראיון ייחודי מתוך קטלוג התערוכה מבט על
להמשך »
ראיונות
עיצוב אל זמני
מיה דבש
"עיצוב איננו התבלין שמוסיפים לקראת הסוף כדי שהאוכל יהיה טעים יותר. הוא המרכיב העיקרי בתערוכה," אומר מתאו אלסי. בשיחה אישית הוא מנסה להגדיר מהו עיצוב איטלקי, מודה שפתיחת חנות בישראל לא היתה מובנת מאליה ומזמין מעצבים ישראלים לשלוח אליו עבודות.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס