אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון נוכחי
יולי 2017 - נובמבר 2017
הצעת אות | בוגרים 2017
סתו אקסנפלד 06 אוגוסט, 2017 /

במדור ״הצעת אות״, טור שפורסם בהד הדפוס, בטאון ההסתדרות של פועלי הדפוס בארץ ישראל, הצביע דוד אלקינד על אחד העקרונות הבסיסיים המשפיעים על צורתו של כתב: ״בצורתה של האות העברית חל בתקופה מסוימת - לאחר המצאת הדפוס - שיבוש, אשר נגרם על ידי ניתוק הקשר בין האות הקורסיבית והאות המרובעת; צורתה של זו האחרונה נקבעה מאז והלאה לא על ידי כלי כתיבה מסוים, - כגון קולמוס, עט או ציפורן, - אלא על ידי כלים לחיטוב בעץ וחריטה במתכת וקיבלה צורה בלתי-תלויה בתנועות הכתיבה.״ אלקינד מדגיש בדבריו כיצד משפיעים כלי הכתיבה, המצע עליו כותבים, החומר ותנועת היד של הכותב על צורת האות.

בהקדמה לספרם כתב אמנותי עברי (1951) מסבירים ל.פ טובי, גרד רוטשילד וזאב ליפמן את שטען אלקינד ומפרטים: ״בציפורן עגולה אפשר לשרטט קווים בעלי עובי אחד בלבד, אפקיים, זקופים ומקושתים. בציפורן הקטועה אפשר לשרטט קווים בעלי עובי שונה; הדבר תלוי באופן החזקת הציפורן או ליתר דיוק: בזווית שבה מניחים אותה על הנייר״. במאה ה-18 לפני הספירה היו אלה מקלות בעלי ראשים מחודדים שהוטבעו בלוחות טין לחים שהתייבשו בשמש ויצרו את סגנון הכתב שנוהגים לכנותו היום כתב היתדות.[1] ובתקופת הבית הראשון האות העברית הולכת ונעשית רהוטה יותר משום שהרבו לכתוב בדיו ומיעטו לחקוק כתובות באבן. [2]  

אזכור לקשר ההדוק שבין כתב לכלי כתיבה, ניתן היה לאתר השנה דווקא בתערוכות של המחלקות לעיצוב תעשייתי של שנקר ושל המכון הטכנולוגי חולון, באמצעות שלושה פרויקטים שעסקו בעיפרון, עופרת ודיו. העיסוק בכלי כתיבה ובחומרים המרכיבים אותם אינו מובן מאליו בתקופה שבה פעולת הכתיבה הומרה בהקשה, ותוכנות גרפיות, הזמינות לכל דורש, יכולות לדמות כמעט כל כלי שנרצה.

עופרה אוברמןעופרה אוברמן

פרויקט הגמר של עופרה אוברמן, קו, תנועה, צורה מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בחולון עסק בעיפרון. אוברמן בחנה כיצד משמש העיפרון בתחום מוגדר - ציור, ויצרה סדרה של שישה אובייקטים המשלבים בין עופרת ועץ. עיצוב כל אחד מהכלים, מסבירה אוברמן, מאפשר הן אחיזה והן חווית צביעה שונה, כמו הגדלת חוד העופרת של העיפרון והלבשתו כהמשך ישיר של האצבע. אין זו הפעם הראשונה שבה בוחנת אוברמן את הקשר בין צורת כלי הכתיבה והתוצר הגרפי. במהלך לימודיה הבינה כי בעולם הציור קיים מגוון רחב של שיטות וכלים אולם דווקא השימוש בעיפרון מוגבל יחסית, שכן הרישום עמו דורש עבודה מדויקת ומוקפדת יותר. לכן בחרה לעצב את Brusketches - סדרה של עפרות המעוצבות במבנה של מברשת. עיצוב המאפשר לצייר להשתמש בעיפרון בצורה מגוונת וליצור מרקמים שונים בעוביים שונים.

גם קרן דהן, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי מהמכון הטכנולוגי חולון, בחרה את העיפרון כמושא מחקר. אם אוברמן קשרה בין העיפרון ובין עולם הציור הרי שדהן בוחרת לקשור בין הגרפיט המצויה בליבת העיפרון ותחום הקרמיקה. חיבור שהוביל ליצירת עפרונות שמשמרים את מרכיבי העיפרון הקלאסיים, אך בה בעת מציעים אלטרנטיבה לצורת הגרפיט ויוצרים פעולת כתיבה ייחודית, כמו עיפרון הבנוי מבחינה מורפולוגית כסכין יפנית: ידית אחיזה עשויה עץ ועופרת המעוצבת כלהב דק - השילוב בין השניים משפיע גם על אופי הקו שמשרטט כל אחד מהכלים.

קרן דהן

קרן דהן

אם בחולון התמקדו בעופרת, הרי שבשנקר, בחר ינאי נבון להקדיש את פרויקט הגמר לדיו. את נבון מעסיקה התנהגותו של הדיו בתוך כלי הכתיבה: הזרימה שלו ממתקן המילוי (הריפיל) ועד למצבו הנייח בתוך הכלי. אף על פי שהוא הגיע לתוצר הסופי - מיכל בצורת כדורית שיכול להכיל שני סוגים של דיו, דווקא המחקר החומרי והחיפוש שהוא מציג בתערוכה מדגימים את האפשרויות הבלתי מוגבלות הגלומות בחומר: כמו אכסון הדיו במספר מכלים המעוצבים כקוביות קטנות. גם עבור נבון, אין זו הפעם הראשונה שהוא עוסק בקשר שבין הפעולה, הכלי, המצע והחומר המשמשים את הכותב. כבר בשנה ב׳ יצר את Vandal hammer - כלי ליצירת אמנות רחוב. הדף, מצע הכתיבה הסולידי, הומר בקיר גדול ממדים, הצינור החלול שמכיל את חומר הכתיבה הומר לפטיש והדיו הפך לצנצנות צבע שבירות שמנותצות על גבי הקיר ויוצרות כתם - כלי כתיבה לשימוש חד פעמי.

ינאי נבון
נבון ינאי. באדיבות יח״צ שנקר

הקישור שעושים הסטודנטים - בין דו לתלת, בין מסורת לטכנולוגיה ובין חזותי לתעשייתי - מחבר באופן לא מודע בין עיצוב תקשורת חזותית ועיצוב תעשייתי. שני תחומים שהמערכת הפדגוגית, המכשירה מעצבים, מתעקשת כל כך להפריד ביניהם, בשם הרצון להנחיל לסטודנטים מיומנויות ומומחיות בתחום מסוים. אולם העובדה שבשלושת הפרויקטים בחרו הסטודנטים להדגים את התוצר של כלי הכתיבה באמצעות קווים אמורפיים, שמקורם בתחום הציור המופשט - ולא באמצעות אותיות, מדגישה בעיקר את הניתוק בין התחומים. שכן, דרך עיניים ״דו ממדיות״ כל אחד מהפרויקטים האלה יכול היה לנסוק לכדי ״הצעת אות״.

[1] גונן, רבקה. (1970) תולדות הכתב העברי. ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המרכזיות הפדגוגיות; מוזיאון ישראל אגף החינוך. עמ׳ 8
[2] שם, עמ׳ 31.

עיצוב תעשייתי
Typography
בוגרים 2017
בין האובייקט
ליבי סלרס
מתוך קטלוג התערוכה "ננדו במוזיאון העיצוב חולון" | דרך האובייקטים של ננדו, מעלה ליבי סלרס לדיון את השיח העכשווי בעולם העיצוב, העוסק טשטוש קווי המתאר הצורניים של האובייקט וקריאת תיגר על גישות פונקציונליות אורתודוכסיות ומובילה ליצירתם של אובייקטים שרבים מהם נמצאים במצב דומה של תנועה.
להמשך »
גיליון מיוחד לילדים עם פעילויות שאפשר להוריד ולהדפיס
צוות המוזיאון
מגזין המוזיאון בגיליון מיוחד לילדים בנושא: אותיות עם פעילויות שאפשר להוריד ולהדפיס. הזדמנות להיזכר, או לטעום מהתערוכה עוד לפני שמגיעים.
להמשך »
כתבות
אופנה אדריכלית
טל אמית
שיתוף פעולה מרתק בין איריס ואן הרפן (מעצבת אופנה), דניאל ווידריג (מעצב תעשייתי ואדריכל) וחברת MGX. by Materiaelise יצר פריטי לבוש מיוחדים בקולקציה ייחודית ושוברת גבולות.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס