אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גליון 13#
יולי - נובמבר 2015
עיצוב כמקדם התחדשות עירונית
עדי המר 25 אוקטובר, 2015 /

ב-15.10.15, קיים המוזיאון כנס מקצועי שעסק בהצללה במרחב הציבורי, לקראת נעילתה של התערוכה צל ערים (סוף אוקטובר 2015). הכנס, בו השתתפו גורמים רבים מהרשויות השונות וממשרדי הממשלה הנוגעים לעניין, אדריכלי נוף, מעצבים וחוקרים שונים עורר דיונים פורים ומעניינים וניכר שהונחו על השולחן כמה היבטים משמעותיים בנושא הצל.

לא מעט דובר בכנס על עצים וחשיבותם המכרעת במרחב הציבורי. קצת פחות נדונו אפשרויות אחרות של הצללה ועיסוק במקרים שבהם לא ניתן לטעת עצים, או בפרק הזמן המתמשך עד שהם גדלים ומספקים את ההצללה המתאימה. 


צילום: בני גם זו לטובה

פאנל האדריכלים

אחת מנקודות השיא המעניינות ביותר של הכנס היתה פאנל האדריכלים שנוהל על ידי מגיש הרדיו, אביב לביא. הפאנל כלל את עופר מנור - אדריכל העיר ירושלים, יואב דוד - אדריכל העיר תל אביב, פנינה קול - אדריכלית העיר חולון, אדריכלית הנוף יעל מוריה סקאלי, הילה בייניש מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה ואדריכלית נוף ענבר אשכנזי, ראש תחום תכנון ומידע באגף יער ואילנות במשרד החקלאות - גורמים משפיעים מאוד ובעלי כוח רב בנושא. 

השיח בפאנל סבב חלק גדול מהזמן סביב בעיית בתי הגידול הקטנים מידי של העצים שלא מאפשרים להם להתפתח כהלכה. הפיקוסים הנהדרים שמאפיינים את רחובות לב תל אביב למשל, צמחו בהצלחה רבה, בעיקר כי שורשיהם לא נתחמו כלל בבית גידול מתחת למדרכה. כיום, בתי הגידול, שגודלם הוא לפעמים מטר מרובע אחד בלבד, יוצרים חיץ שעמידותו היא כה מוחלטת כך שלשורשי העצים אין שום סיכוי לפרוץ החוצה ולהתפתח כראוי. אז נוטעים עצים לשם "העמידה במשימה" אבל נגזר עליהם מראש להישאר קטנים ולא מצלים במיוחד. ובמילים אחרות: הטכנולוגיה המפותחת, במקרה זה, היא בעוכרנו. אבל לא רק הטכנולוגיה היא הבעיה, אלא גם "חוסר עניין לציבור".


פאנל האדריכלים בהנחיית העיתונאי אביב לביא (צילום: בני גם זו לטובה)

נושא נוסף שעלה בפאנל, הוא חוסר המודעות של הרשויות המקומיות לנושא וחוסר ההבנה של חשיבות העצים במרחב הציבורי, אליהם ראוי להתייחס מלכתחילה כמו כל תשתית אחרת ברחוב. ועוד נטען שבערים בפריפריה המצב הרבה יותר גרוע. "אדריכלי נוף עדיין נתפסים כועדת הקישוט של הערים" אמרה אדר' ענבר אשכנזי והוסיפה שזה בא לידי ביטוי באישור תכניות שלא כוללת התייחסות ותקציב המיועד לנוף. ושאחר כך אדריכל הנוף יוסיף כמה עצים היכן שניתן. בשורה התחתונה נראה שמעבר לחוסר המודעות, הבעיה בסופו של דבר היא, כמו בהרבה מקרים, כסף.

לאחר מכן נותב הדיון לנושא ההפרטה של מבני חינוך, דבר המוביל לכך שלא ניתן ליישם החלטות ציבוריות באופן גורף. כוונת אדריכלי העיר למכתחילה היא טובה והתכניות נעשות בהשקעת משאבים ובשיתוף פעולה עם אדריכלי נוף. אבל בשורה התחתונה כשמנהל בית הספר רוצה לחסוך, הוא מבטל את כל העצים הנאים והנכונים ומקים סככה. אם בכלל. "אפילו הצל הופרט!" כך סיכם אביב לביא את הנושא סביב מבני החינוך שהופרטו, אבל בסופו של דבר סיימו חברי הפאנל עם תחושה שכל נושא הצל הוא תפיסה שלמה שלאט לאט מתחילה לחלחל, אך זהו תהליך שיקח ככל הנראה עוד זמן מה. 

בסוף הדיון, כשנתנה לקהל האפשרות להעיר ולשאול שאלות עלתה כצפוי השאלה: מדוע, אם כן, אדריכלי העיר בעלי המודעות הגבוהה וההדרשות לנושא, מאשרים תכניות כשהם יודעים ומבינים כי אין בהן התייחסות לעצים ולצל בכלל? אכן, שאלה טובה, שלא ניתנה לה תשובה ראוייה. 

עיצוב כמקדם פעילות עירונית

במושב השני של הכנס עלו להרצות אלי דרמן ואלס ורבקל מ"דרמן-ורבקל אדריכלים" והציגו גישה מעניינת לנושא. הם פתחו עם השאלה "ממי אנחנו צריכים להציל את המרחב הציבורי?" מאיפה הגיעה הסיסמה - "מצילים את המרחב הציבורי" והתשובה שלהם היתה - מאיתנו. אנחנו צריכים להציל את המרחב מעצמנו. אנחנו המתכננים ואנחנו האשמים במצבו של המרחב הציבורי בישראל. לדעתם, קיימת תפיסה של רחובות כמוליכים של תשתיות ושל תנועה בלבד והזזה של הטבע הצידה בכל פעם שצריך ליישב ולבנות. כך הפך הרחוב למפלצת של המאה ה-21.  

