רכישת כרטיסים

כל הנוצץ זהב?

צילום: ירון מינקובסקי, שמלה חד-פעמית. צילום: ליאת אלבלינג

התערוכה ״הנשף״ מספרת על הבריחה מהמוכר והידוע אל עולם הפנטזיה, ועל הנשף עצמו כשער בין מציאות לדמיון. כמו הפיה הטובה בסיפור סינדרלה שהופכת סחבות בלויות לשמלה מפוארת, החומרים המרכיבים את המוצגים השונים בתערוכה עשויים לתעתע גם הם. התקרבו והסתכלו במבט מעמיק, וייתכן שתגלו שהכרכרה היא בעצם דלעת והנעל כלל לא עשויה זכוכית.

ירון מינקובסקי, שמלה חד-פעמית. צילום: ליאת אלבלינג
ירון מינקובסקי, שמלה חד-פעמית. צילום: ליאת אלבלינג

ירון מינקובסקי
שמלה חד־פעמית
2021

הבד הצהוב ממנו עשויה השמלה החד־פעמית שעיצב ירון מינקובסקי נראה מרחוק כשיפון רך, אבל מבט מקרוב חושף שמדובר בשכבות רבות של נייר טואלט על גבי רשת. שמלת נייר הטואלט מסמלת את הניגוד שבין פרק הזמן הקצר של אירוע החתונה ובין שיאו של תהליך ארוך ומרגש המלווה בלא מעט דמעות.

מאור צבר, כובעי קינוחים. צילום: ערן לוי (ימין), אלעד שריג (שמאל)
מאור צבר, כובעי קינוחים. צילום: ערן לוי (ימין), אלעד שריג (שמאל)

מאור צבר
כובעי קינוחים

בין העוגות, העוגיות והמקרונים שיצר אלון שבו, מתחבאים קינוחים ייחודיים שעיצב מאור צבר ושאינם ניתנים לאכילה. בעבודת יד מדויקת הפך צבר מנות אהובות ונוסטלגיות לכובעים שעשויים מלבד ומקריסטלים. אם תביטו בכובעים-קינוחים מקרוב תגלו גם נמלים קטנות וחרקים סוררים ששוברים במעט את התמונה המתקתקה.

שי שלום, שמלת אגורות. צילום: ליאת אלבלינג (ימין), ערן לוי (שמאל)
שי שלום, שמלת אגורות. צילום: ליאת אלבלינג (ימין), ערן לוי (שמאל)

שי שלום
שמלה מ־15 אלף מטבעות אגורה
1998

המרקם הייחודי של השמלה שעיצב שי שלום נוצר באמצעות 15 אלף מטבעות אגורה מאוסף המטבעות העצום שהיה שייך לאביו של המעצב. כל מטבע חורר ונרקם לשמלה בתהליך שנמשך מאות שעות, וחיבר את ״האוצר״ המשפחתי עם אייקון מוכר בתרבות הישראלית.

נברשת קולבים. עיצוב: שמואל בן שלום, ייצור: חי דורני. צילום: ליאת אלבלינג
נברשת קולבים. עיצוב: שמואל בן שלום, ייצור: חי דורני. צילום: ליאת אלבלינג

נברשת קולבים

במרכז הגלריה העליונה תלויה נברשת נוצצת שמאירה את החלל ואת הזוג הרוקד תחתיה. הנברשת, שעיצב שמואל בן שלום וייצר חי דורני, לא עשויה זכוכית, יהלומים או קריסטלים, אלא מורכבת מ־3,000 קולבי פלסטיק שקופים.

טטיאנה דוידוב (סטודיו טיאמנטה), שמלת ג'ינס-רוקוקו. צילום: ליאת אלבלינג
טטיאנה דוידוב (סטודיו טיאמנטה), שמלת ג'ינס-רוקוקו. צילום: ליאת אלבלינג

טטיאנה דוידוב (סטודיו טיאמנטה)
שמלת ג׳ינס־רוקוקו
2021

בעיצוב שמלת הנשף שלה דמיינה דוידוב דמות מורדת שחודרת אל רחבת הריקודים הסגורה של ארמון ורסאי השמרני. קוד הלבוש המקובל בנשפים מתאפיין באלמנטים כמו מחוך הדוק, חצאית רחבה ושימוש בטכניקות תפירה עילית. אצל דוידוב אלמנטים אלה מתפקדים על תקן הסוואה, ונתפרו ממכנסי ג'ינס משומשים וקרועים שפורקו ונתפרו מחדש.

נעל סטילטו, אמצע המאה ה־20. מידול תלת־ממד: אסף ריב, הדפסת תלת־ממד: Formlabs. צילום: אלעד שריג (שמאל)
נעל סטילטו, אמצע המאה ה־20. מידול תלת־ממד: אסף ריב, הדפסת תלת־ממד: Formlabs. צילום: אלעד שריג (שמאל)

נעלי סינדרלה

חלל המסדרון ההיקפי במוזיאון מתחקה אחר גלגוליה התרבותיים השונים של נעל סינדרלה במהלך ההיסטוריה. אך לא מדובר בנעל הזכוכית הקלאסית שמוכרת לנו מהאגדה – הנעליים פוסלו בתלת־ממד על ידי המעצב אסף ריב והודפסו בטכנולוגיית SLA במדפסת של חברת Formlabs. טבילת הנעל באלכוהול ושיוף בגימור ידני הקנו לנעליים את מראה הזכוכית המבריקה.

נועם לוי, Something Old, Something New. צילום: ליאת אלבלינג
נועם לוי, Something Old, Something New. צילום: ליאת אלבלינג

נועם לוי
Something Old, Something New
2019

שמלת הכלה הורכבה משמלות כלה ישנות, שפורקו ונתפרו מחדש בטכניקות שונות. התהליך אפשר למעצבת לבחון את הזיכרונות והחלומות השמורים בהן, ולהרהר על מקומו של מוסד הנישואין בחייה האישיים, על מגוון המשמעויות המגדריות, הכלכליות והאישיות המיוחסות לו בחברה.

פרויקט שמלות כלה במחלקה לעיצוב אופנה, שנקר.
הנחיה: רונן לוין ודליה כהן