את ענבל יצחקי הכרתי ביום האחרון של הפאנלים של שבוע העיצוב חולון, בו בנוסף לתערוכה "מעצבים פלוס עשר" ושלל פעילויות המתחם, התארחו 18 מנהלים של שבועות עיצוב מכל העולם.

בחודש מאי האחרון, עולם העיצוב (או ליתר דיוק, אנשי מפתח ומובילי דעת קהל בעולם העיצוב), התקבץ לשלושה ימים אינטנסיביים בעיר חולון. במהלך שלושה ימים אלה, שהיו עמוסים ודחוסים במיוחד, נחשפו ונפגשו האורחים עם כ-120 מעצבים ישראלים שונים מכל גווני הקשת של מקצועות העיצוב.

המנהלים חולקו לשלוש קבוצות, לשלושה חללים שונים במתחם המדיטק, כשלכל מעצב היו 7 דקות להציג פרזנטציה בפני המנהלים. רעיונות הוחלפו ואיתם גם כרטיסי ביקור ועכשיו, כמה שבעות אחרי, מעניין לבדוק מה נותר מהמפגשים האלה והאם ישנם מעצבים שניצלו את ההזדמנות שניתנה להם לפתח פרויקטים ושיתופי פעולה עתידיים?

נפגשתי עם המעצבת ענבל יצחקי לראיון בעקבות שבוע בעיצוב חולון 2012 שהתקיים בין התאריכים 8-10 באפריל.

ספרי לי קצת על החוויה שלך מהשבוע הזה.

קודם כל זאת הייתה הזדמנות מאוד גדולה עבורי. כל נושא העיצוב בארץ מתחיל להיכנס למודעות, וזה מאוד משמח אותי. בתור מישהי שלמדה וחיה בחו"ל, החזרה לארץ לא תמיד קלה. פתאום יש שבוע העיצוב ויש הזדמנות לפגוש אנשים חשובים מכל העולם. היה מאוד מעניין ונהניתי לקיים דיאלוג איתם.

התחלתי בפאנל שהתקיים במעבדת העיצוב של המוזיאון, שם פגשתי נציגים מגרמניה, סין ניו יורק. מנהל שבוע העיצוב של בייג'ין (אריק צ'ן) אמר שהעיצובים שלי מתאימים לקהל היפני, אז גלית גאון (האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב) החליטה שכדאי שאני אמשיך לפאנל נוסף בספריית החומרים כדי להציג גם בפני האורחים מיפן.

שבוע העיצוב חולון 2012

כשענבל נכנסה לספרייה היא ענדה על צווארה משהו קשה להגדרה. ענק? צעיף? שרשרת? תכשיט? מה שזה לא היה, כולנו חמדנו אותו.
האם את מגדירה את עצמך כמעצבת תכשיטים?

אני מגדירה את עצמי מעצבת. אף פעם לא קיבעתי את עצמי לתכשיטים. אני רואה בעבודות שלי חיבור בין טקסטיל, אופנה ותכשיטים. תמיד נמשכתי לחומרים רכים ובלימודים התנסיתי בעור, עץ, פלסטיק. לא התחברתי אף פעם למתכת. גם במהלך הלימודים עשיתי הרבה פרויקטים שלא בחומרים מסורתיים של צורפות. אומרים שהפרויקט גמר שלי היה אבן דרך במחלקה. אני החלטתי שאני עושה בגדים. בכל הפרויקט היה תכשיט אחד וגם לו קראתי "צורפות רכה". כל שאר העבודות היו פריטי לבוש ותיקים.

מתוך פרויקט הגמר של יצחקי

ענבל הינה בוגרת מחזור 2007 של המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר. לאחר סיום הלימודים, פנתה לתואר שני במילאנו ב Creative Academy, בית ספר של תאגיד חברות יוקרה. במהלך הלימודים עבדה על פרויקטים אמיתיים עבור התעשייה והתנסתה בתחומים שונים כמו עיצוב שולחנות, תיקים, נעליים, שעונים ועוד. לאחר הלימודים במילאנו, עברה לפריז, שם עבדה בחברת "לנסל", חברה ותיקה למוצרי עור.

"כשגרתי בחו"ל, הלכתי כל יום ברחוב וראיתי גברים לבושים בחליפות ועניבות בדרך לעבודה וזה משהו שלא רואים פה בארץ," היא מספרת. "בקולקציה האחרונה שלי, ניסיתי לקחת את האלגנטיות הזאת ולתמצת אותה לפריטים שימושיים לקהל המקומי, ליצור פריטים שגם אם הולכים עם ג'ינס וטי שירט אפשר ללכת איתם. לקחתי את החולצה הגברית הקלאסית, פירקתי אותה לגורמים ויצרתי מחדש את הפרטים שלה."

בעבודות שלך יש משהו מאוד מוצנע, מינימליסטי ומדיוק, אולי בגלל זה אומרים שזה "נראה יפני"?

כן. זאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת את זה. תמיד אומרים לי שהעבודות שלי הם "יפניות" ויכולות מאוד להתאים לשוק היפני. הלוואי שזה באמת יקרה.

והקהל הישראלי גם מתחבר לעבודות? מי בעצם הלקוחה שלך?

הקולקציה שלי פונה לגברים ולנשים והאמת היא שיש לי לקוחות מגוונים מאוד מגילאים שונים. הפריט שזכה להכי הרבה הצלחה מסחרית בינתיים הוא ה"צעיף מנג'טים". כשאני מעצבת פריט יש את הדרך בו אני מדמיינת שילבשו אותו.
למשל ה"צמיד מנג'ט" הוא פריט שלדעתי נראה הכי טוב כשהוא מבצבץ מתחת לחולצת טריקו ארוכה וז'קט, בדיוק כמו שנלבש על ידי Tsuyoshi Matsuzawa, מנהל שבוע העיצוב בטוקיו שהיה נוכח בפאנל.

כשמביטים על הסביבה הטבעית של ענבל, בדירתה בנווה צדק, נראה שהעבודות שלה משתלבות בנוף. בין מדפי הספרים צצים להם תכשיטים ובדים. מתחת לחלונות בסלון מוצגים גם שלבים מתהליך העבודה. משיחה קצרה מתברר שגם בן זוגה עוסק ביצירה (צלם) ויחד הם מעצבים ובונים הרבה מהרהיטים בבית.

פינה בביתה של יצחקי

ספרי קצת על תהליך העבודה שלך.

אני כרגע יוצרת מהבית ומקווה בעתיד הקרוב לצאת לסטודיו משלי. כל העבודות שלי מתחילות מהחומר עצמו. אני אף פעם לא מתחילה ישר מהמחשב אלא עושה ציורים, גוזרת, לפעמים ישר על הבדים. את כל הגרפיקה אני יוצרת לבד, מתוך רישומים, גם את הפרטים הקטנים אני משתדלת לעצב. למשל ב"צמיד מנג'ט" אני עיצבתי את הכפתורים עצמם. האביזרים בקולקציה (כמו כפתורים ואבזמים) עשויים כסף או כסף בציפוי זהב וזאת בעצם הנגיעה שלי בעולם הצורפות.

ומה התוכניות שלך להמשך?

"אני עכשיו בקשר עם נציגי שבוע העיצוב של טוקיו שהכרתי בפאנל ובודקת איך אני יכולה להשתלב ולהציג במסגרת Design Tide Tokyo הבא.
חוץ מזה, בשנה הבאה אני מתכננת להתחיל ללמד במוסד אקדמי. הוראה זה משהו שמאוד מעניין אותי. אני עושה את זה באופן פרטי כבר הרבה שנים. בנוסף, אני כבר מתחילה לעבוד על הקולקציה הבאה שלי שתצא בקיץ 2013".

צילומים: יונתן חיון