להתרגשות שמביאה איתה בכל שנה תערוכת הבוגרים נוסף השנה מימד חדש – המעבר של בצלאל ממשכנו הקודם בהר הצופים למבנה חדש במרכז העיר. המבנה החדש המעוצב כך שהוא מתמזג עם הסביבה, איפשר גם תנועה אחרת, זורמת יותר בין המחלקות השונות. המעבר בין חללי המחלקות השונות דמה לסיור בגלריה, עם יותר מרווח נשימה ואפשרות להתעמק בעבודות. התנועה הזאת אפשרה לראות גם את המשותף בין המחלקות השונות, למשל בנושאים המעסיקים את הבוגרים הטריים. אחד הנושאים שהעיסוק בהם עבר כחוט השני בין המחלקות היה תחום הקיימות, כשהבוגרים והבוגרות הטריים ניגשים לנושא ומתייחסים לפגיעה בטבע וליכולת שלנו להשפיע עליו בצורה שונה בהשפעת הדיסיפלינה ממנה הם מגיעים. אספנו כמה דוגמאות מעניינות:
Nereids | סאני לוסטוב | עיצוב תעשייתי
מטרת הפרויקט היא להיאבק בסכנה הגוברת של עליית טמפרטורת האוקיינוסים והשלכותיה על שוניות האלמוגים. לשם כך עוצבו מבנים תת ימיים העשויים מהחומר NIPA, שהוא ג'ל טרמו-רספונסיבי, ביו-קומפטבילי המשמש לקירור אקטיבי מתמשך. המבנים המשתנים מעוצבים במטרה שישמשו כמעוז הגנה של המארג האקולוגי השברירי בסביבת שוניות האלמוגים.
O-SOW | אביה רביבי | עיצוב תעשייתי
הפרויקט מציע פתרון מקיים לנייר טואלט המתכלה במהירות בטבע. זהו נייר טואלט העשוי מפסולת תפוזים שנסחטו, אלוורה וזרעי צמחים. הנייר מתכלה במהירות בזכות חיידקי האיקולי הנמצאים בצואה המשמשת לאחר מכן כדשן לצמיחת הזרעים השזורים בה. הנייר מתכלה במהירות גם על אדמה, ומתפרק במגע עם נוזלים ולכן אידיאלי למגוון שימושים.
Whole | ארנון רוזנצוייג | עיצוב תעשייתי
הפרויקט מתייחס לבעיה שקל להתעלם ממנה – פסולת ריהוט. כיום קיים קושי למחזר רהיטים חדשים בגלל שהם מורכבים מחלקים ספציפיים שעוצבו עבורם, מה שמרחיק היתכנות לפירוק והרכבה או שימוש חוזר, ולכן רובם בסוף מגיעים למטמנות. בפרויקט הגמר שלו מציע רוזנצוייג מערכת רהיטים המאפשרת אלטרנטיבה מקיימת לרכישת רהיטים בגישת כלכלה מעגלית, על ידי חלקים אוניברסליים שניתנים לשימוש חוזר.
Frosteco | ירדן טיאנו | עיצוב תעשייתי
ישראל מייצרת מידי שנה כ־2.4 מיליון טונות פסולת מזון – כשליש מהייצור המקומי. 50% מהמזון שנזרק ראוי למאכל אדם ומגיע לאשפה עקב דפוסי התנהגות שגויים, חוסר מודעות, הרגלי קנייה וכדומה. הפרויקט מציע פתרון לצמצום בזבוז מזון על ידי העלאת הערך של פירות וירקות המיועדים להיזרק לאשפה ומציג את ההיבטים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בצמצום בזבוז המזון.
דברים שרואים מכאן: מספר גורלות אפשריים של אובייקטים שעבר זמנם | יולי בירן | תקשורת חזותית
הספר עוקב אחר חפצים שתם השימוש בהם, והגלגול אותו הם עוברים מהרגע שהושארו על ספסל ועד שהגיעו לידיו של אדם אחר, בין אם באמצעות אלטע זכען או סוחרי מתכות. הסיפורים מגלמים את השפעת תרבות הצריכה המהירה על חיינו, ונוגעים בחיים של אנשים וקהילות שלרוב אנחנו לא נותנים עליהם את הדעת.
שפת העצים | גל גרינברג | תקשורת חזותית
הפרויקט יוצר באמצעים ויזואליים חוויה של שהייה ביער ומציג את יכולות וצורות התקשורת של האורגניזמים בתוכו. דרך התקשורת בינהם, העצים ביער מצליחים להזהיר אחד את השני מפני סכנה, לייצר תנאי אקלים אופטימליים ואף לעזור לעצים אחרים במצוקה. יחד הם מקיימים חיי קהילה מלאים המסייעים להם לשרוד מאות שנים. דרך ההתבוננות על היער ניתן להבין אותו טוב יותר ולהתחבר אליו רגשית, וכן להתבונן בקהילות אליהן אנחנו שייכים וללמוד להעריך את כוחן מחדש.
RE CONCRETE | נעה נקאר ויובל קובה | המחלקה לארכיטקטורה
הפרויקט מציג מתודולוגיה יישומית לשיקום מעגלי של אזורי תעשייה תוך שימוש בחלקי המבנים וניקוי הקרקע המזוהמת. תהליך התכנון משלב בין שימוש חוזר במשאבים פיסיים שנוצלו באתר, לבין מימוש פוטנציאל השטח לאורך שלבי התכנון, הניקוי והבניה. בנוסף, התהליך הארכיטקטוני כולל שלביות בבנייה וגמישות במיקום המבנים ובפעילות המוצעת באתר לאורך שנים רבות.
נחל הגעתון, חומר מקומי | אמונה בוסקילה ושירה מנדלביץ | השלוחה החרדית
הפרויקט מתבונן במרחב נחל הגעתון ומציע טיפול בשטחים פתוחים של הנחל והעיר. הפרויקט מבקש ליצור מודל חברתי – כלכלי – ואקולוגי המשלב בין עיר למרחבים הפתוחים, ומציג תפיסה לפיה המרחב החוץ עירוני הוא חלק אינטגרלי מחיי היום יום של התושב, וביכולתו לשפר את יחסי הגומלין בין העיר וסביבתה והנוף החקלאי.
יצור ילידי | קארין בן חיים | עיצוב קרמי וזכוכית
הפרויקט מציג אלמנט מרכזי המכנס בתוכו מחקר ייחודי של הפקת זכוכית מצמח מדברי, מאבקת בקבוקי זכוכית תעשייתים ממוחזרים ומינרל סלעי. האלמנט מדמה מעין מבנה, מחסה או אלמנט פיסולי המשלב עצים יבשים שנאספו ולוחות החומר אשר מהווים לו מעטפת. בצד המחקר החומרי, נבדק הקשר ההיסטורי של החומר ונבחנו טכנולוגיות ידע ילידות עתיקות ועכשוויות לבניית המבנה. הפרויקט מציג אפשרות להתייחס אחרת למשאבי הטבע והפסולת האנושית, ולהשתמש בהן באופן כזה שמאפשר מיחזור שלהן ובנייה מחדש.
תפרים בשמיים | אן גיינספורד | עיצוב קרמי וזכוכית
במהלך הפרויקט פיתחה גיינספורד חומר פורצלן דק. כתוצאה מתהליך של הטמעת הפורצלן בתוך רשת של פולימר ידידותי לסביבה, ניתן לעבד אותו בצורות חדשות לחלוטין: החומר יכול כעת להיחתך, להתקפל, להתעצב בחום, להיטוות, ואפילו לשמש כחוט לתפירה. הרשת הפולימרית מתכלה אחר כך בתנור, בלי להשאיר עקבות, מותירה אחרי השריפה רק חומר מזוכך. אופי התהליך לא משאיר אחריו תוצרי לוואי ומשקעים סביבתיים.
