כנס עיצוב הצעצועים שהתקיים לאחרונה ב"שנקר" הוכיח לנו שישנם דברים שלמזלנו לעולם לא משתנים.
פינלנד ושוויץ הן רק שתיים מהמדינות מהן הגיעו 12 האורחים בכנס הצעצועים שהתקיים במכללת "שנקר" בתחילת נובמבר. היו שם גם אורחים מהודו, יפן וארצות הברית שכולם חלקו תשוקה עזה לצעצועים ומשיכה להנאה ומשחקיות.
הכנס, שנשא את השם From Rags to Apps, הציג את תחום עיצוב הצעצועים כמו שהוא מתקיים בעולם של היום המשתנה ומתפתח מרגע לרגע. כל אחד מהאורחים משתלב בעולם הצעצועים מכיוון שונה, חלקם מעצבים, חלקם אספנים וחוקרים וחלקם אפילו מוזיקאים.
אדם שיליטו (Adam Shilito), מקים חברת IDkid ובעל ניסיון של 15 שנה בעיצוב צעצועים בחברות מובילות כמו "לגו" ו"ברבי" הציג מגמות מובילות בעולם עיצוב הצעצועים וחוקים שאסף ופיתח במהלך השנים בהן עבד בתחום. הוא הסביר כי בעולם הצעצועים, ממש כמו בעולם העיצוב הרחב, על המעצב לעורר תחושה טובה אצל הלקוח בעת רכישת צעצוע חדש.
תחושה טובה זו יכולה לנבוע מעיצוב טוב ויוקרתי, מיצירת רגשות נוסטלגיים לצעצועי עבר וכן מצעצועים שנוצרו תוך כדי התחשבות סביבתית.
"חלקי הלגו שלי הם הדבר הכי מבוגר שבבעלותי חוץ מהגוף שלי", אמר בניסיון לתאר מהו בעיניו צעצוע המתחשב בסביבה.
את הרצאתו סיים שיליטו עם 4 חוקים קצרים לעיצוב צעצועים:
* שבריר שניה הוא הזמן שבו נדרש צעצוע לתפוס את תשומת לב הלקוח.
* להיות משחקי זה הכרחי.
* לגרום לאנשים להרגיש.
* לא להגזים. בעיצוב, כמובן.
הייס ראפל (Hayes Raffle) האמריקני, מקים חברת "Topobo", הציג את הפן הלימודי שבצעצועים, היכולת של ילדים להביע את עצמם. לדבריו, ניתן לזהות יכולות מיוחדות כבר אצל ילדים קטנים וכדי לתמוך בטענה זו סיפר שבאקמינסטר פולר (ממציא הכיפה הגאודזית) החל לשחק עם משולשים כבר בגן חובה.
בהשראת משחק בפלסטלינה יצר ראפל את Topobo – מערכת צעצועיים מודולריים המחוברת למנגנון העובד על זיכרון קינטי.
הצעצוע מאפשר לילדים לבנות מעין "רובוטים" ולחברם למנוע ובכך לגרום להם להפוך מאובייקט נייח לייצור משחקי בעל אופי ואישיות.
את השוני באופי העבודה של האורח השלישי שעלה לבמה, היה ניתן כבר לזהות כאשר התארגן להרצאתו. פרופסור שודרשן קאנה (Shudarshan Khanna) מעצב צעצועים ומקים מחלקת עיצוב הצעצועים ב-NID שבהודו, עלה לבמה כאשר הוא מחזיק תיק קש צבעוני והחל פורס על השולחן מבחר רב של צעצועים מסורתיים שהביא עימו מהודו.
צעצועים, הוא אמר, מציגים בצורה מצויינת הבדלים בין תרבויות ומעמדות ומהם ניתן ללמוד רבות על עולם העיצוב בכלל.
הוא הציג אין ספור דוגמאות לצעצועים הודיים וטכניקות ייצור ידניות מסורתיות מרתקות הדורשות מיומנות גבוהה וניסיון רב.
פשטות עבורו היא סוד הקסם, וצעצוע טוב בעיניו הוא צעצוע שיחזיק ויתאים גם לדור הבא.
Stay young, Stay Foolish (סטיב ג'ובס ז"ל)
כך סיים חיים שפיר, ממציא משחק הטאקי ומקים חברת "משחקי שפיר" את הרצאתו.
צעצוע הוא משחק ללא חוקים, אין לו מטרה עליונה. השימוש בו נעשה בהתנדבות ומתוך זכות בחירה ועל כן הוא מחוייב לתפוס את תשומת לבנו ולגרות אותנו להשתמש בו.
הוא דיבר על הסיפוק והתענוג שבשימוש בצעצועים והביא דוגמאות לזיהויים מדויקים בעולם הצעצועים כמו הפיכת משחק האיקס-עיגול לצעצוע ה-connect four, וכדור ה-Koosh שהוא אינו כדור על פי החוקים שאנו מכירים ועל כן חווה גל הצלחה מסחרר כשיצא אל השוק.
צעצועים אינם משמשים רק ילדים ומשחק אינו ייעודם היחיד.
אילן גרין, כיום ראש מחלקת המוזיקה במוסררה בירושלים ובעברו חבר בלהקת נקמת הטרקטור, הדגים כיצד הוא משתמש בצעצועים על מנת למצוא צלילים חדשים ומקוריים.
"כל צליל הוא לגיטימי", אמר גרין. הוא סיפר כיצד החל לפרק ולהרכיב מחדש את הצעצועים האלקטרוניים של ילדיו והראה כיצד שימוש במילונית אלקטרונית מוביל לסאונד חדש ומרענן. גרין הקים יחד עם חבר נוסף את "קרחץ" הרכב מוזיקלי המשתמש בכלים לא קונבנציונאליים בהופעותיהם, הוא מקים מיצבי סאונד וכן בונה כלי נגינה חדשים ומופיע עימם במסגרות שונות.
כשנשאל גרין על ידי אחד האורחים כיצד הורים צריכים להגיב כאשר הילדים מתנסים ומפיקים צלילים חדשים שאינם נעימים ל"אוזן המבוגרת", ענה גרין כי אנחנו כנראה יודעים כבר יותר מידי. הילדים נהנים מהצלילים כמו שהם בלי מנגינה. בלי קישוטים.
גולת הכותרת של הכנס היתה הרצאתו של המעצב היפני סאטו היסאו (Sato Hisao) שמציג בימים אלה תערוכת צעצועים בגלריה "לורבר" שבשנקר.
סאטו החל את דרכו בעולם העיצוב כמעצב שעונים בחברת Seiko לפני שעשה שינוי בקריירה ועבר לעבוד כמעצב צעצועים בחברת העיצוב Muji בלונדון.
עיצוביו מתאפיינים בנקיון ומינימליסטיות והוא מודה כי את השראתו הגדולה הוא מקבל מחיות ומילדים המביעים בעיניו מידה גדולה של מקוריות וסקרנות. רעיונות מגיעים אליו בדרכים לא שגרתיות בין אם זו ערמת ספרים על שולחן העבודה או טקסטורה מחוספסת הנובעת מחיתוך לא מדוייק של עץ.
מבחינתו עיצוב צעצוע צריך להיות: פשוט, אטרקטיבי ובאיכות גבוהה.
לחשוב מסובך, ליצור פשוט, הוא מסכם.
"בנים אוהבים מכוניות ובנות אוהבות בובות".
כך התחיל פרוייקט מוצלח של המעצב פלוריס הוברס (Floris Hovers) ההולנדי.
Archetoys הינו אוסף מכוניות צעצוע העשויות פרופילים של פלדה וגלגלים של מגירות.
פרוייקט שהחל כסדרה קטנה הפך במהרה למבחר גדול של אייקונים מזוהים מעולם התחבורה כמו טרקטורים, אמבולנסים ואפילו מכוניות אמריקאיות ישנות.
הוברס דן בשאלה מדוע מבוגרים עדיין חווים את התשוקה למשחק בצעצועים?
ואכן ניתן לראות כיצד הפרוייקט חוצה את גבול הצעצוע והופך לפריט הכרחי בארונותיהם של אספני העיצוב. בהרצאתו הוא הסביר כיצד עבד על בחירת האייקונים ותיאר כיצד שינויים בצבע והוספת אלמנטים גרפיים תומכים תרמו לזיהוי הרכבים והפכו את הפרוייקט לאל-זמני.
פרוייקט מעניין נוסף שעשה הוברס הוא Bottle Boat – שימוש בבקבוקי סבונים נוזליים ריקים ליצירת סירות צעצוע. הערכה כוללת את סך כל החלקים מלבד הבקבוק, ועל כן יופי הפרוייקט בא לידי ביטוי בקיום פעולת המחזור והבנה של חוקי הטבע בצורה הפשוטה והבסיסית ביותר. וכמובן שהתוצאה נראית אסתטית במיוחד.
אורחים נוספים בכנס היו עודד פרידלנד מ-monkey business שהציג תהליך של פרויקט בשיתוף עם סטודיו רדיש שיצא בקרוב אל השוק, Katriina Heljakka הפינית מעצבת משחקי קופסא ואספנית בובות וצעצועים, אפרת שקד שהציגה את חוויותיה מעולם הצעצועים בהודו ו-Alex Hochstasser השוויצרי שהציג את הפרויקט המוצלח שלו "Bilibo".
כנס העוסק כולו בילדות, בעיקר בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, הוא הזדמנות מצוינת להיווכח שישנם דברים שלא משתנים. או כפי שניסח זאת סאטו היסאו:
If you can design a toy, you can design anything. Maybe…
