המעבדה לעיצוב מארחת סטודיו של סטודנטים שנה ב' מהחוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למנהל בהנחייתן של אדר' ד"ר שושי בר-אלי ומעצבת הפנים רונית דחבש. המעבדה תתפקד ככיתת סטודיו לעיצוב פנים ותהיה פתוחה למבקרי המוזיאון שיוזמנו לקחת חלק פעיל בתהליכי הלמידה והעיצוב.
המעבדה במוזיאון העיצוב חולון מארחת סטודיו שנה ב' מהחוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למנהל בהנחייתן של אדר' ד"ר שושי בר-אלי ומעצבת הפנים רונית דחבש. המעבדה תתפקד ככיתת סטודיו לעיצוב פנים ותהיה פתוחה למבקרי המוזיאון שיוזמנו לקחת חלק פעיל בתהליכי הלמידה והעיצוב. בחודשים הקרובים הקהל הרחב יחשף לשלבי עיצוב הפנים ויהיה שותף למגוון הרחב של העשייה העיצובית.
לפניכם כמה דוגמאות של תהליך היישום והפיתוח של ההתערבות בחלל המוזאון.
בהמשך לפוסטים הקודמים, ביקשתי את הסטודנטים לענות על כמה שאלות על מנת שאוכל לשלב את האמירה האישית שלהם עם הצילומים של תהליך העבודה.
השאלות שעליהן התבקשו הסטודנטים לענות (ואת חלקן אני בוחרת להציג בבלוג):
1. תארו את ההתערבות בחלל המוזיאון
2. מהו הצורך שעליו אתם עונים בחלל שבחרתם?
3. מהם המאפיינים המרכזיים בחלל?
4. תארו התרחשות בחלל שיצרתם.
מיטל צנדוק
"בחרתי להתערב בחלל על ידי הכנסת אלמנטים היוצרים תנועה חדשה במקומות בהם לא קיימת תנועת קהל וגם אין צפייה אל החללים האלה. המאפיינים המרכזיים בחלל הם אלמנטים שקופים אשר בנויים אי-רגולרית של עקומות מכופפות. הצורות השונות והכיפופים מאפשרים לייצר מצבים של צפייה, שהייה וישיבה באלמנטים. חלק מהאלמנטים נמצאים מול הכניסה לגלריה העליונה בחלל ויוצרים סקרנות ורצון לשהות בתוכם".
לירון שילר
"ההתערבות שלי בחלל נובעת מהחלל שבחרתי שהינו חלל המעבר לשירותים (בסטודיו קראנו לו החלל הסמוי). האסטרטגיה שלי להתערבות נובעת מצורת ההסתכלות על המרחב הפרטי: הצצה דרך חרירים וכתוצאה מכך נוצרת הרחקה של קירות שגורמים ליצירת חללים חדשים שבתוכם נשברות זוויות ראייה.
"יצרתי שלוש התערבויות שונות לאורך המעבר, כשבכל התערבות פעילות שונה. ההתערבות הראשונה נמצאת בסמוך לכניסה הראשית ומאפשר הצצה ראשונית לגלריה. ההתערבות השנייה נמצאת בסמוך לשירותי הגברים ומאפשר ישיבה וצפייה. ההתערבות השלישית נמצאת בסמוך לשירותי הנשים שנכנסים אליהם לאחר הביקור בגלריה או לקראת הביקור והחוויה מאופיינת בפעולות מגוונות. המאפיינים המרכזיים בחלל הינם המשכיות, מעבר בין חללים, שהייה והתבוננות. בעזרת מאפיינים אלה אעצב את החללים שישלבו סאונד ווידאו בחלל שהינו כיום חלל מעבר".
פז ביבי
"אסטרטגיית ההתערבות שלי בחלל המוזיאון הינה הכנסת חלל חדש שמתכתב עם המוזיאון בכלל ועם הגלריה התחתונה בפרט. החלל החדש מורכב משישה חלקים כשבכל חלק פעולה שונה. החלל מכין ומעשיר את המבקר במוזיאון וכולל פעילויות כגון פינות ישיבה, קריאה ותצוגה, לדוגמא, בחלל הראשון מוקרן סרט והצופה היושב עם הפנים לגלריה יכול לראות במקביל את ההקרנה ואת ההתרחשות בגלריה. ההתרחשות בחלל קורת תוך כדי תנועה ומעבר בין החלקים השונים והמבקר יכול לבחור באיזה אזור הוא מעוניין לשהות. הדבר מתאפשר על ידי מתן מבט כולל על החלל כולו המאפשר את הבחירה".
יעל גבעון
"אסטרטגיית ההתערבות שלי בחלל המוזיאון הינה אסטרטגיה של העמדה. למעשה, ביטלתי ושברתי את הקיר המפריד בין הכניסה למוזיאון לבין חלל המעבדה ובמקומו יצרתי חלל עשוי בד נמתח אשר יוצר את תחושה של סקרנות, שקיפות-אטימות ומצב של 'בין לבין' המאפיינים את הפרויקט שלי. כמו כן, יצרתי חללים נוספים בתוך חלל המעבדה, אשר האחד מהם גם מתכתב עם העמודים שמחוצה לה ויוצר את תחושת השקיפות-אטימות ביחס לחוץ. כלומר, נוצרת התחושה שמבחוץ ניתן להבחין במתרחש בפנים כאשר קיימת פעילות כלשהי. הצרכים אשר אליהם אני מתייחסת בחללים שיצרתי הינם – ישיבה ומנוחה, מעבר, אחסון, וחלל לעבודה ויצירה.
"הכנסת החלל החדש מייצרת התרחשויות בחלל המעבר החדש המחליף את הקיר הקיים המפריד בין הכניסה למוזיאון לחלל המעבדה. כאשר אנשים מהלכים במעבר, נשענים על הבד המתיח ונוגעים בחפצים הם חווים חוויה פיזית שבדרך כלל הם אינם מורגלים אליה בחלל המוזיאון. המבקרים שמשנים את החלל ויוצרים בליטות בבד גורמים לסקרנות רבה לנמצאים מחוץ למעבר וכמו כן מרמזים על הפעילות במעבדה מעברו השני".
ליטל חזן
"ההתערבות שלי במוזיאון מחולקת לשלושה אזורים שלא מצפים שיתערבו בהם, כך נוצרת הפתעה למבקרים השונים. בחרתי להכניס פונקציות פרטיות של ישיבה אינטימית במקומות מעבר שונים ולעמת את המרחב הציבורי עם הפעולה הפרטית. המאפיין העיקרי בחלל הינו אפקט ההפתעה , כאשר האדם הנוכח באזור ההתערבות יודע שאנשים הולכים להגיע אליו אך הן אינם מודעים לכך. לדוגמא, באזור היציאה מהמעלית נוצרת הפתעה בין האדם היוצא ממנה וזה היושב כיוון שהיוצא מהמעלית אינו מצפה לפעילות אישית בסמוך ליציאה".
יעל וזאנה
"בחרתי להתערב בחלל הכניסה ולחבר את החוץ עם הפנים של המרחב המוזיאלי כאשר אסטרטגיית ההתערבות שלי היא הכנסה – הכנסת מערכת המורכבת מאלמנטים שונים ומייצרת מערכות ישיבה ומערכות המשמשות לתצוגת חפצים שיוצרים התכתבות של החלל עם הגלריה. החלל החדש פתוח יותר וזורם, הוא מזמין ומייצר קשר ישיר עם החוץ, יש דחיקה של חלק מהקירות הקיימים וזרימה של המערכת בתוך המרחב".
מורן גוזלי
"בחרתי להפוך את חלל המעבדה לספריית החומרים ולשבור את המהות של מוזיאון האוסר לגעת בתערוכות ובחפצים השונים המוצגים בו. בחלל שיצרתי אנשים יוכלו לעבור, לבחון, לובחור חומרים ולגעת בהם. ההתרחשות בחלל היא התרחשות של תנועה סביב מחיצה שניתן לעבור דרכה לבחון חומרים, לשבת בין לבין ולחקור. ספריית החומרים אינה רק מקום לבחון את החומרים או להכיר חומרים חדשים אלא גם מקום לעבוד בו ולכן ממוקמים ספסלים רבים גם בתוך החלל וגם מחוצה לו. החלל החדש מאפשר בחירה מגוונת של מקומות לנוע, לגעת ולקחת, לשבת ולעמוד, לצפות או לעבוד. הפעילויות הבו -זמניות מייצרות חלל דינמי המשלב בין מבטים על החומרים השונים, מבטים על אנשים, מבטים על עצמי ומבטים אל החוץ".
הדס וורהפטיג
"ההתערבות שלי במוזיאון מתרחשת בחלל בו עוברים בדרך לגלריה העליונה, רציתי ליצור חלל נוסף שמושך אליו את הצופה, לשהות בו, לראות אותו ולהשתמש בו. החלל שלי מולבש לתוך החלל הקיים, באזורים מסוימים משנה אותו ובאחרים מתכתב איתו. אזורי ההתערבות משפיעים על צורת החלל הקיים, משנים אותו, אך גם מושפעים ממנו.
"בחרתי ליצור אזור שהייה וקריאה, בו פינות שמאפשרות ישיבה משותפת אך גם לחוד. יצרתי מקומות המאפשרים נקודות מבט אל שאר אזורי ההתערבות ופינות המאפשרות ישיבה מתבודדת של האדם עם עצמו. הצופה המתהלך בחלל שיצרתי עולה במדרגות המקוריות בדרכו לגלריה עד שנתקל בגרם מדרגות משני המוליך אותו בכיוון שונה ממה שהלך עד עתה, הוא מובל דרך חומר שונה של ההתערבות ויכול לבחור בשלושה אזורים; אזור קריאה למספר אנשים שיכולים לשבת, לקרוא או לדבר; אזור ישיבה אישי לקריאה ובו הסתכלות על החלל הנגדי ואזור שהייה קצר מול הגלריה למבט פנימה או החוצה אל העיר".
 |
 |
צילומים: רונית דחבש
