רכישת כרטיסים

עליית הטקסטיל – מפת הדרכים, (מלודז' ללודז'יה)

צילום: צילום: שי בן אפריים
קטגוריה: עיצוב והיסטוריה

"עליית ה'טקסטיל' – מפת הדרכים" , יעל טרגן

"תופעה מעניינת ומיוחדת במינה היא תעשיית הטקסטיל בארץ, שלא גדלה כאן ולא התפתחה, כי אם כולה כמעט הועברה הנה על ידי אנשי העלייה הרביעית מפולניה." יצחק גלפט, 1926

הגירה מביאה עמה נדידה של ידע. מסורות, שגרות, התנהגויות, טעמים ותשוקות, כל אלה משוקעים בחומרים, בבדים ובחפצים המגלמים אותם, ואילו המהגרים, כמוהם כמתווכים, נעשים יצרנים של אפשרויות חדשות בתרבות. סיפורה של העלייה הרביעית, "עליית הטקסטיל", אשר הגיעה ארצה בשנות העשרים ממזרח אירופה, נפרש על גבי מפה זו ומעורר דיון על כינונו של שדה מקצועי בישראל.

שבעת חלקי המפה מגוללים את סיפור היוזמה של בעלי המלאכה והתעשיינים, הנחלת המיומנויות המקצועיות לדורות הבאים, דרכי הפצת הבשורה על אודות הייצור הארצישראלי והמפגשים הבין-תרבותיים של התקופה. כל נקודה שעל המפה משמשת כצומת של הקשרים
המתכתבים עמה והטווים סביבה רשת. כדי ליצור את הקשרים בין הנקודות, יש לשוטט בתוכן כבסביבה פתוחה או לנהל את המסלול ללא סטייה על-פי הקטגוריות או מילות המפתח שהגדרנו עבורכם מראש. זהו מארג ראשוני בלבד השואף מעצם מבנהו לשזור לתוכו הקשרים נוספים ולהציב את עולם העיצוב והטקסטיל של ימינו בתוך מסורת רצופה של עשייה מקומית.

אנשי העלייה הרביעית הביאו עמם מיומנויות מקצועיות וערכים של מלאכת כפיים וייסדו שדה מקצועי מתוך יוזמה פרטית, אך למרות זאת נחשבו "לא יצרניים" בניגוד לחלוץ "האמיתי", הפועל. תפיסה מוטעית זו מגולמת באמירה כי "יהודי פולין לא הכניסו כלום חוץ מעצמם" (שלום אש, 1936), בניגוד לכאורה ליהודי רוסיה האידיאליסטים והחלוציים ויהודי גרמניה שהביאו את בשורת התרבות וההשכלה.

אל מול מקומם הזניח של תחומי המלאכה, התעשייה והעיצוב כפי שנתפסו בפנתיאון יצרני התרבות הארצישראלית, פורשת מפה זו את סיפור "עליית הטקסטיל" כגורם מחולל ביצירתה של התרבות החומרית בישראל וממפה את האופנים שבהם החומרים, העשייה והמלאכה יצרו אפשרויות חדשות בתרבות: אפשרויות של דיבור, התנהלות, עשייה וזהות.

"עליית ה'טקסטיל' – מפת הדרכים" (מלודז' ללודז'יה) – שאלות שרציתם לשאול

איך המפה קשורה לתערוכה?
המפה היא העבודה שנותנת את ההקשר הישראלי לתערוכה. בתור מדינת מהגרים שחלק ניכר ממהגריה עלו מארצות מזרח אירופה, ביקשנו לשאול מה ארע לידע החומרי שהביאו עמם העולים; כיצד התקבל והוטמע, איזו צורה קיבל כאן, במקום החדש, ומה מקומו בתרבות החומרית המקומית של היום.

על מה המפה?
המפה עוסקת ב'נדידה של ידע', תחום מחקר הנלמד בין היתר בתיאוריות שונות של מגעים בין תרבויות. מקרה הדוגמא הנבחר הוא טקסטיל, היות ובענף הזה יש לנו סיפור היסטורי מובהק של עלייה של מקצוע. הקטגוריות השונות, שבע במספר, מציגות היבטים שונים בתהליך העיצוב וההתגבשות של הידע שבנדידה: הנדודים בין אזורים גיאוגרפיים שונים, האופנים שבהם חלחל ועבר בין הדורות, ההיטמעות שלו בחפצים הנושאים אותו, אופני ההפצה שלו, תהליך ההיטמעות וההתקבלות שלו או להבדיל הדחייה שלו בטריטוריה החדשה ועוד.

איך לקרוא את המפה?
בניגוד לסיפור ליניארי מובנה, כזה המכיל התחלה אמצע וסוף, נוצרה המפה הזו בהיגיון אחר הקרוב יותר ברוחו ל"קוד פתוח". המפה מורכבת ממאות פרגמנטים ביניהם ציטוטים, קטעי עיתונות, צילומים היסטוריים, קריקטורות, כרזות ועוד, אשר יוצרים יחד תסריטים שונים ומרובדים בכל נקודה שעל המפה. בהתאם, חווית הקריאה של המפה גמישה: אפשר לשוטט בה באופן חופשי כבסביבה פתוחה או לחליפין לנהל את המסלול בקפידה מימין לשמאל. אפשר גם לעקוב אחר מילות המפתח ולחפש את ההקשרים שהופכים את המפה לרשת.

מה התפקיד של מילות המפתח?
מילות המפתח ממפות את תחום הדיון. אם נקבץ את כולן לכדי ענן תגיות (tags), נקבל מפתח ראשוני בנושא "עליית הטקסטיל". במובן הזה אפשר לחשוב על המפה כעל מפתח או לקסיקון בסיסי בנושא, כזה השואף להתפתח בעתיד ולהוסיף אל בין שורותיו מושגים והקשרים נוספים.

למה לא כל הדמויות הרלוונטיות ומפעלי הטקסטיל מופיעים במפה?
המפה מספרת את הסיפור ההיסטורי של העלייה על "קצה המזלג". לצורך כך נבחרו סיפורים אחדים בלבד, המייצגים אחרים. כדי להמשיך בתחקיר ולעבות את המפה, נשמח לשמוע מכם כל פרט שנראה לכם משמעותי. סיפורים כאלה אפשר לכתוב בספר המבקרים ואנו נקרא אותם ואולי נבחר לשבץ אותם בעתיד.