שובר שוויון

מדוע לנשים סיכוי גדול יותר להיפגע בתאונת דרכים? מסתבר שהסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בעיצוב. עד לפני כעשור וחצי, יצרניות הרכב ביצעו מבחני ריסוק רק בבובות באנטומיית גוף זכרית. בניסיון הראשון לגשר על הפער, הקטינו את הבובה למידות ילד. מששולבה כבר בובה כבר המדמה אנטומיית גוף נקבית, היא מוקמה במושב הקדמי, ורק לאחרונה החלו חברות הרכב להציבה במושב הנהגת. עד אז, עיצוב חלל הפנים של מכוניות לקח בחשבון רק את מידות הגוף והמשקלים של הזכר הממוצע. דוגמא זו היא רק אחת מיני רבות הממחישה כיצד עיצוב עשוי להיות מוטה עקב תפיסות מגדריות, ועד כמה זה עשוי להשפיע על המציאות היומיומית שלנו.

הנראטיב של "שובר שוויון" מתעמת עם שאלות על זהות וחברה, ומעלה את המודעות לדרכים החמקמקות בהן אובייקטים מעצבים את התפיסות והתבניות שלנו, הן כיחידים והן כחברה. הגישה האוצרותית של התערוכה מתייחסת למושג מגדר כציר רחב, דינאמי, מגוון ומרובד של זהויות לטובת שבירת הדיכוטומיה והבינאריות ולא לשם מיון וקטלוג.

דרך פעולת העיצוב, מתעצבים גם תודעה, הרגלים ותפיסות חברתיות. עיצוב עלול לקבע פערים או חוסר נוחות, ובמקרים קיצוניים אף להביא לפגיעה בגופם ובאיכות חייהם של אינדיבידואלים או קבוצות שונות; יחד עם זאת, בכוחו גם להוביל לשינוי – לחתור לשוויון ולפעול לפירוק של תבניות חשיבה מקובעות. התערוכה מספרת סיפור חדש על יכולתנו לעצב מחדש את הסדר חברתי הממוגדר, למבנה שמקבל תנועה ואפשרויות בחירה רבות, וכך לתרום לעיצובה של חברה טובה ומכלילה יותר – שמייצגת ורואה את כלל המגדרים, מקבלת שונות ומעודדת שוויון.