אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
| שלח אימיל |
 
 
מגזין
לונדון שלי
מיה דבש
בצל המהומות של החודש האחרון ייפתח בשבוע הבא פסטיבל העיצוב בלונדון ויחגוג את ייחודה של העיר ומרכזיותה בעולם העיצוב בשלל אירועים, מופעים ותערוכות.
להמשך »
מחוזות חפץ
מיה דבש
שלוש המלצות לעיצוב שהן לא במרכז
להמשך »
המעבדה לעיצוב
המעבדה ליצוב מארחת את עודד עזר, מעצב גרפי, טיפוגרף ומרצה בכיר במכון הטכנולוגי חולון, שיוביל סדנת טיפוגרפיה עברית בהשתתפות סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית, שנה ג' במכון.
להמשך »
...גיליון עכשווי
...כל הגיליונות

עקבו אחרינו
הרשמה לניוזלטר »
Facebook »
תערוכות > לוקה אור

Luka Or | Designer

 
לוקה אור

"שמי לוקה אור. לפעמים קוראים לי אורי אור, או לוקה אורי אור. נולדתי בכלל כאורי ווסונג. הנגיעה הראשונה שלי עם עיצוב היתה ב 1999 כמעצב אתרים ואנימטור. באותה שנה גם התחלתי ללמוד עיצוב תעשייתי. מאז ומתמיד אני נמשך לתחומים שונים בעולם העיצוב שהמאחד בניהם הוא חווית משתמש חזקה. אובייקט עם סיפור.

"אני אוהב מוצרים. בעיקר קטנים. ואוהב לאסוף מוצרים (לצערי גם גדולים). סקרנות היא כוח שמוביל אותי גם כמעצב וגם כאיש.

"ב-2004 פתחתי סטודיו עצמאי והעבודות שלי מגוונות ונעות מעיצוב "תעשייתי" דרך משחקים ואפליקציות מובייל ועד מוצרים קונספטואליים. בכולם הומור. חלק מהפרויקטים נעשים בהזמנה עבור לקוחות וחלקם ביזמות פרטית. לאחרונה אני נמשך לצעצועים ומשחקי ילדים.

"בין 2007 ל-2009 עשיתי הפסקה מהסטודיו והצטרפתי לחברת "מודו" כמנהל עיצוב ומנהל תחום חווית המשתמש במוצרי החברה בתחום המובייל.

"אני עדיין מחפש מה מעניין אותי לעשות ומנסה לעשות כמה שיותר מזה.

"מ-2006 אני מרצה לעיצוב ולעיצוב אינטראקציה ב HIT ובעיניי ללמד עיצוב היא זכות גדולה וחלק חשוב ממי שאני כמעצב.

"לאורך השנים הצגתי בתערוכות שונות לבד וכחלק מפרויקטי עיצוב קבוצתיים לדוגמה בתערוכת decode במוזיאון לעיצוב חולון, פרויקט הסוכריות שהוצג כחלק מאירועי ICFF בניו יורק ותערוכת יודאיקה טוויסט בבית התפוצות. כמו כן אצרתי ויצרתי תערוכות קבוצתיות שונות כגון botz - תערוכת כפכפי חורף בשבוע העיצוב 2006, תערוכת 99:99 ועוד".


שאלון עיצוב עם לוקה אור

מה רצית להיות כשתהיה גדול?
רציתי להיות פיטר פן

איזה שלב בתהליך העיצוב הוא האהוב עליך?
יש שלב כזה שמגיע אחרי כמה שעות או ימים של עבודה וסקיצות ובדיקות שפתאום הכול מתחבר. שאני מרגיש שאני הולך בדרך נכונה. שהקווים יושבים נכון על הדף ושאני בעצם מבין את האובייקט. שהוא כבר שם. זה השלב שהכי נותן לי תענוג.
הוא בדרך כלל באמצע העבודה. סוגר את שלב הקונספט ולפני הפיתוח הסופי.


מה למדת על עיצוב בעצמך?
למדתי בעצמי על עיצוב ועל עצמי שעבורי עיצוב הוא תהליך ארוך. מלא עליות וירידות והרבה יותר גמיש ורחב ממה שנראה.
למדתי שעיצוב זה לתת כותרת לסיפור ואז להחליט מה הסיפור שמתחת לכותרת של הקונספט.
למדתי שעיצוב הוא אוסף של החלטות ויצירה מתמשכת.
עבורי עיצוב הוא לא פתרון בעיות כמו הבנת הסיפור של האובייקט ומי שמשתמש בו.


מה הוא קנה המידה האהוב עליך?
(*לא בטוח שאני מבין את הכוונה* אבל קנה מידה לשיפוט הרעיונות שלי הוא בעיקר)
רוחב החיוך של אוריין בת הזוג שלי.

עם איזה חומרים אתה עובד?
אני עובד עם מחברת סקיצות ועם פיקסלים, עם מלחם ועם פוטושופ. ועם חוויות ופלסטיק ומתכת

מה הכלי שבעזרתו אתה מעצב?
עיפרון, מקבוק פרו וסקרנות

עבור מי אתה מעצב?
אני מעצב עבורי. אני מעצב עבור ילדים ואנשים.
אני מעצב עבור חוויות חדשות או שונות או מעניינות או מהנות.
והרבה פעמים אני מעצב עבור חיוך.