ביטוי נוסף לגישה הזו מצאו דרמן וורבקל במישטור המרחב הבא לידי ביטוי בגיזום מוגזם ומגוחך של הצמחייה, לצד התעלמות מחלקים במרחב הציבורי כשיצאו מכלל שימוש. הם מציעים גישה של רחוב חכם שיודע להכיל את העוברים ושבים בו בכמה רבדים. יודע לארח. דרמן וורבקל מאמינים כי יש דרכים לשלב בין סביבות טבעיות לסביבות העירוניות העכשוויות ושאם קצת תשומת לב ניתן למצוא את הפתרונות. הם סיימו את ההצגה של כמה פרויקטים מעניינים שלהם, שבכולם החיו מרחבים אורבניים גוססים ועשו זאת תוך כדי הקשבה לבסיס הטבעי. הדוגמא המעניינת ביותר היתה גלריה לאמנות שתכננו בחוף הים בבת ים, במבנה נטוש ששימש בעבר כמועדון. מה שבלט בפרויקטים של דרמן-ורבקל אדריכלים הוא הטיפול שלהם בסביבה הכוללת של האתר ובדרך אליו, בצורה של ניתוח הרחוב כמרחב בעל שכבות שונות של משתמשים העוברים בו בקצבים שונים ועם צרכים משתנים. 


הצעת תכנון טיילת רמת ים, הרצליה | דרמן ורבקל אדריכלות


תכנון מרחב ציבורי בדרך לים, בת-ים | דרמן ורבקל אדריכלות 


גלריית חוף, בת-ים | דרמן ורבקל אדריכלות

במושב השלישי של הכנס הציג המעצב רם אייזנברג רעיון חכם ויעיל במיוחד לטיפול בשטח מופקר ולו רק לתקופה זמנית עד שתהליך הבינוי בו יצא אל הפועל. ההצעה של אייזנברג מיועדת למתחם הרציפים הנטוש של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, שכבר מספר שנים עומד כאזור לא מטופל המאוכלס בעיקר על ידי מחוסרי דיור ואוכלוסיות שוליים, אך בעוד מספר שנים עתידה להבנות שם שכונת מגורים חדשה. הרעיון של אייזנברג כולל הכשרת הקרקע למתחם תרבות ובילוי המבוסס על אמצעים פשוטים, זולים ומהירים לביצוע כמו מכולות וצינורות פלדה סטנדרטיים. בכל החלקים ניתן יהיה להשתמש שוב גם במקומות אחרים, לאחר שהמתחם יפורק.


המצללה הגדולה | רם אייזנברג עיצוב סביבה 

בסיס הרעיון של מתחמי תרבות-בילוי-קניות המבוססים על שימוש במכולות, לתקופות קצובות בדרך כלל, איננו חדש ונפוץ מאוד באירופה. לרוב מתחמים כאלו ממוקמים בדרך כלל בשכונות פחות מרכזיות ואמידות בעיר וכך מחיים את הפעילות בהן ומושכים אליהן אוכלוסייה חדשה (דוגמא מוצלחת למיזם כזה הוא ה-BOXPARK בשכונת Shoredich המתפתחת בלונדון). הרעיון אותו מציע אייזנברג לעיריית תל אביב כולל הצבה של קונטיינרים המיועדים להסעדה וחנויות, במה להופעות ואירועים, גינה קהילתית ואזורי ישיבה. מעל לכל, תרתי משמע, מערכת הצללה פשוטה שמורכבת משכבות-שכבות של חלקי צילייה קטנים המוצבים בגבהים שונים ומייצרים חפיפות מעניינות ביניהם. כך מתקבלת הצללה נעימה שדומה יותר להצללה טבעית של צמחיה ולא של סככה.   


מבט מרחוק על המצללה הגדולה | רם אייזנברג עיצוב סביבה

לסיכום, ביום הכנס ניכר כי משהו התרחש. הדיונים החשובים שהתעוררו גלשו אל מחוץ לאולם גם בהפסקות וגם בקוקטייל שסיכם את היום. שילוב של אנשי מקצוע שנושא הצל זורם בעורקם, אם כחוקרים ואם כמקבלי החלטות, עם קהל פעיל וצמא למעשים הלכה למעשה, יצר יום מרתק במיוחד שנראה כי תרם עוד משהו לתהליך המתמשך של העלאת המודעות לנושא הבוער כל כך.

המלצות
עד שתנוח דעתה
מירב רהט
בימים אלו מוצגת בגרליה פריסקופ בתל אביב תערוכתה של הצורפת ניצה רונה המגלה את היופי בדברים הפשוטים ומזקקת תחושות, מחשבות ורגעים לכדי אובייקטים.
להמשך »
הפצה ופיזור בין המרווחים
נתלי כהן
בתערוכה ננדו: המרווח שבין לבין, מתאפשרות לנו אינסוף חוויית שיטוט. לתפיסתה של נתלי כהן, הדרך המעניינת (והמערערת) ביותר היא כנראה להתפזר, וללכת לאיבוד, במיוחד אם נעקוב אחר מושג ה'הפצה' של דרידה והוגים פילוסופיים אחרים
להמשך »
כתבות
הצללה אורבנית: חוויה אקלימית וחזותית
ערן קפטן
תכנון מושכל של הצללה יאפשר שיפור של תחושת הנוחות בכל עונות השנה: באמצעות הצללה נכונה ניתן להפחית את עומס החום ומידת הסנוור בעונה החמה, ומנגד, לאפשר חשיפה ניכרת לקרינת השמש ורמה מספקת של תאורה טבעית בעונה הקרה.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס