חלקי פלטות MDF. פורמאייקות צבעוניות. סנדוויץ גלוי. עץ מלא. התערוכה "זהמהיש" של אלי צ'יזיק מתבססת על שאריות חומרי גלם שהושלכו מנגריות. תחת ידיו של צ'יזיק האקלקטיקה החומרית של השאריות, לכאורה חסרות הערך, הופכת לפלטות דו מימדיות עתירות גרפיקה וטקסטורות אותן הוא מעצב לאובייקטים תלת מימדיים – פרטי ריהוט עשירים ומוקפדים.
ציזיק מאמין בתפיסה האקולוגית ובצורך לשמר את משאבי הכדור ולנצל אותם, כמו גם בעשייה "קראפטית" שמפנה מקום לחומרים, לתהליכים ולמגע יד אנושי. עשייה שכזו שמה את המלאכה בחזית ונותנת ערך מוסף לאובייקט בגין המהלך האומנותי שהושקע ביצירתו.
האובייקטים שצ'יזיק יוצר נולדים מתוך התכתבות אסוציאטיבית ופרשנות מופשטת לזרמים מתולדות העיצוב והאמנות. בעבודתו הוא מחייה אלמנטים אייקונים המאפיינים תקופות שונות ובונה שפה סיגנונית משלו בה קומפוזיציות גרפיות דו מימדיות מקופלות לאובייקטים תלת מימדיים, והשילוב בין החומריות הדלה/עשירה לבין הצורניות השואבת מן העבר הופכת אלמנטים מוכרים למשהו חדש.
תחת השם "באוהאוס" צ'יזיק מתכתב עם "nesting tables" של ג'וזף אלברס. דרך כליאת נוף פראי שנולד מקיפול פלטה של שאריות בין מסגרות, צ'יזיק מנהל דו שיח בין השפה האישית שלו לבין הסיגנון המוכר והאובייקט האייקוני, אך בעוד שעבודתו של אלברס מהווה מופת של פשטות גיאומטרית, "באוהאוס" של צ'יזיק מעניק לו פרשנות חדשה ואף מנוגדת לרוח האובייקט המודרניסטי.
גם ב"גוסטב" – מדף מלבני בו צ'יזיק שוזר את שאריות העץ לאלמנט גרפי עשיר אשר מהדהד את עבודתו של גוסטב קלימט – העיבוד הגרפי משנה את אופי האובייקט. למול העושר הטקסטוראלי והחומרי בציוריו של קלימט ששילב זהב בעבודותיו, צ'יזיק משלב חומרים שהיו בדרכם אל הפח, מעניק להם הילה של עושר והופך בעזרתם מדף פשוט לאובייקט חזותי מפתה.
ב"רוקו" – קונסול ארוך – צ'יזיק מושפע מהצורניות של אובייקטים מתקופת הרוקוקו ומפשט את השפה העשירה והגיבוב הטקסטוראלי למשטח דו מימדי. אופן הצבת חומרי הגלם במשטח מתכתב עם המבניות המעוטרת של ריהוט מאותה תקופה, אך רגלי האובייקט צומחות במכוון מזווית הצבת החומרים בפלטת הבסיס ושוברות את המבנה המעוגל המאפיין את רהיטי התקופה.
ב"דאדא" צ'יזיק מציע אינטרפרטציה מאולפת של האקראיות המאפיינת את האג'נדה של התנועה שפעלה בתחילת המאה העשרים, והופך את הזריקה הרנדומאלית של האלמנטים לאובייקט שהוא שולחן שאינו "שולחן".
למול האילוף של "דאדא", ב"דקודאנס" צ'יזיק מתכתב עם סגנון האר-דקו דרך מהלך בו הוא פורע את הסדר של מוטיבים גיאומטריים שהופיעו בכרזה מאותה תקופה. בתהליך יצירת האובייקט צ'יזיק מפרק ומפשט את הדפוסים הגרפיים, משרשר את האלמנטים זה בתוך זה והופך את העיטורים הגיאומטריים הדו מימדיים לפריט ריהוט בעל נוכחות פיסולית תלת מימדית בחלל.
צ'יזיק מתייחס לאובייקטים אותם הוא מייצר כתוצרים אסוציאטיביים לעולם הדימויים ממנו הוא שואב השראה. בעידן של מש-אפ (mash-up), בו אנחנו משאילים ומחברים אלמנטים, הוא לא מרגיש צורך להישאר נאמן לשפת המקור וברוח התקופה הוא מחבר חלקים ורעיונות ליצירת אובייקטים חדשים חסרי גיל וזמן. פרטי הריהוט שהוא יוצר מביאים לידי ביטוי שפה אישית ומציגים כיצד דרך הקשרים חדשים ניתן להפוך שאריות לאובייקטים של תשוקה.
"זהמהיש" – משאריות לפרטי ריהוט' גלריה "פריסקופ", 4 ביולי עד 3 באוגוסט 2013
אוצרות: מירב רהט, שרי פארן
צילומי אובייקטים: אפרת קופר
