ספרי עיצוב ובמיוחד כאלה שנוגעים במרחב הציבורי ובסוגיות פוליטיות וחברתיות הקשורות לעניין אינם נפוצים. שלושה מומחים, כל אחד בתחומו, חברו יחד כדי לנסות ולהוציא אל הפועל "ספר עיון לא שגרתי" לדבריהם, בו הם מסקרים מחקר בן כמה שנים בגידור ותיחום בישראל ומנסים לעורר שיח ודיון סביב הנושא. הספר טרם ראה אור, ומחכה למימון. בינתיים, אני מביאים בפניכם הצצה קטנה אליו, בתקווה שיראה אור בקרוב.
זרעי הפרויקט החלו נובטים בעבודת מחקר אותה עשה המעצב התעשייתי שרון דנציג, במסגרת לימודיו לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, לפני קרוב ל-10 שנים. במהלך מחקר השטח, סייר בישובים בדואים לא מוכרים בנגב ובחן את פתרונות הגידור והתיחום שלהם. הם נראו לו רבים ושונים ממה שזכר בתקופת שירותו הצבאי, כמה שנים קודם לכן. מבתים בודדים על גבעות הפכו הישובים למקבצים צפופים של התיישבויות סגורות הרמטית. לדברי דנציג, הגידור והתיחום נובעים במידה מסויימת מן הצורך העז בפרטיות שהוא חלק מן התרבות הבדואית, אבל ללא ספק המצב הפוליטי עודד את הגידור והתיחום שכן בעבר לא היה לזה ביטויים עזים כל כך.
מחקר זה שערך דנציג פקח את עיניו, בכל מה שקשור לגידור ותיחום והוא החל להסתכל על תופעת ההפרדה גם במקומות אחרים. למשל, בין ישובים שכנים: בין קיסריה לג'סר א-זרקא – יש מעיין דיונה או סוללת עפר שמאפשרת מעבר באמצעות טיפוס כך שלמעשה נראה שהיא שם בעיקר לצורך ההסתרה.
לצורך המחקר חבר דנציג לדר' יונתן ונטורה, בעקבות קורס אותו הנחו יחד, בתואר השני בבצלאל. השניים החליטו לקחת הלאה את הגילויים שלהם מהפרויקט ולהרחיב אותו. הם פנו לפרופ' חיים יעקובי, אדריכל וחוקר באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת שיתוף הפעולה בין השלושה, במסגרת שיתוף הפעולה בין השלושה, ערכו סיורים משותפים, ביצעו תצפיות וניתחו את הממצאים
דנציג מספר כי במהלך העבודה על הפרויקט, התחזקה התחושה של פעפוע גדר ההפרדה אל תוך הישובים. הרעיון המשיך וקיבל משמעויות ובא לידי ביטוי בהסתרה והפרדה בתוך החברה הישראלית. לדוגמה לדוגמה – חומת הפרדה בין מושב ניר צבי לשכונת פרדס שניר, שנועדה לחצוץ בין האזורים בשל תופעות של פשיעה. משם המשיכו בשיטוטים אל תוך מרקמים עירוניים מורכבים יותר, כמו בתל אביב, ובחנו האם ההפרדה צפויה פחות. הממצאים היו יחודיים. מגדלי יוקרה בתל אביב כמו אקירוב או "מגדלי יו" מנסים לייצר הפרדה ולתחום שטח אליו לא ניתן להכנס. עיתים כאשר היזמים נתקלים בהתנגדות מצד העירייה הם מצליחים למצוא פתרונות מעוצבים, אבל למעשה מייצרים את אותה ההפרדה כמו בפתרונות ה"פחות מעוצבים". ניתן להתייחס לזה כשימוש שלילי בעיצוב, לעומת החיוביים אותם בדרך כלל אנחנו רואים.
בספר דוגמאות שונות של התופעה – הוא כולל ניתוח רחב של כל השיטות ואמצעי ההפרדה בהם נתקלו במחקר. חומות אלו מבטאות פעפוע של ניתוק והסתרה שמקבלות עידוד מן האדריכלות המודרנית. אפשר לראות זאת כיום הן ברמת השכונות והן ברמת הבית הבודד, בדרך כלל בשכונות אמידות. עם השנים נוצר קיר כלפי הרחוב וההתרחשות היא מהבית החוצה בלבד. מצב זה מפעפע כאמור מהעיר כולה ועד לבתים יחידים. בשכונות של בתים צמודי קרקע, ניתן לא פעם להבחין בבית ישן עם רעפים וגינה חמודה אותה ניתן לראות מהכביש כשלצידו עומד בית חדש שחלק מעיצובו המוקפד והמינימליסטי הוא הקיר החזיתי הגבוה שמסתיר את כל מה שמתרחש בפנים.
מהו יעד מעוצב? כולנו עדים למצב הקשה שבו נמצא שוק הדיור בישראל. שכבה מצומצמת של אנשים מתגוררת במגורי יוקרה מתוחמים ששטחם הולך וגדל, בעוד מרבית האוכלוסייה מתקשה להתמודד עם דרישות השוק ומוצאים עצמם מודרים מהשיח הציבורי כמו גם מהמרכז הגיאוגרפי, התרבות והכלכלי. על רקע זה"יעד מעוצב" הוא ספר עיון לא-שגרתי שמשלב בין החזותי לטקסטואלי ומנסה לתעד ולהמשיג את תמונת המצב העכשווית בנוגע למרחב בישראל. בספר ניתן לבחון כיצד העיצוב הופך לכלי דרכו האסתטיקה מסווה את אי-השוויון, הניצול והשיקולים הפוליטיים של ההסתגרות בישראל. ההדגמה מתבצעת תוך התמקדות בשני אתרים, שלכאורה אין ביניהם דבר: מגורי היוקרה בתל-אביב מצד אחד והפזורה הבדואית בדרום מצד שני. "יעד מעוצב" הוא ספר כמו שחלמנו שיהיה לנו כשהיינו סטודנטים; ספר חזותי וטקסטואלי, בו שני סוגי המדיום מתחברים באופן קוהרנטי, ספר קולח ושגורם לחשוב. הספר נשען על השילוב בין כותבים מתחומי ידע שונים: עיצוב תעשייתי, עיצוב אורבני ואדריכלות, אנתרופולוגיה ופוליטיקה.
הכותבים:
שרון דנציג בעל סטודיו עצמאי העוסק בפיתוח מוצרים לתעשיית ההיי טק, למגזר הרפואי ולמרחב הציבורי. סיים בהצטיינות לימודי BA בעיצוב תעשייתי ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון ו-MA בבצלאל.
ד"ר יונתן ונטורה הוא אנתרופולוג יישומי המתמחה ב-design anthropology. מלמד במחלקה לאדריכלות ובתוכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל ובחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה.
פרופ' חיים יעקובי, אדריכל ומתכנן ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. עבודתו האקדמית מתמקדת במרחב העירוני כיחידה פוליטית, חברתית ותרבותית.
עיצוב גרפי: גילה קפלן
