רכישת כרטיסים

מטאפורה של אור

A metaphor of Light

גופי תאורה "Made in Italy" - התפתחות תחום עיצוב התאורה האיטלקי מ-1933 ועד 2015

08.11.2016 – 19.11.2016


 

תאורה היא אמנות

מוסכמה זו באה לידי ביטוי בייצוגי האור המופיעים ביצירותיהם של הציירים ורמיר וקאראווג'יו, בני תקופת הרנסאנס. כיום, אמנים מובילים תהליכי תאורה חדשניים, תוך שיתוף פעולה עם ארכיטקטים שחולקים תשוקה לנושא ותורמים ידע חדש ורעיונות לא שגרתיים. מעצבים רבים רואים באיטליה מקום בו הפרויקטים שלהם יכולים להתגשם, עובדה המהווה מקור לגאווה איטלקית. פרויקטים אלו, הזוכים להערכה רבה בשוק הבינלאומי, מצליחים לשנות את האווירה בבתי מגורים, מקומות עבודה, מוזיאונים ואתרים ארכיאולוגיים – ובכך מעצימים את חווית השהות בחללים בהם התאורה אינה רק פונקציה חיונית, אלא תנאי הכרחי לעונג ורווחה.

פיו וטיטו טוזו, 2005 ,Blow Table TA

בתערוכה מוצגות כ-50 מנורות מאוסף קרן סרטיראנה לאמנות, שעוצבו על ידי אדריכלים, מעצבים ואמנים בעלי מוניטין בינלאומי, עבור החברות המובילות של ה-"Made in Italy". מנורות אלה שופכות אור על ההיסטוריה של עיצוב התאורה באיטליה ועל ההתפתחויות בתחומי האסתטיקה, החומר והטכנולוגיה.

פרוצ'יו לוויאני לקארטל, 2004, Bourgie

כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלו פייטרו קייזה וג'יו פונטי, יחד עם מקס אינגרנד, לכופף זכוכית ואלומיניום בעזרת בעלי מלאכה מיומנים ("פונטנה ארטה"). הם יצרו גופי תאורה חדשניים מבחינה אסתטית וטכנית שסיפקו תאורה אלגנטית לחללי מגורים בעידן האר-דקו, תוך התייחסות למסורת הוונציאנית העתיקה של ייצור זכוכית. באותה התקופה גרם הצייר אוג'ניו כרמי לשיבושי תנועה בעיר הולדתו, גנואה, כשהחליף את הרמזורים בפינות הרחובות ב"אותות האור" שלו, וייצר הפנינג שנמשך למרבה המזל רק לילה אחד. כעבור מספר עשורים, בשנות ה -60 האגדיות, הקדים מרצ'לו פירו את "האצבע" של מאוריציו קטלן כשהשחיל נורה על אמה של יד עשויה עץ: קריאת תיגר אירונית וחתרנית שנועדה למכתבה של אספן נועז. בתקופה זו השימוש בחומרי מעבדה לצד חומרים טבעיים הפך שכיח, כמו בגופי תאורה האייקוניים של פרוצ'ו לאביאני, שהשתמש בנדיבות במטאקרילאטים במגוון צבעים. בשנים האחרונות יוצר הצייר מרקו לודולה תיבות קסומות הממולאות באור ניאון זוהר, שרשרות לֵד בשלל צבעים, או מקורות אור לבנים המבליטים משטחים צבעוניים. לטכניקות אלה קדמו אמנים בולטים כגון מאריו מרץ, מאוריציו נאנוצ'י ודן פלאבין, שיצרו עבודות מוזיאליות מן השורה הראשונה באמצעות כתובות פלורסנטיות-  סדרות פיבונאצ'י החובקות איגלו או שולחנות קריסטל עמוסי פירות וירקות ומשפטים כתובים באור ניאון על קירות מוזיאונים או מפוזרים בטבע.

החשיפה לידע מדעי, לאלמנטים מהתרבות החזותית העכשווית ולחומרים טבעיים ומלאכותיים (כמו סיבים אופטיים ולֵד), מאפשרת למעצבים, אדריכלים ואמניות לפתח אינספור צורות חדשניות ופתרונות יישומיים, אשר מנוצלים ליצירת חפצים נחשקים הנגישים לכל כיס.

ג'ורג'ו פורני, אוצר התערוכה ומנהל קרן סרטיראנה ארטה, איטליה

גבריאלה דה וקי, צורה חדשה, 1971, צילום: רפי דלויה

התערוכה מתקיימת ביוזמת המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב וקרן סרטיראנה לאמנות בשיתוף מוזיאון העיצוב חולון, ובחסות שגרירות איטליה בישראל. התערוכה פותחת את תכנית האירועים של שבוע השפה האיטלקית בעולם לשנת 2016, המוקדש לנושא: "השפה האיטלקית ויצירה: מותגים, תלבושות, אופנה ועיצוב".


מעצבים:

אנדריאה אנסטזיו | אוג'ניו כרמי | אקילה קסטליוני | אנצו קטלני | פיירג'יאקומו קסטיליוני | פייטרו קייזה | פאולו דגאנלו  | מיקלה דה לוקי | גבריאלה דה וקי | מרקו פררי | ג'יאנפרנקו פרטיני | אילריה ג'יברטיני | פרוצ'יו לוויאני | מרקו לודולה | רוס לאבגרוב | ויקו מג'יסטרטי | אציו מרטינלי | קורינה מוראנדי | ג'ספר מוריסון | פיירו פולטו | ג'יו פונטי | דניס סנטהקיארה | ריצ'רד סאפר | פיליפ סטארק | ג'יוטו סטופינו | אוסקר טוסקטס | פיו טוזו, טיטו טוזו