רכישת כרטיסים

Salone del Mobile, 2010

צילום: Forma Fantasma
קטגוריה: עיצוב וביקורת

גם אם ענני האבק הוולקני ממשיכים לשבש את תנועת המטוסים באירופה, אנחנו – השבים ממילאנו – כבר כאן ויכולים סוף סוף לחזור לדבר על רהיטים, אגרטלים ומה שביניהם.

אז מה באמת היה לנו שם? מזג האוויר היה נפלא מתמיד (במילאנו בעונה זו של השנה יורד לעתים קרובות גשם טורדני דק במשך כל היום) והעסקים היו כמעט "נורמאליים". התחזיות השחורות והמשבר הכלכלי של השנתיים האחרונות גרמו אולי לזהירות בקרב החברות המציגות, חלקן הציגו פחות מוצגים וגם אלה היו מורכבים פחות ברמת ההשקעה, אבל הרוב דיברו כבר על שיפור בהכנסות, ולדברי מארגני התערוכה – חברת COSMIT – מספר המבקרים שב ועלה לעומת השנה שעברה והמשבר נראה כמו זיכרון דהוי.

אחד מאירועי העיצוב שגררו הרבה מאוד עניין ואינספור תגובות ומחלוקות הוא CHAIRLESS שהציגה חברת ויטרה. החברה הקלאסית והוותיקה שבקולקציה שלה נמצאים רהיטים של האבות המייסדים של עולם העיצוב כמו צ'אלרס וריי אימס, ג'ורג' נלסון, אלוואר אלטו.

הרצועה השנויה במחלוקת פותחה על ידי Alejandro Aravena, אדריכל צ'ליאני שקיבל השראה משבט אינדיאני המתגורר על הגבול שבין פראגוואי ובוליביה. מה שמעניין ביחס לרצועה הזאת הוא שהמהדורה הראשונה אזלה לגמרי תוך כמה ימים וצריך היום להירשם באתר החברה כדי לקבל הודעה על חידוש המלאי ביוני. מעניינות לא פחות הן התגובות שגרר פרסום הרצועה באתר DEZEEN והדיון שהתלקח בעקבותיה.

שימו לב לחלק מהטוקבקים (בתרגום חופשי):

"נפלא. אני מקווה שאתם מעבירים חלק מהכסף לאינדיאנים בשבט איוראו" (אגב בויטרה טוענים שכן)

"זה בכלל עיצוב?זה נראה כמו עיצוב עצל שאין בו שום תהליך או התפתחות".

"אוקיי רעיון נחמד אבל איפה פה העיצוב? זה לא פותר שום בעיה זה יוצר בעיה חדשה".

"רובכם שוכחים שעיצוב לא רק יוצר מוצרים אלא גם יוצר רעיונות שפותרים בעיות או מוצאים שימוש חדש. וברצועה הזאת יש יותר עיצוב מאשר במוצר מעוצב שמציף את השוק הרווי ממילא במוצרים. האם אנחנו באמת זקוקים לעוד כיסא, עוד ספה או עוד קומקום"?

נראה לי שהשאלה האחרונה הזאת היא אחת השאלות החשובות שכדאי להתעכב עליהן – האם העולם באמת זקוק לכיסא נוסף? העולם שלנו גדוש במילא בחפצים וכולנו צורכים הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים ורובנו אפילו מתמרמרים על כך. ועוד שאלה – האם אנשים בכלל נוסעים היום לתערוכות עיצוב כדי לראות רהיטים שרובם לא באמת מעניינים לפחות לא מהפן העיצובי.

נראה שהיום הפוקוס בעולם העיצוב זז מייצור של דברים שימושיים לעבר חשיבה אבסטרקטית של שימוש בחשיבה עיצובית לנושאים אתיים כמו בעיות חברתיות, סביבתיות או הומניטאריות. גם הטכנולוגיה מעניינת יותר היום מעיצוב מוצר (רוב האנשים התלהבו יותר מהאיי-פד החדש של APPLE שליווה את ההשקה של מכונית אאודי החדשה מאשר המכונית עצמה).

הנושא של התערוכה של האקדמיה לעיצוב של איינדהובן ביטא את התהיות האלה יותר מכל?
(סימן השאלה שהופיע בכותרת התערוכה והצורך לשאול שאלות אינו בלעדי לאיינדהובן נראה שהיום כולם נסחפים בגל הזה של שאילת שאלות – בקופר יואיט למשל קוראים לתערוכה WHY DESIGN NOW? ובתערוכה של SKITCH הגדילו לעשות ופיזרו שאלות בנוסח HOW ARE YOU TODAY?)

אז נראה שהצורך לשאול שאלות הוא חלק מהבלבול שיש היום בעולם העיצוב אבל הוא גם מאפשר לנו להסתכל על עיצוב כתהליך ביקורתי ולא כעל דרך ליצור דברים יפים, כפי שמגדירה זאת אייסה קרופורד, אוצרת התערוכה וראש המחלקה לעיצוב באיינדהובן, "חשבנו שיהיה מעניין להראות איך מעצבים לוקחים רעיון והופכים אותו לממשי על ידי שאילת שאלות, כי רק הם מאפשרים לשינוי לקרות", היא אומרת.

באיינדהובן לקחו את השאלות למקומות מגוונים. החל בשאלות הרות גורל כמו: האם הכול כבר נעשה? המעצב Borre Akkersdijk מנסה להוכיח שלא, ועושה שימוש במכונ ה המייצרת כיסויי מזרנים כדי ליצור בד ממולא ותפוח בו הוא משתמש ליצירת שמלות נוחות, מכנסיים, מעילים ואף חולצות. השרוולים ורגלי המכנסיים יוצאים מהמכונה כחלקים שלמים עם קצוות מיוחדים המיועדים לתפירה וחיבור פשוט וקל האחד לשני. המשך בשאלה אם עיצוב יכול לעמת אותנו עם המוסר הכפול שלנו? המעצבת Amelie Onzon ערכה מחקר שבו היא חשפה את האופן השונה בו אנחנו מתייחסים לחיות המחמד שלנו להבדיל מהאופן בו אנחנו מתייחסים לבעלי החיים שאנחנו מפטמים ואוכלים). או שאלות כמו איפה אנחנו אוהבים להתקלח ומה לעזאזל קרה לבקבוק המים החמים (שאגב הרבה אנשים שאני מכירה עדיין משתמשים בו).

ולבסוף המוצרים האלה של חברת פורמה פנטזמה שקיבלו השראה מקרמיקה סיציליאנית ושואלים את השאלה: האם תפקיד המסורת הוא רק להחיות את העבר? שני המעצבים של הסטודיו הזה, שאגב בעיני הם כוכבים עולים, טוענים כאן שההיסטוריה חוזרת. אם בעבר כבשו צפון אפריקנים את סיציליה ב-900 לספירה ובאו כמנצחים היום האפריקנים שבים לאירופה כמהגרים ומעוררים המון חשש באוכלוסיה המקומית. שאלות כמו עבר ועתיד ויחסינו לאחרים בחברה שלנו עולים מן העיצובים של חברי הסטודיו לעיצוב האלה.