רכישת כרטיסים

חמישים גוונים של שחור

צילום: עבד שאדי, משולש החיים

בשבוע שעבר התקיימה תצוגת האופנה של המחלקה לצורפות ואופנה של בצלאל. השבוע התקיימה התצוגה השנתית של המחלקה לאופנה של שנקר. למרות הדמיון בשמות המחלקות וברעיון הכללי שעומד מאחוריהן, כמעט ואין קשר בין התוצרים. בצלאל ושנקר, שני בתי ספר לעיצוב שכמעט כל מחלקות העיצוב שלהן משיקות האחת לשנייה, כל המחלקות מלבד עיצוב אופנה.

מול מכונת האופנה המסחרית המשומנת שנקראת שנקר, זה לא סוד שבבצלאל שמים דגש על הקונספטואלי. הרעיון שנמצא בבסיס כל קולקציה והצורך "לשבור מוסכמות" מוביל לתוצרים שאפשר לקרוא להם "אמנות לבישה". נדמה לעיתים שבבצלאל החליטו בשלב מסוים שהמחלקה לעיצוב אופנה היא יצור כלאיים שבין עיצוב לאמנות. אך הבלבול הזה שבין "מסחריות" (שלפעמים יש תחושה שהיא מילה גסה בבצלאל) ל"אמנותיות" (שלפעמים מתרגם לחוסר תקשורתיות מול הצופה) פוגע בסטודנטים ובבגדים שנראים קצת כמו תוצרים בוסריים של מחשבות מעוצבות שעדיין לא הגיעו לסופן (ואף מילה על הנראות הפיזית של הבגדים, שכמה קורסים של טכניקת תפירה היו יכולים לפתור). הרצון של הסטודנטים "לשבור" את גבולות הגוף נדמה כבר עייף. אגן רחב, גזרות מעוותות, התעלמות מהגוף הנשי או הגברי, כל אלה מרגישים כבר צפויים. גם המכפלות הפרומות והחוטים המשתלשלים מיצו את עצמם כבר לפני כמה שנים והיום נראים בעיקר כזלזול בצופה ומפגינים חוסר תשומת לב לפרטים שגורמים לבגד להפוך מ"בד" ל-"בגד".

לא מעט נכתב על התצוגה של בצלאל, חלק חיובי יותר וחלק פחות. אך לא משנה איפה ומה, התחושה המשותפת לכל המסקרים, הייתה כי הסטודנטים השנה היו קודרים מתמיד. בגזרת ההשראה הבינלאומית ריק אוונס שלט ביד רמה. כמעט ולא נרשמו צבעים בקולקציות של בוגרי בצלאל, ואלה ששלטו היו שחור, שחור מט, שחור מבריק, אפור, אפור כחול, אפור בהיר, אפור כהה, חום, בורדו, אדמה וכו'. הבדים היו כבדים, שימוש נרחב בעור, לבד, צמר. התחושה הייתה דיכאונית, אפלה ועייפה. למרות זאת היו כמה קולקציות שהצליחו להתבלט, חמש קולקציות ששווה לזכור:

שאדי עבד, שסגר את התצוגה, הציג קולקציה גאומטרית מגובשת. הצורות, ההדפסים והגזרות תמכו בהצהרה שלו על צורת המשולש כיחידת בסיס לבניית מערכות הלבוש שהציג. מערכת הלבוש המוצלחת ביותר בקולקציה שלו, וזו שבלטה גם מעל יתר המחזור הייתה חליפת קיץ מודפסת בצבעוניות סגולה עזה בעלת גזרה מתוחכמת. עולה התהייה לאן יכלה הקולקציה להגיע אם היה ממשיך ומפתח קולקציה שלמה בהמשך לחליפה זו.

עבד שאדי, משולש החיים
עבד שאדי, משולש החיים

גם דבי אברמוביץ' הצליחה ליצור קולקציה מעניינת כששילבה פיתוחי בד מעניינים עם גזרות ונפחים לא שגרתיים. דווקא בקולקציה זו, בניגוד לאחרות, הדגמים הכי החזקים בקולקציה היו הדגמים הקונספטואליים ואילו הדגמים הלבישים יותר היו מעניינים פחות.

דבי אברמוביץ', בעת ובעונה אחת
דבי אברמוביץ', בעת ובעונה אחת

בתוך התצוגה הקודרת בלטה קולקציה לבנה לחלוטין שהציגה שרית זיבת הקלילה ולו לרגע את האווירה, נתנה לצופה נשימת אוויר, שקיפויות, הדפסים ידניים בצבעי לבן על לבן, גזרות מעניינות עם קשר לגוף נתנו מענה חלקי לאווירת אופנת הקיץ שאפפה אותנו עד שנכנסנו למתחם התצוגה.

שרית זיבת, גוף לא גוף
שרית זיבת, גוף לא גוף

נעמה לוית יצרה קולקציית תכשיטים פיוטית ועדינה בה ניסתה לשחזר תכשיטים שאבדו תוך שאלת שאלות על המבנה, המשקל, המראהשל האבדה. תוך מתן תשובות לשאלות אלה התקבלו תוצרים רב ממדיים, לדבריה, הזיכרון החד הפך לחמקמק ואינסופי. 

נעמה לוית, Forget Me Not
נעמה לוית, Forget Me Not

אינה לויטן הציגה קולקציית תכשיטים מרתקת המתבססת על עקרונות הקיימים בטבע. החיבור בין החומרים (כסף, עור ועור קלף) יצר חיבור מעניין גם ברמת הצבעוניות וגם ברמת המרקם שנע בין מבריק למט באופן מאוזן.

אינה לויטן, חי, צומח, דומם
אינה לויטן, חי, צומח, דומם

עם עזיבתה של עינת לידר, ראש המחלקה בשמונה השנים האחרונות וכניסתה של תמרה יובל ג'ונס לתפקיד, יהיה מעניין לבחון בשנה הבאה האם הלך הרוח העיצובי ישתנה, האם המגמה המסחרית תתחזק או שמא הפן האמנותי יודגש וכיצד.