מה לא היית עושה כמעצב?
עיצוב בכלל ועיצוב מוצר / עיצוב בפרט הוא מקצוע עם בעיה מובנית בתוכו - העוסקים בו נדרשים למחשבה עמוקה והבנה של המשתמשים והצרכים.

מתי הפסקת להיות סטודנט והתחלת להיות מעצב?
כשהתחלתי ללמד חשבתי הרבה על ההבדלים האלו בין סטודנט למעצב.
אני חושב שכשהבנתי שהאחריות על הלימוד וההתפתחות היא שלי בלבד ושלא תמיד כולם יבינו את מה שאני מתכוון אליו (ולפעמים זה בסדר) הפסקתי להיות "סטודנט".


האם אתה מרוצה?
תשובה קצרה: כן.
תשובה ארוכה: אני מנסה להיות. אני שמח על הדרך שבחרתי ועל המקצוע שלי.
אני מרוצה מהתחומים והכיוונים בתוך העולם הרחב של העיצוב שדרכם בחרתי לממש את הדרך שלי.
אני עובד קשה בשביל לשמר את "המרוצות" הזו ולהרגיש כל יום את חדוות היצירה.
אני רואה את המקצוע שלי ואת עולם העיצוב שלי באופן רחב ומאוד "פלסטי" - הוא דו מימדי ותלת מימדי, הוא תעשייתי וקונספטואלי הוא לומד ומלמד. הדרך הזו מאפשרת לי לא לשקוט על שמרי.
עיצוב עדיין מרגש אותי. שימשיך ככה אמן.

מהי לדעתך ההמצאה העיצובית הגדולה ביותר של השנים האחרונות?
לא מכיר המצאה עיצובית גדולה בשנים האחרונות.
מגלען זיתים על מועך שום הוא קסם גדול וגם מכונית צעצוע שנוסעת על קירות.
ארדווינו בעולם האינטראקציה וכל המושג הרחב של "קוד פתוח" בעיצוב אינטראקציה הם המצאה שראויה להיכנס לרשימה הזו - כי הם מכילים בתוכם מאגר מידע אקטיבי שיתוף פעולה וחדוות יצירה.
AR - augmented reality - הוא כלי מטורף שעוד לא התחלנו להבין ובעתיד יוכל להפיל חלק מההפרדות בין הדיגיטלי לפיזי בחיי היום יום שלנו.

מה הפרויקט שאתה הכי מתגאה בו?
כל מוצר או משחק שלי שיוצא אני גאה בוא ומאוהב בו.
המוצר שהכי סיפק לי גאווה הוא המוצר הראשון שלי שיצא לשוק - תיק לייקרה נמתח שנעשה כפרויקט בלימודים והפך בתוך מספר חודשים למוצר ששווק ברחבי העולם. אז הרגשתי שכנראה זה מה שאני באמת רוצה לעשות.

איזה פרויקט שלך נחשב להצלחה בעיניך? ואיזה לכישלון?
למען האמת קשה לי להגדיר מוצר במושגים כאלו.
יש מוצרים שלי שזכו להצלחה שיווקית או כלכלית ואחרים שממש לא.
יש כאלה שעשו רעש וכאלה שנשארו במגירה או על השולחן.
אולי הצלחה זה פרויקט שאני מרגיש שנהנים ממנו. שמשהו בתהליך או בזיק הראשוני שגרם לי להתחיל אותו הצליח להישאר איתו ועובר למי שרואה או חווה אותו.


מה זה אומר להצליח (בישראל)?
לא יודע.
עבורי זה כנראה אומר להמשיך ליצור ולהיות בגראף עולה של יכולות ותוצרים.

איזה עצה היית נותן למעצב בתחילת דרכו או איזו עצה היית רוצה לשמוע בתחילת דרכך?
בספר שקראתי מזמן מתבקשת נביאה לסכם את המסר שלה לאנושות. היא מנסה לתמצת אותו ל 30 משפטים ואז לפסקה ואז ל 10 מילים ולבסוף מצליחה לתמצת אותו לשתי מילים בלבד - choose again.
עיצוב הוא עולם רחב כמעט ללא גבולות ועם שלוחות בכל תחומי החיים שלנו. העצה החשובה בעיניי היא לבחור כל הזמן מה הכיוון שלך, מה הדרך שלך. מה מעניין ומרגש אותך ודרך הפריזמה הזו לגשת לעיצוב. הבחירה הזו, אם היא מתרחשת באופן רציף כל הזמן, תשמור אותך מוביל את הדרך שלך ולא מובל.
עצה שאני שמח שלא לקחתי בתחילת דרכי (ולא כי אינה נכונה אלה כי אינה נכונה לי) היא להתמקד בתחום אחד.


לפני עשר שנים איפה חשבת שתהיה היום?
גם אז וגם היום קשה לי לחשוב עשר שנים קדימה. קיוויתי שאהיה במקום שאסתכל אחורה ואהיה מופתע ומרוצה מהדרך (גם המרחק וגם הכיוון).

איפה לדעתך תהיה בעוד עשר שנים?
אני מקווה שאוכל להסתכל אחורה ולהיות מרוצה מהדרך.
ארצה להיות במקום בו אני יכול לבלות יותר בליצור ופחות בלייצר.

חזרה לעמוד התערוכה >> 

לוקה אור, גלינה ארבלי וסהר בצרי
ממ-תק, 2006 | צילום: עמרי מרון
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס