אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון #9
נובמבר-יוני 2014
כתבות
גני משחקים אז והיום
גלינה ארבלי 24 אפריל, 2014 /

גני משחקים אז והיום - תחנות עיקריות בהתפתחותם של גני המשחקים במערב

גני משחקים למבוגרים

גני משחקים בחברה המערבית כפי שאנו מכירים אותם כיום קיימים כמאה שנה, אך למעשה היו להם מבשרים מוקדמים, שניתן למצוא אותם אי שם במאה ה-16 וה-17 כאשר ייעודם היה שונה מזה שמוכר לנו כיום. גינות מים משחקיות ומרחבים שנועדו להנאה ובילוי נבנו למען הנאתם של אנשי האצולה ומקורביהם בתקופה זו, כדוגמת גני ורסאי שבצרפת, וילה ד'אסטה ווילה גרצוני בקולודי שבאיטליה. גינות אלו היו למעשה גני משחקים למבוגרים, שנבנו כדי להציג לראווה את כוחם ועושרם של בעליהם, לשעשע ולבדר בני משפחה ולהרשים חברים, אנשי חצר ואנשי עסקים.

Pieter Bruegel the Elder, Children’s play, 1560 | Playing at Design Museum Holon
פיטר ברויגל האב, משחקי ילדים, 1560

הגנים הראשונים - לילדים מיוחסים בלבד

לפי תוכניות לגינות שעוצבו החל מ-1809 ניתן לראות שגינות משחקים לילדים היו קיימות כבר בתחילת המאה ה-19. אך גינות אלו היו למעשה גנים פרטיים לילדיהם של בעלי האמצעים, שהתקיימו בשטחם של בתים מפוארים או לעיתים גם בבתי ספר של בני העילית. הם נועדו לשימושם של ילדים מיוחסים שנחשבו למחונכים יותר מבני המעמד הנמוך שנתפסו כ"עבריינים". ילדים אלה זכו בנוף מעוצב שכלל נדנדות, מרחבים למרוצים ומשחקי כדור, אזור מיוחד למשחק הכדורת, גינה בוטנית שבה יכלו ללמוד על צמחים, רפת ללמידה על חיות ומבנה שנועד למסיבות וריקודים.

Jacques-Laurent Agasse, The Playground, 1830 | Playing at Design Museum Holon
ז'אק-לורן אגאס, מגרש המשחקים, 1830

מרחיקים את העניים מהרחובות

המהפכה התעשייתית שהחלה במאה ה-18 (1850-1750) הובילה לתמורות חברתיות משמעותיות בשלהי המאה ה-18. התנאים החדשים שנוצרו במהלך תקופה זו הפכו את תרבות הפנאי לנחלתם של רבים, והובילו להבנייתה של זו כתכלית בפני עצמה התורמת משמעותית לאושרו של הפרט. כמו כן, המעבר מכלכלת מסחר לכלכלה תעשייתית גרם בין השאר לשינויים משמעותיים בתחום החינוך עבור ילדים.

מחקרים מעידים שבמאה ה-19 עלה הצורך ליצור סביבות ציבוריות מוגנות למשחק עבור הילדים העניים הרבים ששוטטו ברחובות ללא מעש, חשופים לסכנות שבשוטטות ברחובות ההומים מחד ומהווים סכנה לאחרים מאידך. שכן התפיסה הרווחת היתה שילדים משוטטים ללא מעש מעלים את רמת הפשיעה ויש למצוא לכך פתרון.

Sand box, End of 19th century | Playing at Design Museum Holon
צילום מתוך: Playscapes.com

ערימת החול הראשונה

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-19, הפוליטיקאי הגרמני, פון שנקנדורף, דאג לפזר ערימות חול בפארקים הציבוריים של ברלין, שבהם שיחקו ילדים. הרעיון שבה את ליבה של ד"ר מארי זאקרזווסקה, שביקרה בברלין באותה העת, ועם חזרתה לארה"ב ב-1886, המליצה על רעיון גינות החול. ערימות חול פוזרו בחצרות המשחק בבוסטון. כך למשל, בספרו של ג. סטנלי האל מופיע סיפור קצר אודות שני ילדים ששיחקו בערימת החול בחצר האחורית שלהם. ערימת חול זו הפכה למוקד כה משמעותי כך שכל העיסוקים האחרים החווירו בהשוואה למשחק בערימת החול שניתן היה לברוא בה עולמות שלמים.

גן המשחקים מכשיר חיילים

מלחמת העולם הראשונה היוותה נקודה מכרעת בהתפתחותם וקבלתם של גני המשחקים הציבוריים. באותה התקופה התברר כי נערים שגדלו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בערים תעשייתיות היו חסרים את היכולות הפיזיות הבסיסיות על מנת להתקבל לשירות בצבא. מכאן שגני המשחקים נתפסו ככלי עזר וציוד פונקציונאלי בהכשרת הצעירים לקראת השירות הצבאי. עיצובם המרחבי והאדריכלות שלהם לא היו בראש סולם העדיפויות, בעוד שבעיצובם של מבני ציבור וגינות ציבוריות שפותחו באותה התקופה הושם דגש רב על ערכים אסתטיים.

Carl Theodor Sorensen, Adventure playground, Denmark, 1943 | Playing at Design Museum Holon
קרל תאודור סורנסן, גן הרפתקאות, קופנהגן, דנמרק, 1943 | צילום באדיבות Skrammellegepladsen


גני המשחקים בארצות הברית

עם התפרשותם והתפשטותם של גני המשחקים בארצות הברית ובאירופה, מתפתחות גישות שונות בעיצובם. גינת המשחקים הראשונה בארצות הברית הוקמה ביוזמה מאורגנת של אגודת תנועת השעשועים (recreation movement association), זו הקימה גני משחקים לילדים במקביל לתהליך התגבשותן של זכויות הילד. התנועה שאפה להוציא את הילדים מהרחובות המסוכנים ומאזורים עירוניים נטושים ולהעסיק אותם בעשייה שנחשבה למוסרית. הפעילות הספורטיבית שהתקיימה בגני המשחקים נחשבה כפעילות מוסרית החשובה לעיצוב דמותו החברתית של הילד. גני המשחקים אובזרו במספר אלמנטים בסיסיים שכללו: נדנדות מתכתיות, מגלשות מתכת, ועמודי טיפוס, ובתחילת דרכן היה בכל גינת משחקים מדריך משחק. מכאן שהדגש העיקרי בגינות המשחק הציבוריות הושם על הפעילות הפיזית שהתנהלה בו. זו אחת הסיבות לכך שהאלמנטים שפוזרו במרחב זה, כמו גם, המרחב עצמו, נשארו זהים במשך חמישים השנים הבאות בארצות הברית.

 

Carnegie playground, New York, 1911 | Playing at Design Museum Holon
מגרש המשחקים קרנגי, ניו יורק, 1911, צילום: play-scapes.com


בשנת 1906 הוקם האיגוד האמריקני לגינות משחקים (Playground Association of America). הקמת הארגון העידה על מהלך של נטילת אחריות מדינית וציבורית על פעילות הפנאי של הילדים. במהרה נושא הבטיחות באתרי המשחק קיבל עדיפות עליונה ובשנת 1912 יצאה לפועל התקנה הראשונה של האיגוד, והיא איסור התקנתם והסרתם של כל מוטות הטיפוס שהיו בגינות המשחקים. בראשית שנות ה-40 האיגוד איחד את גינות המשחק עם גינות חצרות בתי הספר. שני מניעים עיקריים היו למהלך זה, האחד, יצירת יעילות בתחזוקת הגינות, והשני, שימוש בחצר בית הספר לפעילות מובנית, מפוקחת ומוגנת.

בשנות ה-50 וה-60 החלו לנשב רוחות המתנגדות לעיצוב גן המשחקים שהתבסס על פונקציונליות בלבד עד אותה התקופה. אדריכלים, מעצבים ואמנים ניסו לקדם גני משחקים אלטרנטיביים המושתתים על ערכים שונים וגישות מרחביות שונות לגני משחקים, אך באותה התקופה הם נתקלו בסירוב מוחלט מצד איגוד הפארקים להצעותיהם.

 

MPFP, llc / M. Paul Friedberg and Partners, the 60's | Playing at Design Museum Holon
MPFP llc, מ. פול פרידברג ושות', מגרש משחקים ברחוב 67 , ניו יורק


גני משחקים באירופה

באירופה בדומה לארצות הברית החלו להתפשט גני המשחקים בראשית המאה ה-20, והמניע בהקמתם היה יצירת אזורי משחק בטוחים לילדים, והם אופיינו על-ידי אותם אלמנטים מתכתיים בסיסיים שהיו בגינות המשחקים בארצות הברית. ההקמה והתחזוקה של גני המשחקים באירופה היתה בידי הרשויות המקומיות, שלא כמו בארצות הברית בה ההקמה והתחזוקה היו תחת גוף ריכוזי אחד. כתוצאה מכך התפתחות גני המשחקים באירופה הושפעה מתפישות שונות של אנשי חינוך, אדריכלים ואנשי ציבור. מגוון זה של יוצרים הוביל להתפתחות מגוונת של גני משחקים חדשים ברחבי אירופה. לדוגמא, באירופה היה ניתן לראות גנים ציבוריים שאינם מגודרים המשתלבים ברחוב להבדיל מגינות המשחק האמריקניות שהיו מגודרות ומנותקות מהרחוב.

באירופה תחום פיתוח גני המשחקים הושפע בעיקר מעבודותיהם של שני אדריכלים שהגדירו מחדש את המרחב של גן המשחקים הציבורי, והשאירו את חותמם בתחום עיצוב גני המשחקים עוד שנים רבות אחרי לכתם. האחת, "חצר הגרוטאות" (Junk Yard) של אדריכל הנוף הדני, קרל ת'אודור סורנסון, והאחרת, גינת המשחקים האבסטרקטית של האדריכל אלדו ואן אייק. שני מודלים אלו השפיעו רבות על התפתחות גני המשחקים באירופה החל בשנות ה-40 ועד שנות ה-80, כמו כן, הם השפיעו על מודלים של גני משחקים אשר פותחו בארצות הברית בסוף שנות ה-60.

 

Alfred Trachsel, Robison Crusoe playground, Switzerland, 1953-1954 going to the 70’s | Playing at Design Museum Holon
אלפרד טראכסל, מגרש המשחקים רובינזון קרוזו, שוויץ, 1954-1953 עד שנות ה–70 של המאה ה-20, צילום: Playscapes.com


חצר הגרוטאות

"חצר הגרוטאות" של סורנסון היתה מרחב פתוח ונטוש, שהמכיל גרוטאות מעולמם של המבוגרים, לדוגמא: לבנים, פחונים, צמיגים, פטישים, סירים ועוד. הגישה שעמדה מאחורי חצר הגרוטאות היתה שהעולם המדומין יושג מעצם הפעילות המשחקית שהילדים יחוו באתר. ב"חצר הגרוטאות" הילד התאמן באופן עצמאי וחופשי בעיסוקים מעולמם של חיי המבוגרים זאת באמצעות אובייקטים המפוזרים במרחב. על אף העובדה שב"חצר הגרוטאות" של סורנסון נכח בדרך כלל מבוגר, האחראי לשלום הילדים, החצר עדיין הכילה סיכונים רבים, שהיוו חלק בלתי נפרד וחשוב ביותר בחוויה ההתפתחותית של הילד. בהמשך מודל זה אומץ ופותח למודל בשם "גן הרפתקאות"(Adventure Playground) בבריטניה והתפשט במהלך שנות ה-50 ברחבי אירופה, בסקנדינביה בעיקר, שוויץ, הולנד, צרפת וגרמניה.

 

Lollard adventure playground, London, 1946, Lady Allen of Hurtwood | Playing at Design Museum Holon
ליידי אלן מהרטרווד, גן הרפתקאות לולרד, לונדון, 1946, צילום: The Modern Records Center, University of Warwick

 

גינות משחק אבסטרקטיות

הגישה המודרניסטית, שהיתה שונה בתכלית מזו של סורנסון, ושאותה ייצג ואן אייק, שאפה ליצור צורות אבסטרקטיות שיעודדו את הדמיון של הילדים. המודל התפשט במהרה ובתקופה שבין שנת 1947 לשנת 1974, הוקמו ברחבי אמסטרדם כ-700 גינות משחק אבסטרקטיות ומנימליסטיות, המשאירות לילד מרחב גדול של תעייה ושוטטות. אלמנטים אבסטרקטיים אלו שימשו כמצע המגרה את הילד לפעול. מבנה האלמנטים כדוגמת, גובהם, רוחבם, הטקסטורה שלהם, צורתם וחומריותם, איפשרו מגוון פעילויות שאותם הילד היה צריך לחקור, בהתאם לאופי המשחקי שהוא יצר. בשונה מגינות המשחק בארצות הברית הגינה של ואן אייק לא היתה תחומה בגדר והיא מוקמה לעיתים כחלק בלתי נפרד מהרחוב, כך שהילדים יכלו להשתלב בסביבה האורבנית. האתרים שיצר ואן אייק היוו מצע המזמין קהל מגוון והתרחשויות מגוונות. בכך הפך מרחב זה מתאים לא רק לילד המשחק, אלא גם למגוון תושבי העיר ואורחיה.

 

Aldo van Eyck, Bertelmanplein Playground, 1947, Amsterdam | Playing at Design Museum Holon
אלדו ואן אייק, מגרש משחקים ברטלמנפליין, 1947, אמסטרדם

 

גני המשחקים בניו יורק בסוף שנות ה-60

בארצות הברית של סוף שנות ה-60 צצו מודלים של גני משחקים אשר הושפעו מהמודלים האירופאים של ואן אייק וסורנסון. המודלים שזכו להצלחה מסחרית רבה ועיצבו את פני העיר ניו-יורק בשנות ה-60 וה-70, הוצעו על-ידי שני אדריכלים, האחד פול פריידברג והאחר ריצ'ארד דטנר. מודלים אלו של גני משחקים היוו שילוב מעניין בין שתי הגישות השונות שהתממשו באירופה. מצד אחד, השפה האבסטרקטית, ההתאמה ספציפית למיקום, ההתמזגות עם חיי הרחוב והיתכנות תעשייתית ומסחרית, בהשראת הגישה של ואן אייק, ומצד שני, הגולמיות, התכליתיות וההרפתקנות שאפיינה את "חצר הגרוטאות" של סורנסון.

תהליך מענין ומגוון זה של התפתחות גני המשחקים בארה"ב שזכה להדים חיוביים נקטע בעודו באיבו, עם מכירת חברת "קריאטיב פלייתינגס" (Creative Playthings) אשר היתה החברה המסחרית שהובילה את התהליכים המרכזיים בהתפתחות גני המשחקים בארצות הברית, ואשר תמכה במהלך שנות ה-40 ועד שנות ה-70 בתנועת אמנים, מעצבים ואדריכלים, שהציעו חלופות אבסטרקטיות ופיסוליות כגני משחקים. לאחר מכירתה שינתה החברה את מדיניותה השיווקית מחזון של חווית משחק אבסטרקטית פשוטה היא אימצה חזון חדש של חווית משחק גדושה, המורכבת משפה ויזואלית ריאליסטית, צבעונית ומאוירת.

 

MPFP, llc / M. Paul Friedberg and Partners, Geometric Plays-Cape, Jacob Riis Plaza, Manhattan, New York, 1966 | Playing at Design Museum Holon
MPFP llc, מ. פול פרידברג ושות', סביבת משחקים גיאומטרית בג'ייקוב ריס פלאזה, מנהטן, ניו יורק, 1966


גני המשחקים של מקדונלדס והקניונים הסגורים

שני תהליכים מסחריים נוספים, השפיעו באופן ניכר על המבנה הפיזי של גני המשחקים בארצות הברית ותפסו תאוצה בשנות ה-70 וה-80. התהליך הראשון, היה הצלחתה המסחרית של חברת "מקדונלדס", אשר בתקופה זו הקימה מעל 800 גני משחקים בתוך או בסמוך למתחמי המסעדות שלה. גני משחקים אלו הורכבו מהאלמנטים המשחקיים המוכרים ובנוסף היו מקושטים בדמויות המצוירות של הרשת. התהליך השני, היה הקמתם של מרכזי קניות סגורים, אשר הובילו להכנסת גני המשחקים הרבים לתוך חללים מסחריים, דבר שדרש התאמה הן מבחינה מבנית והן מבחינה חומרית לחללים מסוג זה.

McDonalds Block Playground, started at 1960
מגרש המשחקים של מקדונלדס, הושק בשנת 1960


מיזעור סף הסיכון

במקביל הושפעה התפתחות גני המשחקים מהחמרת הדרישות של חברות הביטוח הפרטיות, אשר דרשו למזער את סף הסיכון של מתקני גני המשחקים. גישה זו הובילה לשינויים מהותיים בגבהים של המתקנים, בחומרי הגלם ובתצורות המרחביות של האלמנטים. המודלים החדשים של גני המשחקים שנוצרו החל משנות ה-80 אלו הם המודלים הרווחים והנפוצים כיום בקנה מידה עולמי. תהליך הגלובליזציה, השפיע על ייצור מתקני משחק המותאמים לקהל יעד רחב ולמגוון של מקומות וארצות, דבר אשר מטבעו, צמצם את חופש התכנון של האלמנטים ויצר האחדה צורנית כמו גם רעיונית.

 

Benny Rozen, Airplane, Yuvalim, 1986 | Playing at Design Museum Holon
בני רוזן, מטוס, יובלים, 1986

והיום?

בתחילת המאה ה-21 אנו עדים לרוח רעננה של מעצבים ואדריכלים, בעיקר אירופאים, המבקשים להעשיר את החוויה המשחקית המתקבלת בגינה הממוצעת, כמו גם, להחזיר ערכים שאבדו בתהליך ההאחדה. כיום ניתן לראות מודלים חדשים, הבוחנים את גבולות האלמנטים הנפוצים, נדנדה, מגלשה וכו', ובוחנים גם את האופן בו התייחסות למרחב המשחקי כמערכת אחת בעלת מרחבים מגוונים מזמינה סוגים שונים של משחק במרחב מתוך כוונה לאפשר את הבלתי צפוי. ובנוסף הם מבקשים ליצור גני משחקים המספקים לילדים בסיס לחקירה וגילוי במרחב בו הם משחקים, אך הם גם מקום בו המבוגרים מוזמנים באופן שאינו ילדותי לקחת חלק במשחק, מתוך רצון לראות בגן המשחקים כמקום מפגש לכל הקהילה.

Aarale Ben Arieh, Spider Park, Holon Story Parks, Holon, 2001 | Playing at Design Museum Holon
אהרל'ה בן אריה, גן העכביש, גני סיפור, חולון, 2001, צילום: אהרל'ה בן אריה


ביבליוגרפיה

Hendricks E., Barbara, Designing for Play, (Burlington, VT: Ashgate, c2011).
http://www.scholarpedia.org/article/Evolution_of_American_Playgrounds
שפיר-אלוני, מאיה, השפעת התכנון והעיצוב של אתר משחקים ציבורי, על התנהגותם וחוויתם של הילדים המשחקים בו, עבודת גמר לתואר "מוסמך", אוניברסיטת תל-אביב, 2012.

כתבות
על הלא פוטוגניים לכאורה | בוגרים 2015
עדי המר
הסיור המקדים לעיתונאים בתערוכות הבוגרים מעלה שאלות לגבי השפעתה של הפוליטיקה על ההחלטות בתערוכה ועל מה הופך פרויקט לפוטוגני ולזה שבמהרה הופך ל"שיחת העיר" (Conversation piece). מה שעומד מאחורי כתבה זו הוא לא ניסיון רב או שנים של צפייה תערוכות בוגרים אלא נקודת המבט שצמחה מתוך למודי העיצוב ועברה אל העולם החיצון.
להמשך »
כתבות
אקססוריז לאקססורי
אלינור גוילי
לא מעט מעצבים עוסקים היום בהפיכת האופניים לפריט עם אמירה אופנתית מובהקת.
להמשך »
כתבות
ניתוח דפוסי צל עירוניים
אביבה פיטרס
ל"אקלים העירוני" יש השפעה ניכרת על חייהם של תושבי הערים ועל רווחתם הגופנית והנפשית בתוך הבית ומחוצה לו. אם נהפוך את הערים שלנו למקומות שנעים יותר לחיות בהם, מבחינת תנאי האקלים המקומיים, נשפר בצורה ניכרת את איכות החיים של התושבים ואת בריאותם. מחקרים קיימים מציינים את קרינת השמש כאחד הגורמים החשובים ביותר בקביעת מאפייני ה"אקלים העירוני"
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס