אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
| שלח אימיל |
 
 
מגזין
חציל חסר נשמה
טל אמית
מן המרכיבים שבתערוכה "משחקים באוכל" אפשר היה לרקוח אולי ארוחה שלמה, אבל נראה כי ביקור בתערוכה ישאיר אתכם רעבים.
להמשך »
פולה שר - מעצבת רצינית
מיכל אור-עד
פולה שר, מעצבת ומאיירת אמריקנית, היא חוד החנית של עולם העיצוב למעלה מ-3 עשורים. בראיון בלעדי למגזין המוזיאון היא מספקת הצצה למה שהפך אותה לכזו.
להמשך »
חשיבה עיצובית - ספר עברי
דר' ויקטור פרוסטיג
ספר על חשיבה עיצובית השרוי במציאות הישראלית, מציג עולם של עיצוב ודרך של עיצוב המשלבים חשיבה ועשייה. תהליכי חשיבה עיצובית כתהליכי חרישה, צמיחה, פריחה וקציר, דרך המובילה לחדשנות.
להמשך »
...גיליון עכשווי
...כל הגיליונות

עקבו אחרינו
הרשמה לניוזלטר »
Facebook »
תערוכות > גמל, אריה וסוס על גלגלים סיפורה של תעשיית האופניים המקומית

זהו סיפורן של חברות ישראליות שהחלו לייצר אופניים לקהל בארץ כבר בשנות ה־40 של המאה שעברה ששימשו כלי תחבורה עממי לכל הגילים. בימים של טרום המדינה היו האופניים כלי התחבורה הנפוץ בקרב אוכלוסיית מעמד הביניים העירונית ובקרב אנשי ההתיישבות העובדת. מאחר שמכוניות לא היו בהישג יד, מילאו האופניים את מקומן והיו לכלי הרכב המוביל בקרב הילדים, בני הנעורים והמבוגרים כאחד. 

תעשיית האופניים בארץ, כמו בתעשיות מקומיות אחרות, החלה את דרכה בלי ידע מוקדם, בדרך של ניסוי וטעייה. בהעדר תשתית ומסורת תעשייתית התבססה תעשיית האופניים הצעירה על ידע שהביאו עִמם העולים החדשים מאירופה, שם עבדו בחברות הייצור הגדולות לפני עלייתם לארץ. העולים הכירו היטב את כלי התחבורה הזה מארצות מוצאם (בעיקר אירופה) ועיצבו, הלכה למעשה, את דגמי האופניים שיוצרו למען הקהל הישראלי על פי הסטנדרט האנגלי. הסטנדרט אמנם היה אירופאי, אך השמות והסמלים - עבריים: הגמל היה לסמל של חברת "מפעלי אופניים ישראליים בע"מ", הסוס של חברת "דהר" והאריה של חברת "חרש־אופן".

עם הזמן הפכו האופניים, ככל מוצר אחר, לסמל למעמד חברתי, וחברות האופניים המקומיות ניסו להתאים עצמן לרחשי השוק. כך, בשלב מסוים הוחלפו שמות החברות לשמות לועזיים והכיתוב על האופניים היה באנגלית כדי להידמות לחברות היוקרתיות שאופניים מתוצרתן יובאו לארץ מחו"ל. חברת "חרש־אופן" הפכה ל "HOC", ושם זה עיטר מעתה את אופני החברה, וחברת "מפעלי אופניים ישראליים בע"מ" הפכה ל־"ICM". על סמלי החברות "מיכלסון" ו"דהר" התנוסס בשלב הזה שם החברה באופן מובלט - באנגלית. בשנות ה־80 של המאה ה-20 הלכה וגוועה תעשיית האופניים המקומית הן בשל התגברות היבוא מחו"ל והן בשל חוסר היעילות וחוסר הכדאיות של הייצור המקומי. 

זהו סיפורם של אנשים פרטיים שזיהו בדרישה לאופניים הזדמנות עסקית ושל תקופה שבה הרגישה ממשלת ישראל אחריות לתעשייה המקומית וראתה בפיתוח תעשיית אופניים מקומית הזדמנות לאומית לעידוד פיתוח תעשיות קטנות בקיבוצים וייצור מקומות עבודה לתושבי המעברות. 

פרק זה בתערוכה נועד לכבד את החברות הישראליות המרכזיות שפעלו בארץ ועיצבו את הזיכרון הקולקטיבי של כולנו.

לחצו כאן למידע נוסף על חברת "מפעלי אופניים ישראליים - ICM" >>

לחצו כאן למידע נוסף על חברת "חרש אופן" >>

לחצו כאן למידע נוסף על חברת "דהר" >>

לחצו כאן למידע נוסף על חברת "מיכלסון" >>

ערן ליטוין, אוצר אורח

ערן ליטוין, אוצר אורח
הגלריה התחתונה, תוצרת הארץ
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס