אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון נוכחי
יולי 2017 - נובמבר 2017
כיצד חווים עיצוב וסאונד באמצעות חומרים
שירה קימל | ספריית החומרים 09 אוקטובר, 2017 /

שירה קימל, אחראית הדרכה וקשרים בספריית החומרים על-שם אהרון פיינר עדן, לקחה אותנו לסיור בתערוכה סאונד - קול וחומר בעיצוב מבעד לעיניה המקצועיות ובזיקה לחומרים וטכנולוגיות ייצור. 

התערוכה סאונד - קול וחומר בעיצוב, מבקשת לבחון את מערכות היחסים בין קול, חלל, עיצוב, תרבות וחומר. התבוננות על מוצרים דרך נקודת מבט חומרית מעלה שאלות רבות: כיצד משפיעות טכניקות ייצור מסורתיות על אלו החדשות בעולם מערכות השמע; מה היתרון ביצירת רמקולים מחומרים המוכרים לנו מתחומי ייצור אחרים והאם ככל שהטכנולוגיה מתקדמת אנו כמהים לחזור לחומרים חמים, מסורתיים ופחות "תעשייתיים"?


התזמורת, מתוך התערוכה סאונד (צילום: שי בן-אפרים) 
  
בטונים גבוהים

הבטון, שמורכב מצמנט, חצץ, חול ומים, מוכר לנו בעיקר מענף הבניה, שם הוא משמש לבניית השלד הנושא את המבנה, עמודים, יסודות, רצפות ותקרות, כלומר ״[...] אנחנו נפגשים בבטון כחומר "מוסתר" אשר מכוסה על ידי שכבות של טיח וצבע.״ מסביר שמואל לינסקי, המעצב של "רמקולים חשופים" - רמקולים עשויים יציקת בטון שפותחו ועוצבו במסגרת פרויקט הגמר, במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, 2011. 
הבטון נחשף בעבודתו של לינסקי, אך כמעט נדמה ש"התחפש" לרמקול, שכן מדובר במוצר שאנו רגילים לראות מיוצר מחומרים אחרים. לינסקי יוצק את הבטון לתבנית שצורתה מזכירה את השפה הצורנית של מוצרים העשויים בהזרקת פלסטיק. כתוצאה מהטיפול הזה מקבל הבטון פונקציה ואף אחריות חדשה - להשמיע סאונד, ושתיהן מפיחות בו רוח חיים כמו שלא חווינו מבטון בעבר. גם P.A.C.O של סטודיו Digital Habit, רמקול דיגיטלי המאפשר שליטה במוסיקה באמצעות תנועות גוף וללא מגע ישיר, עושה שימוש בבטון. השימוש בבטון בגוף האובייקט מעמיק את צלילי הבס, ואילו השילוב ההרמוני של עץ הארז תורם לצלילות הסאונד.


מימין: "רמקולים חשופים" של שמואל לינסקי (צילום: סשה פליט) משמאל: יציקת בטון של סטודיו ECO מאוסף ספריית החומרים (צילום: נטלי שרעף)

לצד הרמקולים של לינסקי תפגשו בתערוכה את הרמקולים: Corian Cube Series של סמואל אקוסברי, ואת V SPEAKER של אוליבר סטיאנו, המשמשים כתחנות עגינה המנגנות את הצלילים הנשמעים מתוך מכשיר הנייד המונח עליהם. בשני המקרים בחרו המעצבים בקוריאן (Corian) - חומר עשוי תערובת של אלומיניום הידרוקסיד ואקריל (PMMA), המיוצר כמשטחים שמיועדים לשימוש ביישומים מגוונים החל ממשטחי עבודה, מטבחים וחדרי אמבטיה, ועד לעיצוב חללים מסחריים בקנה מידה גדול. קוריאן מיוצר במגוון צבעים רחב וניתן לעיבוד בקלות יחסית, ובין היתר גם לעיבוד בחום ליצירת צורות תלת-ממדיות. זהו חומר אנטי-בקטריאלי, קל לניקוי, עמיד בפני כתמים, כימיקלים, שריטות, מים וקרינת UV. באמצעות הדבקה מיוחדת ניתן לחבר בין המשטחים בצורה חלקה ללא זכר לתפר ביניהם, מה שתורם לנראות המוקפדת והנקייה שלו. במקרים אלה המבנה המיוחד של החומר מאפשר גם את זרימת הסאונד מבלי לעמעם את עוצמתו. אין ספק שתכונות אלה משרתות את עיצוב הרמקולים החדשניים של אקוסברי וסטיאנו המוצגים בתערוכה.



מימין: סדרת קוביות קוריאן של סמואל אסקוברי (צילום: David Meignan). משמאל: דוגמאות קוריאן באוסף הספרייה (צילום: נטלי שרעף)

מעל המצופה

לא רק מבניות החומר משפיעה על אופי ואיכות הצליל הבוקע מרמקולים, כפי שראינו במקרה של הקוריאן, כי אם גם הציפוי שהם עוטים. רמקול CARUSO בעיצובו של פאולו קאפלו (Capello) - הנראה כארונית שמשולב בה חלק בצורת פעמון מוזהב המזכיר גרמופון או כלי נשיפה - וגם רמקול OMNI של פרנצ׳סקו פליזארי ((Pellisari - המשתלשל מהתקרה ומפזר גלי קול מעגליים המגיעים לכל נקודה בחלל - עשויים חומר קרמי המכוסה בציפוי המכונה לאסטר. 

לאסטר (Luster) היא שכבה מתכתית המותכת על פני הזיגוג הקרמי בשריפה שלישית, ומייצרת אפקט הדומה לציפויי זהב וכסף על מתכות. השימוש בטכניקה הזו החל כבר במצרים העתיקה והפך נפוץ החל מהמאה ה-10 לספירה. בטכניקה זו נעשה שימוש בעיקר במתכות אצילות דוגמת זהב, פלטינה ונחושת כדי שהמתכת לא תתחמצן בתהליך. תערובת הלאסטר מורכבת ממלחים של מתכות שונות בשילוב שרף עצים ומדיום מתווך על בסיס שמן. במהלך השריפה היסודות בתרכובת הכימית של המלחים נשרפים ומתנדפים ונשארת השכבה המתכתית בלבד. לכן לא רצוי לחמם כלים שעוטרו בלאסטרים במיקרוגל. מכיוון שהתערובת יחסית יקרה, בדרך כלל משתמשים בה לעיטורים בלבד, אך במקרה של הרמקולים של קאפלו ופליזארי, תוכלו למצוא את ציפוי הלאסטר מכסה לחלוטין את כל חלקי הקרמיקה.

ומקרמיקה ל״רוזנטל״ - השם המוכר לכלי פורצלן הנושאים עמם זיכרונות מבית אמא, מסורת ובעיקר סמל סטטוס. בתערוכה זו שתפו פעולה החברות הגרמניות ״רוזנטל״ ו״תאופל״ המתמחה ברמקולים אלחוטיים, ויצרו את Porcelain Speaker System. צורת הדמעה של הרמקולים אינה מקרית, ומטרתה לייצר אקוסטיקה איכותית של הצלילים שהרמקול מפיק. פורצלן המוכר גם כחרסינה, או (china clay) התגלה לראשונה בסין. החרסית הייחודית ממנה הוא עשוי הנקראת קאולין (Kaolin), נאספת קרוב לסלע המקור (גרניט) ולכן היא נקייה מחומרים אחרים. זוהי חרסית נדירה יחסית ועל כן גם הקאולין וגם הפורצלן נחשבים יקרים. 


מימין: קרוסו של פאולו קפלו (צילום: David Meignan). משמאל: Else של מיכל פרגו באוסף ספריית החומרים (צילום: לין קוניו)

אובייקטים אלה, כמו גם אובייקטים נוספים בתערוכה, מיטיבים להדגים את החידושים הנולדים מתוך החיבור בין חומרים, יצרנים, מעצבים ויוצרים. כלומר, מרבית החומרים שהזכרתי מוכרים לנו מעולמות תוכן אחרים ונושאים עמם תכונות, מאפיינים ומשמעויות תרבותיות מסוימות, אך חיבורם הרעיוני והפיזי לעולם הסאונד ככלל ולמכשירים אלקטרונים בפרט, מותח את גבולות החומר והמחשבה. להשלמת חוויית הביקור בתערוכה אתם מוזמנים לבקר באוסף ספריית החומרים על-שם אהרון פיינר עדן, שם תוכלו למצוא, לקרוא, לראות ולגעת גם בפורצלן במבנה ספוגי, קוריאן עם מגוון הדפסות בטכנולוגיית סובלימציה, דוגמה לציפוי לאסטר, ואפילו בטון גמיש שעמיד בפני זעזועים, ולהיווכח שחומרים ולהיווכח שחומרים, בדיוק כמו אנשים, מסתירים בתוכם הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח.

לכתבה המורחבת באתר ספריית החומרים לחץ כאן > 

ספרית החומרים
עיצוב סאונד
סאונד
סאגה שלמה
עדי המר
שבוע האיור שנסגר לפני מספר שבועות, סוקר בהרחבה יתרה ובין התערוכות ניתן היה לזהות כמה מעניינות בהן ניכר משב רוח רענן באוצרות ובחוויית המבקרים. בחרנו תערוכה אחת שסקרנה אותנו במיוחד בה שיתפו פעולה מעצבים תעשייתיים ומאיירים. לא רק עניין "השידוכים", כפי שכינו את שיתוף הפעולה הזה, הוא מה שעורר בנו את הסקרנות אלא גם העובדה שהתערוכה התקיימה בחלל של סאגה - חנות עיצוב חדשה ומבטיחה, שהיא ספק חנות רהיטים וספק גלריה לעיצוב.
להמשך »
בין קרפאט מסורתי לטכנולוגיה חדשנית
מירב רהט
התערוכה "לכופף מוסכמות" של סטודיו COZY עוסקת במפגש בין קראפט וטכנולוגיה ומציעה כמה רגעים של נחת ואופטימיות שמאירים את היומיום.
להמשך »
כתבות
ערבית אני מדברת אלייך | בוגרים 2015
סתו אקסנפלד
השימוש בשפה הערבית במרחב לאומי כמו ישראל, במרחב פדגוגי כמו בית ספר ובתחום יצירתי וחקרני כמו עיצוב, שבו מתקיים קשר הדוק בין תוכן לצורה, אמור להעיד על תוכן התערוכה. תרגום לא רציף וסלקטיבי, העדר או חלקיות של מידע אינם תופעה חריגה במדינה שבה נמנים 37 דיאלקטים ושפות אלה לצד אלה.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס