אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גליון 13#
יולי - נובמבר 2015
אנטי מחיקון | המעבר בין ישן לחדש
סתו אקסנפלד 08 אוקטובר, 2015 /

ב-1 בספטמבר 2015, הכריזה גוגל על לוגו חדש - העידכון השישי והמשמעותי ביותר ללוגו החברה מאז עוצב לראשונה על ידי המעצבת הישראלית רות קדר בשנת 1999. בדיעבד עדכון הלוגו אינו מהלך מפתיע. מן הצפוי היה שהשינוי המבני שגוגל עברה - מחברת אם לחברת בת בשליטתו של תאגיד חדש בשם ״אלפבית״ (alphabet), ועליו הוכרז רק מספר שבועות לפני כן, יוביל גם לשינוי חזותי.


הלוגו הראשון של גוגל שעוצב על ידי המעצבת הישראלית רות קדר ב-1999

מקובל לראות בלוגו אלמנט גרפי שאין לשנותו. הוא מופיע על מוצרי הארגון גדול, בולט, ונמנעים מלשנות את צבעיו המקוריים כדי לשמר זהות תאגידית. אולם גוגל מעולם לא נקטה במדיניות של ״לוגו קדוש״, לכן ההתרגשות הרבה מעצם השינוי מובנת אך בד בבד גם תמוהה. כיצד, אם כן, לוגו שמשתנה מדי יום ומתעדכן בהתאם לאירועי היום והמקום, לעיתים עד לכדי מצב שנותר זיכרון עמום מהלוגו המקורי, מצליח לשמר זהות? נראה כי במקרה של גוגל הפראפרזות המשעשעות שנעשות על הלוגו, בדודלים היומיומיים של עמוד הבית, לא רק שלא השכיחו את הלוגו הבסיסי אלא הפכו אותו למקור. מקור יחיד, מבודל, מובהק, מוכר וידוע, בתקופה שבה Copy ו-Paste מקשים לשים את האצבע על נקודת המוצא של תופעות חזותיות ותכנים מילוליים. 

בכל פעם שחברה בוחרת לשנות את הלוגו שלה השינוי מלווה בהודעה לעיתונות המנמקת את האופן שבו העיצוב החדש מגלם את ערכיה הנוכחיים של החברה ואת הסיבות שהביאו לעיצובו - מאותו רגע כל מוצרי החברה מתעדכנים ונושאים את הלוגו החדש. גוגל הגדילה לעשות ואת המודעה לעיתונות מלווה, כמיטב המסורת, דודל חינני, משעשע ומעלה חיוך. הדודל, להבדיל מן ההודעה הרשמית לעיתונות, לא רק חושף אותנו ללוגו החדש, אלא גם מלמד על היחס של החברה כלפי השינוי שהיא עצמה יזמה ומעניין לבחון את האופן שבו בוחרת החברה לייצג עבורנו את המעבר מהישן לחדש, מהעבר לעתיד. 

טקסים רבים מייצגים בתרבויות שונות חניכה או השקה של משהו חדש: הסרת לוט, לדוגמא, עוטה על השינוי הילה של מסתורין והפתעה, ומרמזת לקהל הצופים רק במעט על החידוש שמסתתר מתחתיו בכך שהיא מבצעת הפשטה לאובייקט המוסתר וחושפת רק קוי מתאר כלליים. גזירה של סרט, תוחמת מרחב מסויים ומאזכרת עולם תוכן שמקורו במתנות ועיטורים דקורטיבים. מחוות חזותיות אלה מתייחסות לשינוי, אך פניהן מופנות קדימה אל העתיד, ללא שום התייחסות למה שקדם לשינוי. לא כך הדבר בסרטון שהשיקה גוגל. 

דודל ההשקה נפתח עם הצגת הלוגו הישן, הסריפי, שנמחק על ידי יד אנונימית. במהלך הסרטון מפספסת היד חלק מן הלוגו הסריפי ולכן היא חוזרת ומוחקת בנמרצות את החלק שפוספס. רק כאשר משטח העבודה נקי לחלוטין נכתבת בגיר הגרסה הסן סריפית החדשה. כמו רבים מן הדודלים שגוגל הציגה עד היום, גם דודל ההשקה של הלוגו החדש נאיבי ומלא הומור. החזות של גוגל לא מאיימת ומאז ומתמיד שדרה נאיביות אף על פי שמדובר בחברה, שבחזונה כתבה:
                      Google's mission is to organize the world's information and make it universally accessible and us  



הנאיביות, לכאורה, של גוגל מתקיימת בסרטון בכמה רמות: הרמה הראשונה היא צבעיו של הלוגו, הישן והחדש - צבעי יסוד: אדום, כחול, ירוק וצהוב. הרמה השניה היא הבחירה בטכניקה ממוחשבת המדמה כתיבה בגיר, שייתכן ומתכתבת עם תאריך ההשקה של הלוגו, 1 בספטמבר, יום פתיחת שנת הלימודים - תאריך המסמל יציאה לדרך חדשה בחיים. כתיבה בגיר היא טכניקה החוזרת לעידן של משחקי ילדות בחוץ ומשדרת שעשוע, תום וזמניות שכן את הכתוב בגיר ניתן למחוק בקלות. 

ואכן, הפעולה שהיד האלמונית מבצעת היא פעולת מחיקה של הלוגו הישן - של העבר. עבר ניתן לשמר, לשכח, להדחיק, לאסוף, לאגור, לערום, לאכסן, לקטלג, לארגן, או כפי שמציגה זאת גוגל: להעלים. את העבר, על-פי גוגל ניתן למחוק. המחיקה של גוגל אפילו לא מותירה אחריה עקבות על ״משטח העבודה״ ולא על היד המוחקת, המוציאה לפועל. אף על פי שהשימוש בגיר במציאות אינו מעלים לחלוטין את קיומם של דברים, אלא מעמעם ומותיר אותם לצד השרבוט החדש. 


הלוגו הקודם של גוגל (למעלה) מול זה החדש שהתעדכן ב-1 בספטמבר האחרון. 

חזות ילדותית ומשעשעת לעומת קונספט כמו מחיקה של עבר, יוצרת פער מטריד ואף מצמרר, במיוחד לאור העובדה שהוא מנוסח על ידי חברה שמנציחה את הפעולות היומיומיות והוירטואליות של כולנו, ומקשה עלינו, הלקוחות, להעלים או למחוק מידע מביך, פוגעני או משפיל שנפל במרשתת. בעוד הויכוח עד היום נסוב אודות יכולתה הבלתי מוגבלת של גוגל לשמור ולאגור מידע אודותנו, נראה שעלינו להיות מוטרדים יותר מן האפשרות שהיא תעלים את נוכחותנו מן המרחב הוירטואלי. נוכחות שהופכת עם הזמן למשמעותית לא פחות מנוכחותנו הממשית. וכך גם הופך הקטע המשעשע ביותר בדודל - השניות בהן היד שוכחת חלק מסויים מן הלוגו הישן וחוזרת למחות כל זכר ממנו - למצמרר ביותר.

למרבית האירוניה, הרפטטיביות האינסופית של הדודל, שבתחילתו מופיע שוב ושוב ושוב לוגו גוגל בגירסתו הישנה והסריפית, מדגישה את אוזלת ידה של גוגל לשלוט באירועי העבר, שלא לומר למחוק או להעלים אותם, על אף עוצמתה ומשאביה הרבים.

לארכיון הדודלים של גוגל>> 

* גוגל מצטרפת לשורה ארוכה של חברות שהחליטו על שינוי הלוגו שלהן בשנים האחרונות - Pay Pal, פיצה האט, הוצאת פינגוין, מילון אוקספורד ועוד. בין השינויים הבולטים ניתן למצוא את הלוגו של חברת התעופה אמריקאן איירליינס. הלוגו המקורי עוצב על ידי המעצב האיטלקי מאסימו וינלי (Vignelli) ולמעט עידכונים סיגנוניים, לא שונה זה 40 שנה, מאז 1967.
הלוגו המקורי החל כלוגו טיפוגרפי- ראשי התיבות של שם החברה, בגופן הלטיני הלווטיקה A אחת בכחול והשניה באדום, צבעי הדגל האמריקאי כשבינהן מופיע עיט במנח הצולל אל הטרף. הלוגו החדש עושה שימוש בשם המלא של החברה והעיט, גם הוא בצבעי הדגל האמריקאי, הפך מרכזי יותר ועבר תהליך של הפשטה. ההפשטה מעלימה פרטים מזהים ומיחדים של העיט כמו מקור כפוף, אך מקרבת אותו אל השדה הסמנטי של כלי תעופה בדימיון לכנפי מטוס, מדגישה דינמיות באמצעות קוים אלכסוניים והצללות ולהבדיל מן הלוגו המקורי מציגה כיווניות כלפי מעלה, כלומר נסיקה לעומת צלילה.


הלוגו החדש של חברת התעופה אמריקן איירלינס (מימין) מול הקלאסי הישן

כתבות
חיים בשמש - העובדים התאילנדים, החקלאים החדשים
מיה פרנקל טנא
מנתונים המתפרסמים בדוחות ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וישראליים, מצטיירת תמונה עגומה. זכויותיהם של העובדים התאילנדים מופרות לעיתים קרובות באופנים שונים. חלק מתנאי העבודה הקשים היא החשיפה הממושכת לשמש. העובדים התאילנדים מודעים לסכנה, ומצאו פתרונות יצירתיים על מנת להגן על עצמם. האם יוכלו להגן על עצמם מפני ניצול, שלילת זכויות ונזקים אחרים?
להמשך »
חפצים כבני אדם
מיכל בן צבי שפיגל
לקראת סיום התערוכה דיקוד, מובאת כאן ההרצאה האחרונה שהתקיימה במוזיאון בנושא "מכונות משחקות"
להמשך »
שיחה על אודות שיחה
Snarkitecture | אלכס מוסטונן, דניאל ארשם ובנג'מין פורטו
כמו חבורת הרפתקנים מוזרה ששטה יחד בסירה ומחפשת אחר סנרק, חברי הסטודיו הניו יורקי זורקים חכה למים מבלי לדעת מה יעלה בה.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס