אודות | צור קשר | עיתונות | הצטרפות | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
| שלח אימיל |
 
 
מגזין
סיור אישי עם חיימה חיון בתערוכה פאנטסטיקו
מיה דבש
להמשך »
זכות הבכי-רע | כשתוכן וצורה פוגשים כמות ואיכות
סתו אקסנפלד
הקלישאה החבוטה טוענת כי אין להסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. היא מבקשת מאתנו להתעלם מן החיצוניות ומן המסגרת ובכך היא מבכרת את התוכן והמהות על פני הצורה.
להמשך »
עכבר העיר ועכבר הכפר
מיה דבש
מבט עתידי אל העכשיו (כתבה שנייה בסדרה) מעצבים צעירים, בוגרים טריים של בתי ספר לעיצוב, משתלבים היטב באחת המגמות המרכזיות שציינה לי אדלקורט בתחזית שלה לשנים 2010-2050.
להמשך »
...גיליון עכשווי
...כל הגיליונות

עקבו אחרינו
הרשמה לניוזלטר »
Facebook »
תערוכות > להיות סאונד

יוצרות ואוצרות: ענת ספרן, לילך שטיאט

תכנות ויזואליזציה: גל ששון

מה שומעים כשזוכרים בית? רעשי המטבח, שיחות הסלון, לחשושי חדר השינה, ציוצי החצר. נדמה שהאדם המודרני איבד את היכולת להאזין ללא תלות במידע חזותי. לסאונד, אולי יותר מכל אלמנט חושי אחר, יש חיבור פיזי, ישיר ומשמעותי לגוף האדם. מעבר לעובדה שהוא מאפשר התמצאות במרחב ומהווה כלי עיקרי לתקשורת עבור אנשים, בהיותו מבוסס על ויברציות שאנו חשים בגוף, הוא יכול לגרום לנו לשינויים פיזיים, להשפיע על תחושות ורגשות, להכאיב ולענג, להפחיד ולהרגיע ואפילו להשפיע על חושים אחרים.

המיצב להיות סאונד מזמין את המבקרים להרגיש, לראות ולהאזין לסאונד באופן חדש. חלל הגלריה עוצב על פי עקרונות אקוסטיים המאפשרים האזנה דרך חומר, צורה וגוף. בחלל מוצבים 22 רמקולים ב-16 ערוצי סאונד נפרדים המתפקדים כפלטפורמה פתוחה המארחת שמונה אמנים מובילים מתחום עיצוב הסאונד. ביצירותיהם התייחסו האמנים לחלל הגלריה, לגוף ולחווית ההקשבה של המבקר. זוהי הזדמנות להקשיב לסאונד דרך גוף, להבין חלל דרך סאונד, לנוע בתוך צליל. זוהי הזמנה להיות סאונד.

בגלריה מנוגנות יצירות של שמונה אמנים:

אילן גרין | סביבה היפרטונית
סביבה היפרטונית היא מונח כימי המתאר סביבת תא בה קיים ריכוז גבוה יותר של מומסים מאשר בתא עצמו. תהליך העבודה מזכיר את התהליך הכימי בו נוצרת סביבה זו. גרין חוקר סביבות במטרה לבדוק כיצד הן יוצרות את המציאות ומשפיעות על ההתנהלות שלנו בתוכן. היצירה משלבת סביבות רבות מעולמות שונים אשר משתלבות יחד בחלל כשבכל נקודה נוצרת תמונת סאונד שונה וייחודית. הקלטות סביבתיות מעובדות מתערבבות זו בזו ויוצרות עולם חדש, פועם ותלת-ממדי.

גלעד כהנא | אני הלב של הכיכר (אתה צריך קודם כל להיזהר מעצמך)
אני חייב לקחת אחריות. לא תהיה עוד הזדמנות. היום זה קורה. רוח מתחילה לנשוב. זה נעים. מלטף את הפנים. אני הלב של הכיכר. בקושי נושם. חייב לקחת אחריות. לא אף אחד אחר.
-
עיצוב סאונד: דניאל אנגליסטר
הקלטות שטח: עדי הר צבי, גדי פטר, רועי רבינוביץ׳, דרור גולדשטיין, דניאל אנגליסטר
שירה וקולות: תום דרום

גיורי פוליטי | זום אין זום אאוט
זכוכית מגדלת על אירוע קולי מיניאטורי. מקטעים אקספרסיביים קצרים של דיבור, צעקה, רעשים ווקאליים ונשימות מוקפאים בזמן. חזרה אובססיבית על חלקיקי סאונד יוצרת מרקם חסר שקט. ענני חלקיקים מתפזרים בחלל ומאפשרים למאזינים לשוטט בתוך מרקם צלילי סבוך או לחקור את החלקיק הבודד בעת קרבה לרמקול אחד.
-
קול: סטפאני פאן

אלון פרץ | לא הסוף
היצירה עוסקת ברעיון של גוויעה ודעיכה כתופעה יסודית בחוויה האנושית וביכולת הרוחנית של האדם לדמיין שהמוות איננו הסוף. במהלך היצירה נחשף המשפט "death is not the end" בקולו של הסופר האמריקאי דייויד פוסטר וואלאס. בהתחלה, הטקסט מסתחרר במהירות בין הרמקולים בתנועת קרוסלה ובהמשך עובר תהליך של האטה עד לדעיכה מוחלטת. אך זה איננו הסוף.

רופרט הובר | "אמא" פסנתר יוצאת לחופשה ולוקחת את מיתריה הגבוהים-מרכזיים והנמוכים למוזיאון

האחיות לוז | חלל אפס
ייצוג קולי מדומיין של חוויית השהות ברחם - החלל הראשון בו שוהה כל אדם, אשר נחווה לראשונה באמצעות חוש השמיעה בלבד, שכן הוא החוש הראשון שמתפתח אצל העובר. חלל שנוצר ע"י שלושה קולות אנושיים נשיים בהרמוניה קולית כביטוי ישיר לחום ולפנימיות של הגוף. חוויה שמיעתית רב-שכבתית הבנויה מטקסטורות שונות, עוטפת מכל הכיוונים, ומזמנת התכנסות פנימה תוך הדהוד מבוקר של העולם החיצון.
-
מאת: יפעת זיו
זמרות-יוצרות שותפות: שירה ז' כרמל וענת מושקובסקי (האחיות לוז)
טקסט: יעל גולן
עיצוב סאונד: גבריאל מנדל

אהד פישוף | מאובנים אורבניים
מוסיקה רב-ערוצית, תלויית חלל, א-סימטרית, מעודדת האזנה פעילה.

דניאל מאיר | טביעת זיכרון
הסאונד עוטף אותנו וזורם תדיר אל תוך אוזנינו, אך רובו חולף ונעלם כיוון שאיננו מקשיבים לו. בעוד השמיעה היא תהליך פיסי ואוטומטי, ההקשבה היא תהליך פסיכולוגי שמתרחש כשנעשים מודעים לסאונד. ההקשבה היא שטוענת את הסאונד במשמעות ומכאן שצורת ההקשבה היא זאת שקובעת את האופן שבו אנחנו שומעים. איננו מודעים לרוב הקולות, והצלילים שסובבים אותנו מדי יום, ואנחנו מתעלמים מרובם. היצירה מנסה להביא לחזית את אותו סאונד ״רקע״, ובכך להוביל את המאזינים לכדי חווית הקשבה מודעת.


צילום: שי בן אפרים 

© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס