אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון נוכחי
יולי 2017 - נובמבר 2017
רואים סאונד בעיניים – סיור בתערוכות הבוגרים מנקודת שמיעה
צוות המוזיאון 26 יולי, 2017 /

בימים אלו מוצגת במוזיאון התערוכה סאונד, שבוחנת את הקשר של סאונד לעולם העיצוב. מנקודת מוצא זו יצאנו לראות את תערוכות הבוגרים והטנו אוזן לפרויקטים בהם סאונד משחק תפקיד משמעותי. לצד העיסוק בנושאים חברתיים והעניין בחומר, טקסטורה, צבע ומדיות מגוונות, בחרו הבוגרים להעביר את הסאונד לקדמת הבמה, ראו בו מקור השראה, ייצגו אותו באופן חזותי והפכו את המופשט למוחשי.

אצל נדאא' עסלייה (המחלקה לצילום במרכז האקדמי ויצו חיפה) הסאונד הוא לא רק מוסיקת רקע אלא ייצוג לתרבות. בסרטה חסן מוחמד ג'בארין נראית עסלייה, ילידת אום אל פאחם, צועדת על רקע נופי ילדותה כשהיא אוחזת את בנה התינוק ומכוסה במעיל כבד. את הליכתה הממושכת חותם השיר "אויפן וועג ששטייט א בוים", של המשורר, המחזאי וסופר היידיש איציק מאנגר, בביצוע של נחמה הנדל. השיר, שנכתב בוורשה ב-1938, מתייחס למוטיב העממי של היהודי הנודד השואף להגיע לארץ ישראל. מילות השיר מופיעות על המסך ככתוביות, בעברית ובערבית. לצד האבחנה והניגוד שהסאונד יוצר בין תרבויות, מדגיש הסרט גם את הדימיון בקשר שקיים בין אמא לבן, תהא התרבות, הלאום או הדת אשר תהיה.



בפרויקט של אופק וסרמן (המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר) הסאונד הוא גם הנושא וגם חומר הגלם. וסרמן הסתמך על שני מושגים מהופכים: ויזואליזציה (של סאונד) ואודיוליזציה (של אובייקט) ובאמצעותם גם ניסה להגדיר לעצמו את המוצר אותו עיצב. בפרויקט הגמר ReSound שילב לבסוף את תחום עיצוב האינטראקציה עם עולם המוזיקה האלקטרונית במטרה לייצר חוויית שמיעה וייצור מוסיקה חדשה - נוחה ומוחשית יותר. המוצר מורכב מסמפלר (דוגם) נייד באמצעותו ניתן לדגום מהסביבה כל סאונד. הוא מאפשר הקלטה, אחסון והשמעה של סאונד אחד בלבד. לדוגם נוספת עמדה נייחת המאפשרת לעבד את הסאונד המוקלט, ולשלבו ישירות עם הטראק שנמצא כבר בתהליך עבודה במחשב.


אופק וסרמן (צילום: אחיקם בן יוסף)

גרוב של עומרי קאופמן (המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל), בדומה לפרויקט של וסרמן, מאפשר להקליט סאונד אך מתפקד לא כמוצר בפני עצמו כי אם כתוסף, בדמות כיסוי לטלפון החכם, שמבצע תפקיד זה עבור רבים מאיתנו ביומיום. גרוב משדרג טכנולוגיה ותכונות המוטמעות בטלפון החכם ואף מנצל את אופנת השיתוף ברשת. הוא מאפשר למשתמש להקליט בזריזות רעיון מוזיקלי, להוסיף ערוצים ולשתף אותו עם מוזיקאים נוספים. הסקצ'בוק החזותי המוכר מעולם העיצוב מושאל לעולם המוסיקה והופך דיגיטלי, זמין וקולי.


עומרי קאופמן (צילום: עודד אנטמן)

ברמקולים לייצור עצמי שעיצבה גליה לאל (המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT) היא עוסקת בנראות של מוצרים המבוססים על מודל "העיצוב הפתוח" (Open Design) המאפשר שיתוף מידע. אובייקטים מסוג זה, המיוצרים בעיקר על ידי מייקרים מתמקדים בקלות ונוחות הייצור, הביצוע וההרכבה של הקובץ. לטענת לאל, אובייקטים אלה, בדומה גם לרמקולים, סובלים מ"אסתטיקה מייקרית אופיינית". זאת ועוד, הבחירה שלה דווקא ברמקולים נובעת לטענתה מהעובדה שגם ההיבט החזותי של אובייקטים אלה נוטה להיות משני. 


גליה לאל (צילום: גיא בן עטר)

כתב הוא ייצוג חזותי של קול, תרגם של צלילי השפה לאותיות. הכתב רולית של המעצבים ג. רוטשילד וז. ליפמן, שמופיע בספר כתב אמנותי עברי (ל.פ טובי), הוא כתב קליגרפי אליו מרפרר הפרויקט הטיפוגרפי רולית ידני של משה בצראוי, מהמחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה. בצראוי משתמש במוסיקת הג'אז כנקודת מוצא וכמקור השראה ליצירה של כתב קורסיבי עברי. העקרונות המרכזיים של הסגנון המוסיקלי - זרימה, אלתור וקצב באו לידי ביטוי במערכת הסימנים החדשה שיצר ובעיקר בשחרור שבכתיבתו האקספרסיבית על גבי הקיר, שמערבת בין קליגרפיה קלאסית וגרפיטי.


משה בצראוי 


כתב רולית, צילום מתוך הספר כתב אמנותי עברי 

הפרויקט של רותי זסלבסקי (המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר) Expressive Notation עוסק אף הוא בטיפוגרפיה ומוסיקה ומתמקד בתחושות שמוסיקה מעוררת בנו. למערכת התווים הקיימת שמתייחסת רק לגובה ומשך הצליל הוסיפה זסלבסקי סדרה של שלושה סימנים נוספים המשלימה אותה ומאפשרת לבטא שלושה מרכיבים הבעתיים הנלווים לנגינה או האזנה למוסיקה: רגש, יציבת גוף ונשימה. 


   
רותי זסלבסקי (צילום באדיבות יח"צ שנקר)

בעידן שבו תמונה שווה אלף מילים, אין זה מובן מאליו שאלמנט כמו סאונד, המבוסס על זמן ודורש השתהות, הוא חלק מארגז הכלים של מעצבים מתחומים שונים. סאונד מעורר השראה, מניע לפעולה, מוביל להיפוך בעלילה ועל אף מופשטותו הוא נוכח במיוחד. ונראה כי על פי עולם העיצוב, "כל קול נחשב".

 

עיצוב אינטראקטיבי
סאונד
בוגרים 2017
צליל הטקסטיל ברומן הצרפתי של המאה ה-19
ד"ר שושנה רוז מרזל
המאמר יבחן כיצד ניתן להבין, או כיצד ניתן לפרש את הייצוג של צליל הבגד בספרות. מה האזכור הזה מוסיף לעלילה, ליחסים בין הדמויות ולבידולן המעמדי?
להמשך »
רון בלב ועציץ ביד | המוזיאון פוגש את קהילת העיר חולון
צוות אגף חינוך
מוזיאון העיצוב חולון יוזם פרויקטים ייחודיים, בהם משתלבים תלמידים תושבי חולון עם תושבים נוספים בקהילת העיר. למידה תוך מעורבות בקהילה מטפחת אצל התלמיד תחושת ערך ומשמעות, יכולת ניהול עצמי והרגשת שייכות ואחריות לקהילה בה הוא חי. פעילות משותפת של תלמידים עם וותיקי העיר, מספקת נקודת מפגש בין צעירים למבוגרים ויוצרת דיאלוג על בסיס העשייה המשותפת.
להמשך »
מרכיבים תרבות
סתו אקסנפלד
בין הרגשי לרציונלי, ובין הפואטי לטכני. מותו של מייסד רשת איקאה, אינגבר קמפרד, השבוע בגיל 91, הוא הזדמנות לדון ברשת שמוכרת לנו הרבה יותר מריהוט.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס