רכישת כרטיסים

מעבדת עיצוב במלח

Salt Design Lab

באמצעות התבוננות, רגישות ותשומת לב לחומרים ולסביבה, המעצב ארז נאבי פנה עורך מחקר חופשי ובלתי שגרתי במלח

את העומק יש להסתיר. היכן? על פני השטח.

הוגו פון הופמנסתאל, 1922

המעצב ארז נאבי פנה מציג במסדרון העגול מחקר חופשי ולא שיגרתי במלח, שהתחיל מטיול במדבר יהודה שם נגלה לפניו הר מלח שכולו תוצר לוואי של עבודות מפעלי ים המלח.

מאז ימי קדם נקשרו במלח מיתוסים, אמונות וטקסי פולחן חוצי גבולות ותרבויות. במקומות בהם נסחר שימש כמטבע המקנה עמדה וכוח. עיקר הסקרנות האנושית הופנתה לאיכויות השימור של המלח אשר העניקה לו מעמד מלכים נחשק בתרבות האנושית והפכה אותו להיות משאב יקר ערך ובעל חשיבות אדירה.

ארז נאבי פנה, אובייקטים מתוך אשת לוט, צילום: שי בן אפריים

התערוכה עוסקת במלח (NaCl), כחומר גלם על תכונותיו המוכרות, כגון היעלמות והתגבשות, וחושפת תהליך מחקרי של שלוש שנים בו מוצגים שני שלבים שנבעו האחד מתוך שני. הראשון Recrystallizing the Desert והשני Lot's wife. במרכז התערוכה מוצגת המעבדה כצומת בה מצטלבים שני התהליכים. התבוננות בתהליך כולו מעלה שאלות אודות התפוררותו של החומר והיעלמותו אל מול הקיים, הנוכח. העין יכולה לזהות את האין ולבנות ממנו ממשות נפרדת וחדשה. כעיין זיכרון.

שיש לעניים

מתוך רצון להשמיש את חומר הגלם יוצא המעצב למחקר בו הוא מותח את גבולותיו המוכרים של המלח כחומר גלם ומגדירם מחדש. בתבניות מיוחדות שיוצרו לשם כך נערמים גבישי המלח. חימום התבניות לטמפרטורה גבוהה באמצעות אנרגיה סולארית או גז מביא לגיבושו מחדש של המלח במהירות שיא בשונה מהתהליך הגיאולוגי הטבעי והאיטי. הפסקת החימום יוצרת ניתוק בין המלח והתבנית, וחומר הגלם בצורתו החדשה מוכן לשימוש. התוצר שמתקבל הוא בעל מראה לבן, זך ויוקרתי. "שיש לעניים" שמתקבל בהליך ייצור זול ומהיר.

תקריב של אריח עשוי מלח

אשת לוט

שאלת עמידותו של החומר הלבן (חומר הגלם החדש), והרצון לשמור על האובייקט לאורך זמן, עמדו במרכזו של המשך תהליך המחקר. המעצב, ארז נאבי פנה, שבשיטת העבודה האופיינית לו משלב בין חומרים שונים, מערבב במקרה זה בין גבישי המלח לחימר. שריפתו של החומר החדש נעשית באמצעות טכניקה מסורתית בתנור המיועד לשריפת מלחים. בנוסף, השימוש במלח כגלזורה לכלי וכמעטפת לאובייקט עשו שימוש מרבי ביכולת החומר ובשימורו. התוצר שהתקבל משלב באופן מעורר התפעלות בין עמידות החומר מחד והשבריריות והארעיות הנראית לעין של חומר הגלם הראשוני מאידך.

ארז נאבי פנה, אובייקטים מתוך אשת לוט, צילום: קלאודיה רות'קיגל

אשת לוט  | ענת שרון בלייס

גַּרְגְּרֵי הַמֶּלַח הִצְטַבְּרוּ בְּתוֹכִי הֵכִינוּ אֶת תְּנוּעַת עֵינַי שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, כְּמוֹ תַּרְגִּיל, הַשָּׁמַיִם מֵעָלַי הֶאֱדִּימוּ חַיֶּבֶת הָיִיתִי לַעֲצֹר, לְהִסְתּוֹבֵב, חַיֶּבֶת הָיִיתִי לְאַפְשֵׁר לְכָל הַמֶּלַח הַזֶּה צוּרָה, גּוּף, זִכָּרוֹן.