אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
| שלח אימיל |
 
 
מגזין
משקפיים - בין עיצוב לרפואה
יונתן ונטורה וגלית שבו
הסיטואציה המפחידה ביותר עבור כל מרכיב או מרכיבה של משקפיים היא האפשרות שאלה יישברו ויותירו אותנו עיוורים לסביבה. למרות בדיקות הראייה שאנחנו עוברים אצל האופטומטריסט, מרביתנו משקיעים
להמשך »
שיחה על אודות שיחה
Snarkitecture | אלכס מוסטונן, דניאל ארשם ובנג'מין פורטו
להמשך »
לייפות את המציאות
שירה קימל
אז מדוע התחלנו לחשוב בעיקר על פונקציה ופחות על יופי? ולמה ״הדבר הנורא ביותר שאפשר להגיד על יופי הוא שהוא בעיני המתבונן״. זגמייסטר מייפה את המציאות
להמשך »
...גיליון עכשווי
...כל הגיליונות

עקבו אחרינו
הרשמה לניוזלטר »
Facebook »
> פוסט 2

פוסטים קודמים: הקדמה / פוסט 1 / פוסט 2 / פוסט 3 / פוסט 4 / פוסט 5 / פוסט 6 / פוסט 7 / פוסט 8 / פוסט 9 / פוסט 10 / פוסט 11

אחד הדברים החשובים בתהליך למידה הוא לתת לסטודנט ביטחון ביכולותיו ובדרך חשיבתו. ביטחון מאפשר לסטודנט להיות שותף אקטיבי בדיון בסטודיו וקשוב ופתוח להתייחסותו של האחר (מנחה וסטודנטים) על מנת לקדם את הלמידה האישית שלו.

הסטודיו הוא סטודיו העוסק בתהליך כאשר שיטת ההנחיה בסטודיו קשורה באופן ישיר למטרת הסטודיו והיא להבין מהו תהליך תכנון אישי ומהי החשיבה התכנונית הייחודית של כל אחד. המטרה היא לזהות איך כל סטודנט חושב ומה מעניין אותו כאשר אני חוקר את עצמו ואת הסביבה ולאחר מכן כיצד הדבר בא לידי ביטוי באופן בו כל אחד מתכנן.

דרך ההתמקדות בהבדל בין מתכננים והסתכלות על האינדיבידואל אני שואפת למודל חינוכי של התפתחות המכיר בייחודו של הלומד ומודע למעלותיו וחסרונותיו ובכך מחזק את יכולתו, המוטיבציה שלו וכיוונו האישי.

אני מאמינה שהדרך לחשוב ולגלות על עצמך ועל האחר היא על ידי חקירה שנובעת מתרגום ידע והתנסות רחבה ככל שניתן. הדרך לחקור ולפתח ידע היא על ידי היכולת לשאול שאלות ולהבין שהתשובות שאותן אנו מחפשים כמעצבים בכל שלבי הלמידה והעשייה אינן פתרונות מוחלטים אלא עשייה שמעלה שאלות חדשות לפיתוח.

לסטודנטים יש קושי להיות בפוזיציה של שאילת שאלות ולהבין שהתשובות אינן חד משמעיות ומשאירות קצוות פתוחים. כדי להסביר את תפקידי הרגיש בחרתי לקרוא קטע מתוך "הערות זמניות על תנועה" (מאת דוד מיכאלי).

  התלמיד בוחר את המורה
  בחיפוש שהוא מודע לו או לא מודע לו.
  כאשר מצא את מורו
  מתייצב מולו התלמיד
  בידיעה קמאית שהוא סגור
  והוא רוצה להיפתח.
  התלמיד מתייצב מול מורו
  מתוך בחירה באפשרות להיפתח.
  התלמיד מתייצב מול מורו
  על מנת שהמורה יבקיע
  את קליפתו וייפער בו
  פתח ודלת.
  זהו תהליך מפחיד,
  מרגיז ולפעמים מבעית.
  ההתנגחות יכולה להיות ארוכה.
  קליפת הפחד ניזונה
  ממרכזו של התלמיד.
  זהו אותו מרכז אשר
  המורה רוצה להגיע אליו.
  המורה פועל לפי אופיו
  הוא יכול להתקיף בכוח
  הוא יכול להזניח על מנת
  לחזור בפתאומיות
  הוא יכול לפתות ולרכך.
  המורה הנכון הוא
  מישהו אשר שערו פתוח
  והעולם עובר דרכו.
  המרכז שהזין את קליפת הפחד
  מת.

השיר איפשר לנו להתחיל את השיעור והדיון בעבודות בתחושה חדשה של שיתוף וקרבה.
השלב בו אנחנו נמצאים הוא שלב של חקירה אני אומרת, ולכן השאלות שנשאל בשלב זה הן:

* על איזה דגשים עלי לשים לב כשאני מתבונן וחווה חוויות - האם מעניינים אותי אנשים, חלל, מציאות, פרטים מכלול, מגוון נושאים, נושא אחד.

* מהן האסוציאציות שלי ואיך הן משמשות בקידום תהליך תכנון.

* באיזה דוגמאות אני משתמש - אישיות ורגשיות, מתוך המקצוע, מתוך התנסות אישית.

Design Lab | Michlala Le Minhal

Design Lab | Michlala Le Minhal

Design Lab | Michlala Le Minhal

Design Lab | Michlala Le Minhal

התרגיל לסטודנטים:

א. לייצר סדרה/רצף של צילומים עבור החפץ ולהציג אותו ללא קנה מידה.
ב. לייצר סדרה/רצף של צילומים עבור החפץ ולהציג אותו בתוך מערכת של קנה מידה בחלל ויחסך האנושי אליו.

התרגיל הינו הרחבה ופיתוח של הרעיון הראשוני של הסטודנט לגבי החפץ (שבא לידי ביטוי בתרגיל הקודם). בשלב זה אנו מתחילים לשאול שאלות מורכבות יותר שדורשות לחבר הסתכלויות שונות לכדי סיפור שלם.
היכולת לייצר סדרה המבוססת על תיעוד והסתכלות דורשת מהסטודנט להעמיק בשאלות שהוא שול לגבי יחסיו לאובייקט וכיצד הם באים לידי ביטוי בסביבה הקרובה שלו.

בסדרה הראשונה תישאל השאלה: מה אנו מבינים על החפץ כאשר אנחנו בוחנים אותו ללא קנה מידה?
בסדרה השנייה תישאל השאלה כיצד ניתן לבטא יחס אנושי לחפץ דרך שימוש בייצוגים של קנה מידה?

אנו לוקחים פה דבר יומיומי ומסתכלים עליו אחרת, בדרך שלנו. מסבירה שושי בר-אלי, כדי להתבונן מחדש על הידוע והמוכר עלינו לשהות זמן רב בחלל בו אנו פועלים או לבחון לאורך זמן את האובייקט אותו אנו מתעדים. אני תמיד אומרת שהתחושה שלנו צריכה להידמות לשקיעה באמבטיה ותחושה שכל מה שמסביב אינו קיים.

חשוב להבין שסדרה היא רצף של סיטואציות שמייצרות סיפור שלם ומה שמייצג את הסדרה הוא הרעיון שעומד מאחוריה.
העובדה שאנו צריכים להתבונן ולתעד את החפץ משתי נקודות מבט שונות מאפשרת לנו להקצין את ההתבוננות ואת האופן בו אנו מציגים את הרעיון. על מנת להוציא משהו מהקשרו או מקנה המידה שלן אנו מחויבים לבדוק את הסוגיה עד הקצה, כלומר ללכת יותר פנימה אל המהות של החפץ. ללכת רחוק ולחפש את ה-DNA של החפץ כדי שיהיה סיפור ורצף.

רצף וסדרה מתקיימים במצב בו אם נוציא חלק ממנו השלם יתפרק ולא יוכל להתקיים. רבים חושבים שסידרה היא חיבור של תמונות כמו באלבום בו ניתן לשנות את סדר התמונות והשלם לא יפגע.

חשוב מאד להציג את סדרת הצילומים ללא קישוטים -אסור שתהיה דקורציה בהגשה (אם אין לה סיבה והקשר רעיוני כמובן). העבודה היא מה שהיא.

לפנינו כמה דוגמאות מרתקות של רצפים שונים עם הסברים לגבי הרעיון של כל סדרה וסיפור של החפץ שמעשיר ומסביר את הבנתנו:

* דין שרייבר

Design Lab | Michlala Le Minhal | Dean Schreiber

Design Lab | Michlala Le Minhal | Dean Schreiber

במה עוסקת הסדרה ללא קנה המידה?

הסדרה ללא קנה מידה עוסקת ביחס בין חומרים, עץ ועור ובניגוד שביניהם כאשר הם מיוצגים זה ליד זה. העץ מבטא קשיחות ונוקשות והעור יכול להשתנות.

במה עוסקת הסדרה עם קנה המידה?

הסדרה מעבירה את הרעיון שלכיסא יש הרבה מקום בפעולות שונות בחיי. אני לא רק יושבת עליו. אני קוראת עליו, כותבת עליו, מניחה בגדים עליו, מניחה ספרים עליו וכו'.

אם אפשר היה לקרוא לסדרה הזו בשם הייתי קוראת לה "הכיסא שהתחפש" ( כמו בסיפור "הביצה שהתחפשה"). בסדרה זו כל פעם מוצג הכיסא בדרכים שונות. למשל פעם הוא מופיע כמחזיק מעילים, פעם יש בו האנשה - כובע בראש הכיסא ובמרכזו ג'קט מולבש עליו, פעם הוא מוצג כמעין שומר ליד דלת הכניסה בבית ופעם הוא כמעין מדף ספרים וכו'.

מתי גילית את החפץ לראשונה?

גיליתי את החפץ לפני שש שנים כאשר עברתי דירה עם המשפחה. הייתי צריכה לרהט את החדר והחלטתי לעצב אותו כאשר הקונספט המוביל הוא ריהוט חום. יחד עם הנגר עיצבתי את המיטה והשולחן בהזמנה. היה חסר לי כיסא. רציתי משהו מיוחד ולא כיסא פשוט כיסא שיתאים למינימליסטיות העץ בחדר ויהיה מיוחד.
ידעתי שלאבא שלי בחדר העבודה יש שני כיסאות שאחד מהם לא בשימוש. בחרתי את אחד הכיסאות שהיה מעץ וריפוד עור ישן. הכיסא היה של סבי בביתו בשוויץ והתגלגל אל ביתו של אבי באנגליה ולבסוף לישראל.
הריפוד היה ישן מאוד ודהוי אז החלטתי לרפד אותו מחדש בעור שצבעו ייבלע פחות ברהיטי העץ החום שהזמנתי וריפדתי אותו בעור בצבע חרדל מרוקאי.

מה היה הרושם הראשוני שלך?

הרושם הראשוני המיידי היה שהחפץ מיוחד מאוד ויש לו פוטנציאל גדול לשמש בשולחן העבודה שלי.

האם ידעת שיש לחפץ משמעות מההתחלה?

מלכתחילה ידעתי שיש לחפץ משמעות מאחר שרואים שהוא חפץ "ענתיקה". לסבי ולסבתי היו כמה בתים באירופה והעיצוב שלהם היה מאופיין ברהיטים עתיקים יוקרתיים. בנוסף לכך ידעתי שכיסא זה שימש את סבי בחדר העבודה שלו, אז עצם העובדה שהוא עבר לאבא שלי ולבסוף אלי קיבלה משמעות של גלגול.

כיצד החפץ שלך קיבל משמעות?

החפץ שלי קיבל משמעות כיוון שהוא שלושה דורות במשפחה - סבי, אבי ואני. בנוסף, זוהי סגירת מעגל מאחר שסבי נקבר בישראל על פי בקשתו והחפץ אכן נמצא כעת בישראל.

האם המשמעות השתנתה לאורך זמן?

אני חושבת שזהו חפץ שמשמעותו רק תגדל ככל שהזמן יעבור.

מה אומר האובייקט עליך?

האובייקט מביע את אהבתי לחומר העץ שהוא חומר גלם טבעי, פשוט ולא מתיימר. יש לי אהבה עזה לעורות ופרוות, במיוחד לעור מאחר שהוא חומר שמתיישן ומקבל צורה רכה וחדשה ככל שעובר הזמן.

אם היית צריכה לתת למישהו את החפץ. מי היה אותו אדם ומה היית אומרת לו?

אם הייתי צריכה לתת את החפץ למישהו הוא היה עובר למישהו במשפחתי, כנראה דור אחריי. יכול להיות שאותו אדם היה דור ההמשך שלי. הייתי מספרת לו את הסיפור על סבי שעבד מאוד קשה בחוץ לארץ והתחיל בגיל צעיר מאוד לפרנס את עצמו עד שהגיע להצלחה בינלאומית שלבסוף גם הרסה אותו.

כמו מה החפץ מרגיש?

הוא מרגיש מצד אחד כמו ידיים שעוטפות למנוחה ורוגע אך מייצג הרבה מחשבה וישיבה.
הוא מריח כמו עור ישן. יש לו ריח של עבר אך לא מעופש מדי. ריח של עתיד עם הסטוריה.

* מעיין מצר

Design Lab | Michlala Le Minhal | Maayan Metzer

Design Lab | Michlala Le Minhal | Maayan Metzer

במה עוסקת הסדרה ללא קנה המידה?

הסדרה ללא קנה מידה מדגישה את ההסתכלות על הפרטים של החומר. ניתן לראות את ההתעניינות בחריטה בחומר.

במה עוסקת הסדרה עם קנה המידה?

הסדרה עם קנה המידה עוסקת בתהליך ההכנה של החפץ בחדר העבודה והעמדתו בחלל הסלון.

מתי גילית את החפץ?

גיליתי את החפץ כאשר ערכתי סיור בגלריה בתל-אביב. שם ראיתי את החפץ לראשונה והתאהבתי בו.

מה היה הרושם הראשוני שלך?

התרשמתי שהחפץ נעשה בקפידה והושקע בו המון מאמץ ואהבתי שהוא כל כך גדול ובנוי מחלקים קטנים.

האם ידעתי שיש לחפץ משמעות מהתחלה?

כן, ברגע הראשון שראיתי את החפץ מאד נקשרתי אליו והלכתי לבקר בגלריה שלוש פעמים.

כיצד החפץ שלך קבל משמעות?

החפץ קיבל משמעות כאשר התחלתי לחשוב עליו יותר מכפי שאני חושבת על כל דבר אחר והבנתי שהוא מאד משפיע עלי. התלבטתי רבות אם להוציא עליו סכום כסף רב ולבסוף החלטתי לבנות פסל זהה.

האם המשמעות השתנתה לאורך זמן?

עם הזמן החפץ קיבל פחות תשומת לב מהסביבה הפרטית שלי והוא עבר לסלון, שם הוא טייל בין המדפים והשולחנות.

מה אומר האובייקט עליך?

האובייקט אומר עלי שאם חפצים במשהו ניתן להכין אותו.

* עופרי יפרח

Design Lab | Michlala Le Minhal | Ofri Yifrach

Design Lab | Michlala Le Minhal | Ofri Yifrach

המערכת ללא קנה מידה מציגה את מצבי הצבירה של שעוות הנר והשתנות החומר ממצב קשה-מוצק לנוזל אלסטי ולבסוף שוב קשה, גבישי.

המערכת עם קנה המידה מציגה את סדר הפעולות בטקס הדלקת הנרות.

* יעל גבעון

Design Lab | Michlala Le Minhal | Yael Givon

Design Lab | Michlala Le Minhal | Yael Givon

המערכת ללא קנה מידה עוסקת בהשתנות של אור וצל. הצל של המסכה והשתנותו בחלל ביחס לאור מסמלים את הפחד ההולך ודועך שלי מהמסיכה מהילדות ועד היום.

המערכת עם קנה המידה מייצגת גילוי והסתרה. המסכה הינה חפץ של אימי שהפחיד אותי בילדותי ועם הזמן התרגלתי אליו וקיבלתי אותו.

* עידו וינקור

Design Lab | Michlala Le Minhal | Ido Vinakur

Design Lab | Michlala Le Minhal | Ido Vinakur

המערכת ללא קנה מידה מדגישה פרשנות למבניות של המנורה בצורת הפמוט והגיאומטריה ממנה הוא עשוי.

במערכת עם קנה המידה רציתי להדגיש את המשמעות ההיסטורית של המנורה ואת העובדה שאנשים רבים השתמשו בה והיא מהווה זיכרון למסע שעברו כולם.

* נאדים כבהא 

Design Lab | Michlala Le Minhal | Nadim Kabaha

Design Lab | Michlala Le Minhal | Nadim Kabaha

החפץ משקף אותי כאדם שאוהב לשמור ולהעניק ולפתור בעיות.

* הדס וורהפטיג

הרעיון של המערכת ללא קנה מידה להראות את השימוש של הספר וההנאה להיכנס לתוכו ולהעציק את העולם שלו המאוייר בפנים.

הספר לוקח אותי למקום אחר; מזכיר לי את הילדות; מדי פעם בורחת אליו והוא עובר איתי לכל מקום...

Design Lab | Michlala Le Minhal | Hadas Warhaftig

Design Lab | Michlala Le Minhal | Hadas Warhaftig

לשיעור הבא:

מיפוי - יחסי אדם/חפץ חלל

1. עליכם למפות את היחסים בין החפץ/אדם/החלל על פי שני איפיונים שמבטאים את רעיון החפץ והאדם מהתרגילים הקודמים.

2. דוגמאות למאפיינים שמאפשרים למפות את יחסי חפץ/אדם/חלל - מרחק, יחסי קרבה, קצב, זמן, תנועה, יחסים, שינוי מקום שלי ביחס לחפץ ושל החפץ ביחס אלי.

פוסטים קודמים: הקדמה / פוסט 1 / פוסט 2 / פוסט 3 / פוסט 4 / פוסט 5 / פוסט 6 / פוסט 7 / פוסט 8 / פוסט 9 / פוסט 10 / פוסט 11

© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס