אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
| שלח אימיל |
 
 
מגזין
ארכיטיפים קדומים
מיה דבש
תערוכת יחיד ראשונה בארה"ב למעצבת הישראלית אילה צרפתי.
להמשך »
משחקים היום - מצליחים מחר
יערה בשן חכם
אם אני רוצה לסכם במילה אחת את רוב גני המשחקים בישראל, המילה תהיה ה-ח-מ-צ-ה. ולמה? כי רובם מחמיצים את ההזדמנות היקרה שמונחת בכף ידם.
להמשך »
"לראות" עם האזניים "לשמוע" עם העיניים
ד"ר עידו מגן
להמשך »
...גיליון עכשווי
...כל הגיליונות

עקבו אחרינו
הרשמה לניוזלטר »
Facebook »
תערוכות > גמל, אריה וסוס על גלגלים סיפורה של תעשיית האופניים המקומית

זהו סיפורן של חברות ישראליות שהחלו לייצר אופניים לקהל בארץ כבר בשנות ה־40 של המאה שעברה ששימשו כלי תחבורה עממי לכל הגילים. בימים של טרום המדינה היו האופניים כלי התחבורה הנפוץ בקרב אוכלוסיית מעמד הביניים העירונית ובקרב אנשי ההתיישבות העובדת. מאחר שמכוניות לא היו בהישג יד, מילאו האופניים את מקומן והיו לכלי הרכב המוביל בקרב הילדים, בני הנעורים והמבוגרים כאחד. 

תעשיית האופניים בארץ, כמו בתעשיות מקומיות אחרות, החלה את דרכה בלי ידע מוקדם, בדרך של ניסוי וטעייה. בהעדר תשתית ומסורת תעשייתית התבססה תעשיית האופניים הצעירה על ידע שהביאו עִמם העולים החדשים מאירופה, שם עבדו בחברות הייצור הגדולות לפני עלייתם לארץ. העולים הכירו היטב את כלי התחבורה הזה מארצות מוצאם (בעיקר אירופה) ועיצבו, הלכה למעשה, את דגמי האופניים שיוצרו למען הקהל הישראלי על פי הסטנדרט האנגלי. הסטנדרט אמנם היה אירופאי, אך השמות והסמלים - עבריים: הגמל היה לסמל של חברת "מפעלי אופניים ישראליים בע"מ", הסוס של חברת "דהר" והאריה של חברת "חרש־אופן".

עם הזמן הפכו האופניים, ככל מוצר אחר, לסמל למעמד חברתי, וחברות האופניים המקומיות ניסו להתאים עצמן לרחשי השוק. כך, בשלב מסוים הוחלפו שמות החברות לשמות לועזיים והכיתוב על האופניים היה באנגלית כדי להידמות לחברות היוקרתיות שאופניים מתוצרתן יובאו לארץ מחו"ל. חברת "חרש־אופן" הפכה ל "HOC", ושם זה עיטר מעתה את אופני החברה, וחברת "מפעלי אופניים ישראליים בע"מ" הפכה ל־"ICM". על סמלי החברות "מיכלסון" ו"דהר" התנוסס בשלב הזה שם החברה באופן מובלט - באנגלית. בשנות ה־80 של המאה ה-20 הלכה וגוועה תעשיית האופניים המקומית הן בשל התגברות היבוא מחו"ל והן בשל חוסר היעילות וחוסר הכדאיות של הייצור המקומי. 

זהו סיפורם של אנשים פרטיים שזיהו בדרישה לאופניים הזדמנות עסקית ושל תקופה שבה הרגישה ממשלת ישראל אחריות לתעשייה המקומית וראתה בפיתוח תעשיית אופניים מקומית הזדמנות לאומית לעידוד פיתוח תעשיות קטנות בקיבוצים וייצור מקומות עבודה לתושבי המעברות. 

פרק זה בתערוכה נועד לכבד את החברות הישראליות המרכזיות שפעלו בארץ ועיצבו את הזיכרון הקולקטיבי של כולנו.

לחצו כאן למידע נוסף על חברת "מפעלי אופניים ישראליים - ICM" >>

לחצו כאן למידע נוסף על חברת "חרש אופן" >>

לחצו כאן למידע נוסף על חברת "דהר" >>

לחצו כאן למידע נוסף על חברת "מיכלסון" >>

ערן ליטוין, אוצר אורח

ערן ליטוין, אוצר אורח
הגלריה התחתונה, תוצרת הארץ
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס