אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
| שלח אימיל |
 
 
מגזין
שניים סוכר
צוות המגזין
סתו אקסנפלד, מעצבת ישראלית, בוגרת המכון הטכנולוגי בחולון, מציגה ב-Designboom mart בשבוע העיצוב בטוקיו
להמשך »
רון בלב ועציץ ביד | המוזיאון פוגש את קהילת העיר חולון
צוות אגף חינוך
להמשך »
דעה: כשדונלד ג'אד חטא בעיצוב רהיטים או כמה מחשבות על הקשר בין אמנות מינימליסטית ועיצוב תעשייתי
עדי המר
הקשר בין אמנות מינימליסטית לעיצוב תעשייתי אינו דבר חדש ובאופן חריג לדיון הרחב יותר על עיצוב ואמנות מגיע דווקא מאמנים ומבקרי אמנות ולא ממעצבים.
להמשך »
...גיליון עכשווי
...כל הגיליונות

עקבו אחרינו
הרשמה לניוזלטר »
Facebook »
תערוכות > יותם בצלאל

Yotam Bezalel | Designer
יותם בצלאל
www.yotam-bezalel.com

לימודים: בצלאל
סיום: 2001
מקום עבודה נוכחי: מעצב עצמאי ובעלים של 'סטודיו יותם בצלאל'

מעצב עצמאי ובעלים של 'סטודיו יותם בצלאל'. בעשר שנות פעילותו פעל בתחום המיתוג והעיצוב הגראפי וקיבל פרסים רבים על עבודותיו. עבד עם מוזיאון ישראל בירושלים, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, מעריב מגזינים, הוצאות הספרים בבל ומפה, שטראוס, דנשר וחברות קמעונאיות נוספות. כמו כן עבד עם רשתות מזון ומסעדות רבות ברחבי העולם.

במסגרת עבודתו עסק בתחומי עיצוב מגוונים כגון: עיצוב ספרים ומגזינים, עיצוב שילוט וחלל, מיתוג ועיצוב סמלים, עיצוב אריזות ומוצרי דפוס, פרסום וניהול אמנותי.


שאלון עיצוב עם יותם בצלאל

מה רצית להיות כשתהיה גדול?
רציתי להיות צייר קומיקס. התעניינתי בקומיקס מגיל צעיר והיה לי אוסף גדול של קומיקס צרפתי ובלגי
שקניתי במיוחד והבאתי גם מחו"ל. הייתי בקורס קומיקס שהנחה מישל קישקה וגם פרסמתי קומיקס בעיתון 'משקפיים' בתור ילד. אפילו תיק העבודות שלי לבצלאל כלל הרבה קומיקס אבל כשהגעתי לשנה א' בבצלאל הרבה בזכות אבי אייזנשטיין שהוא מורה דגול התאהבתי בטיפוגרפיה, מקצוע שבכלל לא ידעתי על קיומו עד אז.

איזה שלב בתהליך העיצוב הוא האהוב עליך?
השלב בו מרגישים שהכול במקום ולא צריך להזיז דבר. פתאום הגריד מסתדר, האלמנטים וכל המרכיבים
בדיוק במקום, הרעיון המופשט עובד, לקומפוזיציה יש כוח והכול מתחבר ביחד. נוצר משהו חדש. זו תחושה שמרגשת אותי בכל פעם מחדש.

מה למדת על עיצוב בעצמך?
אני מאמין ומקווה שכל הזמן אני לומד ובעיקר מהתבוננות. כשבאמת חשבתי על זה אז אני אספן. מה
שמאפיין אותי הוא איסוף של חומרים ממקורות שונים. לעיתים אני עושה שימוש באוספים ובחיבור הקשרים ביניהם ולעיתים הם פשוט נשמרים.

מה הוא קנה המידה האהוב עליך?
1:1

עם איזה חומרים אתה עובד?
אני עובד עם כל מני חומרים. כל הזמן אני מצלם שלטים, מכסי ביוב, אוסף אריזות ישנות ומסמכים.
אפשר להגיד שאני משתמש באותיות, סמלים וטיפוגרפיה מתוך אלמנטים קיימים, הרבה ready made
בסופו של דבר בתהליך העבודה הדימויים עוברים עיבוד והפשטה ולא תמיד נראה הקשר למקור.

מה הכלי שבעזרתו אתה מעצב?
מחשב imac

עבור מי אתה מעצב?
אני מעצב קודם כל בשביל הלקוחות שלי ובשביל הלקוחות שלהם, כל מי שייהנה מהמוצר או ייחשף אליו. ברור שאני צריך לאהוב את זה, להיות מרוצה ותמיד יש חלק ממני בעבודות. מהטעם שלי ומהראייה שלי על העולם, אבל אני תמיד מנסה לשים את עצמי בצד ולשרת קודם כל את הבריף, את המותג ואת דרישות הלקוח.
תנאי הכרחי שאני אעשה עבודה היא שאני מסכים עם אותו בריף. אני רואה את העבודה של מעצב גראפי כנותן שירות. בשבילי אם הצלחתי ליצור משהו אסתטי, מעורר עניין, מעלה חיוך, או ברור יותר לאנשים זה הגמול האישי.

מה לא היית עושה כמעצב?
לא הייתי מעצב עבור חברות או ארגונים שהם לא מוסריים או שאני לא מאמין להם.

מתי הפסקת להיות סטודנט והתחלת להיות מעצב?
אני מקווה שאף פעם לא אפסיק להיות סטודנט וללמוד. אני כל הזמן לומד ומתפתח ואף פעם לא שבע רצון לגמרי. בעבודה כמו שלנו השוק והתחום משתנים כל הזמן ומי שלא לומד ומתפתח פשוט נשאר מאחור, אני מאמין שכל מעצב טוב לא רוצה להפסיק להיות סטודנט.

האם אתה מרוצה?
שאלה טובה... באופן עקרוני אני מרוצה ממה שאני עושה, מהעבודה שלי שהיא גם בחירה מאוד משמעותית בחיים שלי ומהמקום שלי היום. אבל בתכלס אני שואף תמיד ליותר ולכן אני אף פעם לא שבע רצון עד הסוף.
מקווה שאהיה באמת מרוצה מתישהו בעתיד ובאמת יש לכך מחיר שאני משלם אבל אותו חוסר נחת הוא גם זה שתמיד מדרבן אותי בעבודה.

מהי לדעתך ההמצאה העיצובית הגדולה ביותר של השנים האחרונות?
זה לא האייפד ולא האייפון, ליתר דיוק זו מערכת ההפעלה המשותפת שלהם ה- ios. זה לא מסך המגע, הג'ירו והמצלמה, ועיצוב המכשיר (החומרה). אלא הממשק הגאוני של מערכת ההפעלה: תפריטים מודולאריים המשתנים וזזים לפי תנועות המכשיר וגוף המשתמש, תנועת האצבע על התמונה שמגדילה ומקטינה את התמונה, כל האפליקציות התומכות שיוצרות חווית שימוש ומשחק חדשה בין אדם למחשב. היום כל אלו נמצאים בכל טלפון וטאבלט אחר ונראים טריוויאליים ומובנים מאליהם. הגאונות הגדולה היא כי נוצרה שפה חדשה שבו ברגע שהיא יצאה הפכה למובנת מאליה, מתינוקות ועד זקנים ובכל העולם. לעיצוב יש משקל רב במערכת ובמוצרי אפל בכלל אבל זה יהיה חטא להגיד שזוהי המצאה עיצובית נטו. העולם נראה אחרת מאז.

מה הפרוקט שאתה הכי מתגאה בו?
בעיקרון אני גאה במספר פרויקטים וזה משתנה מתי שואלים אותי. בדרך כלל זה הפרויקט האחרון עליו עבדתי אבל אם נמנה כמה אני גאה במיתוג שעשינו לאגף הנוער של מוזיאון ישראל, למיתוג שעשינו לטאפס ולבירה שפירא.

איזה פרויקט שלך נחשב להצלחה בעיניך? ואיזה לכישלון?
המיתוג שעשינו לאייט רייט הוא הצלחה וכשלון כאחד. הצלחה בגלל גודל הפרויקט והתוצאה שאני ממש גאה בה. עצם העובדה שבעצם יצרנו מותג חדש חדש שלא היה קיים ממש מאפס כולל בניית האסטרטגיה, השפה הגראפית, השם והסלוגן, עיצוב ממשקים רבים של אריזות, תפריטים, פרסום, סניפים, אתר ועוד. בסופו של דבר למרות הכול המותג נכשל, השותפים נפרדו, והעסק פשט את הרגל. אני מקווה שהלקח הוא שעיצוב טוב לא מספיק.

מה זה אומר להצליח (בישראל)?
להצליח בארץ כנראה לא שונה מלהצליח מכל מקום אחר. הצלחה בתחום הזה נמדדת בעיני בלעבוד
ולהמשיך לעבוד ולהיות רלוונטי למרות שזה מקצוע שוחק וקשה. אומרים על הארץ, וזה נכון, שהשוק פה קטן, צפוף וכאוטי. לא בדקתי את השווקים בחו"ל לעומק אבל נראה לי שדווקא יותר קשה להצליח בשווקים גדולים, מקצועיים ומאורגנים יותר. בסופו של דבר זה אותו דבר רק קנה המידה שונה.

איזו עצה היית נותן למעצב בתחילת דרכו או איזו עצה היית רוצה לשמוע בתחילת דרכך?
עצה שהייתי נותן למעצב בתחילת דרכו: אם ממש, אבל ממש בוער לך לעצב, ליצור ולשנות דברים. רק אז לך על התחום הזה. כדי לעבוד וגם ליהנות מזה שזה ממש חשוב, צריך ממש לאהוב את התחום, את תהליך העבודה ולהנות גם מהחלקים (הרבים) של העבודה השחורה. זה יכול להיות מתסכל ומענג באותן רמות.

עצה שהייתי רוצה לקבל: קח אוויר, תנוח, תתאזר בסבלנות. קח חופש מהיצירה ומהעבודה. זה חשוב גם
לנפש וגם לחיים וגם ליצירה עצמה. כמו שמילכה צ'יזיק ז"ל שלימדה אותי בבצלאל אמרה לנו תמיד לשים את העבודות שיצרנו מתחת למיטה למשך הלילה ולהסתכל עליהן במבט חדש ביום למחרת. לפעמים חופשה טובה נותנת זווית הסתכלות ופרספקטיבה שונה.

לפני עשר שנים איפה חשבת שתהיה היום?
רציתי להיות בלונדון, אוהב מאוד את העיר הזו. אבל בפנים כנראה ידעתי שאהיה פחות או יותר בתל אביב עם סטודיו שלי, כמו עכשיו...

איפה לדעתך תהיה בעוד עשר שנים?
אני מקווה להמשיך לעשות מה שאני עושה היום, בתקווה חכם יותר לפחות בעשר שנים. עדיין נהנה כמו היום ממה שאני עושה ובתקווה בתחומים ובאזורים שלא הכרתי.

חזרה לעמוד התערוכה >>  

יותם בצלאל
מיתוג ארומה, 2001 - היום
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס