אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
| שלח אימיל |
 
 
מגזין
נדרש חזון | מילנו 2011
מיה דבש
"אני עייף מעיצוב" - תחת הכותרת הזו החל רוברט טימן, העורך של מגזין העיצוב FRAME את הרצאתו המרתקת.
להמשך »
מחוץ לקופסה בשבוע העיצוב בלגרד 2014
צוות המוזיאון
זו השנה התשיעית ששבוע העיצוב של בלגרד מתקיים בבירת סרביה, והעיר התמלאה באירועי עיצוב שונים, מכנס ותערוכות עד מסיבות ופתיחות רשמיות (6-12 באוקטובר, 2014).
להמשך »
פרידה
מיה דבש
הוא היה אדם פשוט. אדם שפשטות בעיניו היא ערך. לא שלא יכול היה להיות מתוחכם ומפותל וחד. אבל עמי דרך בחר להיות פשוט.
להמשך »
...גיליון עכשווי
...כל הגיליונות

עקבו אחרינו
הרשמה לניוזלטר »
Facebook »
תערוכות > מוכרמוזר

מוכרמוזר 
06 יוני - 20 אוקטובר, 2018

אוצרת: נגה שמשון

מציגים: רינת אשכנזי, נעה רביב, דנה זליג, אמיר יציב, ענת סבר, נטע שנוולד, איתי יעקב, טל בלטוך, רועי ניצן, ענת גולן, 
רונן תנחום, איתי לניאדו, דב גנשרוא, גל שריר
Durrel Bishop and Robert Poll, Isabel Mager , Milab 

צורות מרחפות, מקפצות, מתנפחות, כאילו נושמות. צורות עזות צבע, מוחשיות כל כךועם זאת שטוחות. מוזרות-מוכרות.

ה- Das Unheimliche) Uncanny) הוא מונח פרוידיאני המתאר תחושה העולה כאשראנו נתקלים בתופעות שהן על גבול המדומה והממשי, בין האורגני לאנאורגני, ובין האנושי לזה שאיננו. צירוף פרדוקסלי של המוכר והמוזר - מוכרמוזר שכזה.

בשנת 1970 השתמש הפרופסור היפני מסהירו מורי, באותו מושג בכדי להגדיר תופעהבתחום הרובוטיקה והגרפיקה הממוחשבת. מורי סימן את טווח הביניים שבין רובוט אודמות אדם דיגיטלית לאדם חי ובריא. בנקודת ״הכמעט״ - אל מול דמות שכמעט במדויק מדמה אדם, אולם משהו בה בכל זאת לא נכון, חשוד - נוצרת אי נוחות. מורי כינה את אזור הדמדומים הזה ״העמק המוכרמוזר.״

החוויה האנושית היומיומית מדלגת בין מרחבים פיזיים, כאן ועכשיו, לסביבות דיגיטליות,וירטואליות אין סופיות: מעולמות האנימציה הממוחשבת, דרך רובוטיקה, משחקי וידא וועד אפליקציות כמו סנאפצ׳אט המשלבות מציאות רבודה. מערכות סריקת גוף ושטח הופכות לממשק, ולכלי לפירוק, שימור ויצירת צורות אנושיות וביולוגיות. מודלים, הדמיות, ואסיסטנטים מבוססי אינטליגנציה מלאכותית בוחנים את היחס שלנו לטבעי, לביולוגי ובעיקר ליחסינו עם מרחב, זמן וחומר. הטכנולוגיות מתפתחות במהירות ויכולות ההדמיה הדיגיטלית כובשות תופעות של גוף וחומר; אור ועור, נוזלים, חלקיקים ושיער. מאפיינים ותכונות פיזיקליות מהעולם הפיזי מנותחים בעמל רב ומתורגמים למרחב הדיגיטלי.

העבודות המוצבות בחלל נחלקות לחתכים של מרחב, גוף וחומר וממוקמות כל אחת בנקודה דמיונית ורעיונית שונה במרחב העמק המוכרמוזר. חלקן קרובות לדימויים מוכרים ורק במבט בוחן נגלה בהן את הזר ולעתים אפילו המאיים, ובחלקן מתקיים מהלך הפוך, כשחפץ זר או צורות משונות חושפות בפנינו חומר, דימוי או שיוך מוכר וידוע.

חומר מוזר וגושני מתחזה ועוטה על עצמו מאפיינים של גוף אדם, זרוע רובוטית מתגלה מעצם המכניות שלה כ״חמודה,״ ובתוך המכשירים הדיגיטליים שלנו נחשפים עדויות לאנשים שעמלו על הרכבתם. שכבות של חומר, תפיסה ומשמעות נערמות זו מעל זו בעזרת חפצים, ייצוגי וידאו והדמיות. המוכר והזר הופכים מוזר.



Isabel Mager, 5000 Times | Screenshot

 

צילום: שי בן אפרים
חבצלות, דנה זליג, 2017
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס