אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון נוכחי
יולי 2017 - נובמבר 2017
"חדשות מרעישות"
הדר לוי ופרופ' עמית פינצ'בסקי 27 ספטמבר, 2017 /

מחקרם של הדר לוי ופרופ' עמית פינצ'בסקי, המחלקה לתקשורת ועיתונאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

מהדורת החדשות הטלוויזיונית היא סוגה פופולארית בתחום חקר התקשורת, בעיקר מפרספקטיבה של תקשורת פוליטית ומסגור חדשותי (1) (framing). מחקרים אלו מתמקדים בעיקר בהיבטים המילוליים והחזותיים של המהדורה, אשר תורמים לביסוסה כז'אנר יומיומי וטקסי, בין הסמכותי לשיחתי, המבוסס על אותנטיות וחיוּת (liveness), אולם ממד הסאונד טרם נחקר במסרים חדשותיים. מחקרנו מבקש להשלים פער תיאורטי ואמפירי זה ולענות על השאלה: מהו תפקיד הסאונד במהדורת החדשות הטלוויזיונית? במחקר שלנו, המושג "סאונד" לא מתייחס לאינטונציה או לבחירות הסמנטיות של הכתבים במהדורה, וגם לא ל"סאונד בייטס" - אלא למה שנמצא מעבר למילולי: האיכויות האקוסטיות - ולא הסמנטיות - של מה ששומעים במסגרת המהדורה. במסגרת המחקר ניתחנו 59 מהדורות חדשות ישראליות משנת 2013, אשר שודרו באותם התאריכים בערוצים 1, 2, ו-10, וזאת על מנת להשוות ביניהן ולבחון האם המהדורות השונות חולקות קונבנציות זהות הקשורות בסאונד. ממצאי המחקר מגלים את תפקיד המפתח של הסאונד כחלק מפרקטיקות עיתונאיות של תיווך ומסגור המציאות עבור קהל הצופים, אך חושפים גם את המופעים הפחות מוסדיים של הסאונד במסגרת מהדורת החדשות; רעשים הפועלים כרכיב חתרני ובלתי צפוי, אשר עשוי לפרום את המסגור החדשותי.

מסגרות אקוסטיות
לסאונד תרומה מרכזית לביסוס האתוס של מהדורת החדשות הטלוויזיונית כאוטוריטה לתיווך ומסגור המציאות. רטוריקה זו מהדהדת כבר מצלילי הפתיחים המוזיקליים של שלוש המהדורות הישראליות, התוחמים את משבצת השידור הייחודית ומבשרים בטקסיות על המעבר מלוח השידורים הרגיל לטובת מהדורת החדשות. ניתוח הפתיחים והבחירות המוזיקליות המרכיבות אותם מגלה כי שלושת הפתיחים דומים בטונאליות המז'ורית (הסולם המוזיקלי), במשקל המרובע (כמה פעמות בתיבה מוזיקלית) ובכלי הנגינה המסונתזים המשתתפים בהם. עם זאת, דמיון רב יותר נמצא בין הפתיחים המוזיקליים של מהדורות החדשות של ערוצים 1 ו-2 בנעימה ההומופונית שלהם (מרכזיות של נעימה אחת), במיפעם הקבוע (60BPM), בכיווניות הנעימה העולה המשווה לפתיחים אופי "תרועתי" לצד מרכזיות כלי הנשיפה, במהלך ההרמוני העומד בבסיס היצירה, ב"סטטיות" הבס ובתפקידם הסולידי של כלי ההקשה. הפתיחים של מהדורות החדשות בערוצים 1 ו-2 אשר החלו את שידוריהם בשנים 1968 ו-1993 בהתאמה - משדרים ממלכתיות, מבקשים להפוך את הצופים הבודדים לקהל לאומי אחיד ומצייתים לקצב השעון הקפיטליסטי. לעומתם, הפתיח של חדשות ערוץ 10, שהחל את שידוריו בשנת 2002, צעיר ומודרני יותר באופיו הפוליפוני (ריבוי נעימות) והרב-קולי, בהאצה הקלה במיפעם במהלך היצירה, בווריאציות הריתמיות, בדינמיות הבס ובבולטות כלי ההקשה. הדמיון בין הפתיחים של מהדורות החדשות בערוצים 1 ו-2 וההבדלים בינם ובין פתיח מהדורת חדשות 10 עולים בקנה אחד עם התמורות התרבותיות והמוסדיות ברקע המהדורות והמוטיבציה העומדת בבסיסן.

ממד הסאונד תורם לביסוס האוטוריטה של מהדורת החדשות הטלוויזיונית גם באמצעות האדריכלות האקוסטית של האולפן, המכוננת אותו כמרחב סטרילי, בו דמויות סמכותיות כמו המגישה והפרשנים, מנתחים ומפענחים את המציאות ממרחק מבלי לבוא במגע עמה. לשם כך, מלבד קולותיהם של המשתתפים בשידור, האולפן מלא בשקט, וכאשר מובאים ייצוגים של המציאות בגבולות האולפן הם מוצגים באופן ויזואלי בלבד, ללא סאונד (למעט מקרים בהם תורם הסאונד לדרמטיזציה וחיוּת הדיווח, כמו למשל באייטמים העוסקים בקונצרטים מוזיקליים, בתוצאות של תחרויות ספורט - או להבדיל - בתקריות אלימות, לרוב בהקשר הסכסוך ישראלי-פלסטיני). ההקפדה על הקונבנציות האודיו-ויזואליות המכוננות את האדריכלות האקוסטית של האולפן מעידה על מקצועיות: ברור כי ההפקה מבקשת לשלוט בסאונד, על מנת לשמר את ההפרדה בין האולפן ובין העולם החיצוני.
הסאונד תופס מקום מרכזי בתהליכי המסגור החדשותי בכתבות המרכיבות את המהדורה. פס הקול של כתבות חדשותיות מורכב מכמה שכבות: בחדשות "קשות", העוסקות בפוליטיקה, ביטחון ופלילים, ה - voice-over של הכתב/ת חזק ובולט ורעשי המציאות המדווחת מונמכים ברקע ותורמים לאותנטיות הדיווח ולשרטוט הסצנה. כשמקשיבים לחדשות קשות בנושאים דומים מגלים כי הם חולקים מסגרות אקוסטיות משותפות: רעשים וקולות שונים נארזים בנוסחתיות חוזרת ונשנית לפי סוג האייטם. כך למשל, כתבות אשר עוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני כוללות לרוב רעשי פיצוצים, יריות, סירנות וצעקות המוניות. הרשויות הישראליות לרוב מיוצגות בדיווחים אלה באמצעות רעשים מכנים של רכבים שונים, המהדהדים את השליטה הצבאית בסכסוך. פס הקול הנוסחתי והמתמשך של הסכסוך בחדשות קשות טומן בחובו אפקט מנרמל מסוכן ותורם לייצוג שטחי וסטריאוטיפי של הפלסטינים (2).

בחדשות "רכות", נוסף על קול הכתב/ת וקולות המציאות המונמכים ברקע, מלווה את הדיווח שכבה שלישית - מוזיקלית. מוזיקה משמשת בחדשות רכות או כתבות מגזין למטרות שונות כגון יצירת אווירה, עוררות רגשית, ארגון הנרטיב, בידור, העברת ביקורת או יצירת אירוניה. אולם למעשה, הוספת אלמנטים מוזיקליים לכתבות בנושאים 'רכים' בלבד, טומנת בחובה משמעויות פוליטיות ואידיאולוגיות ביצירת הירארכיה בין סוגיות ותכנים שונים. כך למשל, במהלך קמפיין הבחירות של 2013, כתבות אשר כיסו מפלגות קטנות זכו למסגור מוזיקלי הומוריסטי או אתני, בעוד שכתבות אשר עסקו במפלגות גדולות לא כללו מוזיקה כלל. בדוגמה מובהקת במיוחד, העורך בחר במוזיקה קלאסית ללוות את הכיסוי של מפלגת הירוקים, ובתיפוף דרבוקה לליווי הריאיון עם יור"ית דע"ם (3). מסגור מוזיקלי של מפלגות נישה קטנות לעומת העדר מסגור שכזה בכיסוי מפלגות מיינסטרים, תורם לשימור הסטטוס קוו הפוליטי ומדכא דרכים חלופיות לחשיבה מחודשת על הזירה הפוליטית.

סאונד חי - ובועט
מחקרנו שופך אור גם על המקרים בהם מאמצי ההפקה לשלוט בסאונד, על מנת לשמר את הרטוריקה הסמכותית של מהדורת החדשות, נכשלים. מקרים אלו מגלים את אופיו החמקמק וההיקפי של הסאונד, המאיים 'לדלוף' ולפרוץ את גבולות המסגור החזותי - והעיתונאי. השקט הממלא את האולפן הופך אותו למרחב אקוסטי חשוף לשלל קולות ותקריות רועשות המטשטשות את ההבחנה בין האולפן לאחורי הקלעים. חלק מהרעשים הללו עשויים להיחשב כרעשים מקצועיים הרלוונטיים להתנהלות המהדורה - כמו למשל צליל קבלת מסרון שעשוי להעיד על קבלת עדכונים חדשותיים בזמן אמת. אולם רעשים רבים אחרים - כמו למשל לחישות של המשתתפים בפאנל או דיבורים של צוות ההפקה - עשויים לפגוע במראית העין הסמכותית של המהדורה וברצף שלה (4). כך או כך, הרעשים המקצועיים והמקצועיים פחות, מספרים לנו על הגופים והחומרים במהדורה - גם כשהם נמצאים מחוץ לפריים הוויזואלי - והופכים אותם לקרובים ונגישים יותר. רעשים בלתי מתוכננים אלו מהווים סימן אינדקסיקלי לשידור החי ותורמים ל"חיוּת" המהדורה.

גם דיווח חי מזירה חדשותית מקשה על היכולת לסנן רעשים מן השטח המחרישים את הסטריליות האקוסטית של האולפן, והעיכוב במעבר הסאונד בין האולפן לשטח כופה על האינטראקציה שתיקות מביכות ולא טבעיות. חוסר הסנכרון בין השמע לתמונה במקרים הללו, חושף את האופי החמקמק והלא מרוסן של הסאונד, שעושה למפיקים חיים קשים. בשידור חי מזירה חדשותית תמיד ישנה סכנה לתקריות לא מתוכננות בגלל הקושי לשלוט על מה שרואים - אך יותר מכך - על מה ששומעים. דוגמה מאלפת בהקשר זה לקוחה מדיווח עוקב בערוצים 2 ו-10 לאחר מסיבת עיתונאים דרמטית של מנכ"ל טבע, בו שתי המהדורות הציגו מסך מפוצל בין המגיש/ה באולפן והכתב/ת בשטח, אבל בגלל האופי המקיף של הסאונד, ניתן לשמוע בכל אחד מהערוצים גם את קול הכתב/ת מהערוץ המתחרה, מה שעשוי להפריע לצופה להתרכז ולפגוע בתהליך המסגור של כל מהדורה (5).

לסיכום, למעט הבדלים מינוריים, שלוש המהדורות הישראליות חולקות את קונבנציות הסאונד אשר נמצאו במחקר זה. ממצאים אלו עשויים להעיד על רוטיניזציה ארגונית הנשענת על תהליכי חִבְרוּת, התמקצעות וחיקוי, ועל הפרקטיקות המקצועיות המקלות את שגרת העבודה היומיומית והתזזיתית על המפיקים והעורכים. כפי שעולה מן המחקר, רוטיניזציה ארגונית ומקצועית זו במהדורות החדשות הטלוויזיוניות בישראל מובילה לצמצום הדרכים בהן אנו שומעים את העולם.

עם זאת, מופעיו החמקמקים והלא צפויים של הסאונד כפי שנתגלו במחקר מראים כי פרדיגמה של סאונד ושמיעה עשויה להעשיר ולאתגר המשגות והנחות יסוד בשיח של מחקרי עיתונות ותקשורת פוליטית. בחינת ההיבטים האקוסטיים של מהדורת החדשות הטלוויזיונית העלתה תובנות חדשות על הז'אנר אשר נחקר רבות בעבר בדגש על ממדים חזותיים ומילוליים, ועל הפרקטיקות העומדות בבסיסו.

המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת (International Journal of Communication (Open Access.
לקריאה לחץ כאן >

(1) מסגור: בחירה של אספקטים מסוימים מתוך המציאות הנחווית והפיכתם לבולטים יותר בטקסט תקשורתי, באופן המקדם הגדרה ספציפית של בעיה, פרשנות, הערכה מוסרית ופתרון מסוים לבעיה (Entman, 1993).

(2) פס הקול של הסכסוך

(3) מסגור מוזיקלי למפלגות קטנות 

(4)
רעשים באולפן

(5) דליפת סאונד בין ערוצים 


פתיח מהדורת החדשות של ערוץ 2, החל משנת 2007


פתיח המהדורה המרכזית של ערוץ 10



דוגמה לסאונד של פתיח מהדורת החדשות של רשות השידור

סיפור אופנתי | המחלקה לעיצוב אופנה ויצו חיפה 2016
עדי המר
בתצוגת האופנה השנתית של המחלקה לעיצוב אופנה בויצו חיפה העמידו השנה את הנרטיב במרכז. סימנו כמה פרויקטים מעניינים שהיוו שילוב של סיפור וביצוע מוצלחים במיוחד.
להמשך »
יום העיצוב האיטלקי | 2.3.17
מוזיאון העיצוב חולון נבחר לארח את יום העיצוב האיטלקי הבילנאומי, שצויין בפעם הראשונה. ב-2.3 התקיים במוזיאון מפגש חגיגי, בו התארחו שגרירת העיצוב האיטלקי קיארה אונידה (במרכז התמונה), שוקי שוורץ - מנכ"ל ובעלים של טולמנס וטל צור - מנכלי"ת וקריאטיב ב-iota
להמשך »
כתבות
שבוע העיצוב חולון 2013
הצצה לשבוע העיצוב חולון 2013 שהתקיים בחוה"מ פסח בין התאריכים 27-31.3.13. במהלך השבוע נהנו המבקרים מהרצאות, הקרנות, סיורים והפעלות ברחבי המוזיאון והמדיטק ללא תשלום.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס