רכישת כרטיסים

נוודות בעידן המודרני – מילנו 2013

נוודות והגירה נמצאים בבסיס שתי תערוכות מעניינות שהוצגו בשבוע העיצוב במילנו. האחת מפנה את מבטה אל העתיד והאחרת מתבוננת על מה שהותירה מאחור בעצב וכמיהה.

"ככל שאנחנו מבלים יותר זמן מול מסכים כך אנחנו יותר ויותר חוששים שנעלם," אומרת החזאית לי אדלקורט בראיון באתר Dezeen. החשש הזה לדבריה מעורר אצלנו ביתר שאת את הצורך לגעת בדברים כדי לא לאבד לחלוטין את הקשר עם חוש המישוש. זו גם הסיבה, היא אומרת, שטקסטילים יהיו יותר ויותר חשובים בעיצוב פנים וישתלבו היטב באורח החיים הנוודי שהולך ונעשה פופולרי בשנים האחרונות.
הטכנולוגיה שחררה אותנו, טוענת אדלקורט, והיא מאפשרת לנו היום להמציא לעצמנו קיום וסביבה חדשים. אנחנו חופשיים מזמן וממקום, חופשיים לנדוד בין ארצות, בין ערים ואפילו בין החדרים. ולאורח החיים החדש הזה נדרשים חפצים חדשים – ניידים, גמישים, ורב-תפקודיים.

 

לי אדלקורט, נוודות, מילנו 2013

 בתערוכה בשם "נוודות" (Nomadism) שאצרה אדלקורט בשבוע העיצוב של מילנו 2013 יחד עם רפאל קריירי הציגה מבחר מרשים של רהיטים, שטיחים וחפצים שעוצבו בהשראת תרבויות שונות, אובייקטים היברידיים המערבבים צורות, חומרים ותפקודים ובעיקר מעוררים את הצורך לגעת.


לי אדלקורט, נוודות, מילנו 2013

בחלל הגלריה Altai במילנו, לא ממש במרכז העיר, השתלבו היטב מוצגי התערוכה בשטיחים האותנטיים של הגלריה ולא פעם קשה היה להבחין ביניהם.

לי אדלקורט, נוודות, מילנו 2013

אחד המוצגים המעניינים הוצג כבר בכניסה לתערוכה – ספה רקומה הנושאת על גבה שמיכות גלולות וכריות קשורות כמו לגב חמור או גמל. הספה הנושאת את השם Love Boat עוצבה על ידי שתי מעצבות המתגוררות בבירות – הודה ברודי ומריה היברי שייסדו יחד את סטודיו Bokja בשנת 2000.

לי אדלקורט, נוודות, מילנו 2013

שתי המעצבות הציגו גם תערוכת יחיד קטנה בשם "הגירה" (Migration) בגלריה של רוזאנה אורלנדי הכוללת לדבריהן סיפורי הגירה של מהגרים שיצאו או נפלטו אל העולם בחיפוש אחר עתיד טוב יותר. את הספה ייצרו במיוחד לתערוכה במילנו, הן אומרות: "הספה סוחבת את משא הכאב המגולגל בשטיחים ובכלי המיטה שעל גבה. המגירה שבתחתיתה מאזכרת מזוודה מלאה בגדים. משענות הראש שבצידי הספה גמישים ויכולים להיפרש כמו כנפי ציפור או רוטור של מטוס או ספינה."

Bokja | Spazio Rossana Orlandi
פרט מתוך "הגירה"
פרט מתוך "הגירה"

שתי התערוכות עוסקות בנושאים קרובים כל כך אך בעוד האחת מדגישה את החופש והיציאה אל עולם חדש, האחרת מאזכרת בעיקר את מה שנותר מאחור.