אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון #3
ינואר - אפריל 2011
ראיונות
תופרת שעון, אהיל ומדף
מיה דבש 10 פברואר, 2011 /

ראיון עם קיקי ואן אייק, מעצבת הולנדית המחברת בין ישן לחדש, בין מסורת לקדמה ובין מכונות למלאכת יד. הכול במעין קלילות שהיא לכאורה חסרת מאמץ.

Kiki van Eijk
Kiki van Eijk, photo: Royal VKB  |  קיקי ואן אייק


בתערוכה "פוסט פוסיל" מציגה קיקי ואן אייק מדף מרחף עשוי קרמיקה הנראה כמו כרית רכה הפורצת מן הקיר אך גם נבלעת בו. המדף הוא חלק מן "הסדרה הרכה" שהציגה ואן אייק בשבוע העיצוב ההולנדי ב-2009 שהתחילה בשעון שעוצב לחברת MOOOI, המשיכה במנורות רכות ומדפים והסתיימה בקולקציה שלמה שעיצבה למוזיאון Zuiderzee ובה הוצגו רהיטים עשויי עץ עם מגירות קרמיקה.

Kiki van Eijk
photo: Erik & Petra Hesmerg  |  מתוך הקולקציה שעיצבה למוזיאון Zuiderzee

המשותף לכל האובייקטים האלה הוא המראה הטקסטילי הרך והאוורירי שאינו אופייני בדרך כלל למוצרים עשויי קרמיקה.
"לעולם לא הייתי מגיעה לזה אם לא הייתי מעצבת ביד", אומרת קיקי ואן אייק. "השעון היה הראשון. תפרתי אותו מבד. אחר כך יצרתי תבנית ששימשה ליצירת השעון בקרמיקה. אבל קל לראות את עקבות הבד בתוצר הסופי - את הקמטים והפרטים הקטנים שאפיינו את הבד".

Kiki van Eijk
photo: Ruy Teixeira  |  "מדפים רכים" - מוצגת במוזיאון

איך כל זה התחיל?

"כשהתחלתי עם השעון לא ידעתי לאן זה יוביל. תפרתי אותו לעצמי. אני בדרך כלל עובדת באופן אינטואיטיבי, אוהבת להפתיע את עצמי. ממנו התפתחו שאר המוצרים באופן אורגני. נראה לי שאוכל להמשיך את הסדרה הזו עד אין קץ כי אני רואה בה המון אפשרויות. כיוון שהיא לא עוצבה במחשב היא נראית מאוד לא מושלמת וזה מה שאני אוהבת בה."

יש באובייקטים שאת מעצבת איזו רכות וקלילות, הם נראים חסרי מאמץ. הם באמת כאלה?

לא באמת. חשוב היה לי שלא יראו את החלקים ה"טכניים", שהם יראו כאילו נעשו בעבודת יד. חשוב לי מאוד לעבוד עם בעלי מלאכה. יש בינינו יחסי גומלין והשראה הדדית. אני לומדת מהם המון והם לומדים דרך העבודה איתי ליצור דברים שהם לא חשבו שהם אפשריים. מכונות הן חשובות אבל אסור לאבד את המגע האישי הייחודי. הן צריכות לשמש ככלי - לא כמטרה.

Kiki van Eijk
Canvas series: Large vases | Produced and Distributed: Serax Maison d´etre


בתערוכה במילנו בשנה שעברה הצגת לא מעט כלי אוכל מעוצבים המאפשרים אכילה משותפת. האם גם הפרויקט הזה הוא חלק מן הגישה הנוסטלגית שלך לעיצוב?

חשוב לי לחזור אל המקור שממנו דברים מתחילים. אנחנו כל כך רחוקים היום מן הטבע שאיננו יודעים עוד מה מקור האוכל שאנחנו אוכלים. ילדים בהולנד חושבים שדגים מופיעים בטבע בדמות אצבעות הדג הנמכרות בסופרמרקט. הקופאית מרימה אבוקדו ושואלת אם זה מנגו. באופן כללי אנשים לא יודעים איך דברים גדלים. זו היתה נקודת ההתחלה. חזרתי לשורשים שלי. התחלתי לצייר בצבעי מים כמו בילדות. בשיטות הישנות של עיצוב. התחלתי עם ציורי המפה ואז ציירתי את המפיות, הצלחות, הכוסות וכל השאר. זו פרסוניפיקציה של אכילה משותפת. אני אוהבת את הרעיון של מנות משותפות שיש בכל כך הרבה מסעדות בישראל. מטריד אותי שבמסעדות מעונבות באירופה כל אחד מקבל את המנה שלו ולא ניתנת לו אפילו ההזדמנות לטעום משהו אחר.

Kiki van Eijk
Bijoux | photo: Secondome Edizioni

Kiki van Eijk
EAT! from the series DRINK!EAT!REST!FUN!THINK!DREAM!LOVE!, 2010 |  photo: Francesco Ferruzzi

ואם נחזור ל"פוסט פוסיל" - לי אדלקורט כותבת במצע התערוכה שהגיע הזמן לשינוי קיצוני. היא טוענת שהמשבר הכלכלי גורר אחריו שינויים מפליגים בעיצוב. האם את רואה שינוי כזה?

בעבודה שלי אני לא מרגישה את המשבר כי תמיד עבדתי עם חומרים שהם טהורים וכנים. מעולם לא עיצבתי בפלסטיק. אבל אני מרגישה את המשבר בירידים כמו זה במיאמי למשל. הקניינים כבר לא מתלהבים סתם אלא בוחנים כל דבר בשבע עיניים. אולי זה לא רע. כי הכול היה כבר מוגזם - אובר דיזיין. יכולת להציג סתם משהו ולמכור אותו בהרבה מאוד כסף. היום כבר לא כל כך קל להיות מעצב כמו לפני שנים. כולנו חייבים להיות הרבה יותר מדויקים.

לעמוד התערוכה "פוסט פוסיל" לחצו כאן

Kiki van Eijk

Floating frames, 2010  |  photo: Marielle Leenders

ראיונות
לכל קופסא יש מכסה
תומר ספקטור
בדרך כלל, כשמדברים על עמותות מדמיינים איזו דמות פומבית כזו או אחרת עם קילומטרז' ציבורי ושם שמתקשר לכוח, כסף ואג'נדה הזוכה, לפחות על הנייר, להסכמה ציבורית רחבה. לירון הרשקוביץ, מנכ"ל עמותת לצאת מהקופסא, הוא לא אחד כזה. בחור צעיר בן 26 שיחד עם חברים וחברים של חברים מקדם בשלוש השנים האחרונות עשייה חברתית דרך ובאמצעות עיצוב.
להמשך »
ראיונות
אלימות וחמלה
מיה דבש
יובל שאול, אמן רב תחומי, מציג ברבות מעבודותיו פרשנות חדשה לטבע. כשהוא מכליא פר ופרה הוא אינו מקבל עגל, אלא יצור בן כלאיים חדש הכולל את השניים. מחוסרי ראש הם מחוברים זה לזה, בלתי נפרדים. רגלי הפר שלוחות קדימה וגופו מתוח כמו לפני התקפה, רגלי הפרה פסוקות מעט, כנועות, זנבה הרפוי מגן על עטינים מלאים.
להמשך »
ראיונות
סבטקסט - ראיון עם גלי כנעני
שירה שובל | ספריית החומרים
היא זכתה לאחרונה בפרס אנדי היוקרתי ותערוכת יחיד שלה מוצגת בגלריה פריסקופ בתל אביב. ראיון עם מעצבת הטקסטיל גלי כנעני.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס