אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון #6
אפריל - אוקטובר 2012
כתבות
שמרו את השם | מילנו 2012
מיה דבש 21 יוני, 2012 /

Maya Ben David | Designer
ראיון עם מאיה בן דוד, מעצבת שבודקת אם אנשים יכולים להיות עננים ואיך אפשר להפוך זכרונות לחפצים.

מי שביקר בתערוכת העיצוב האחרונה במילנו התקשה להבין מה בין אוסף הספות והכיסאות המעוצבים להפליא, למצב הכלכלי הקשה באירופה ולבעיות הסביבה העולמיות. לעומת זאת, התערוכה "המכונה - מעצבים מהפכה תעשייתית חדשה" המוצגת עתה בבלגיה מציעה תקווה ודרך חדשה של התבוננות בעתיד.

בין המציגים בתערוכה, שאותה אצר יאן בולן, המנהל האמנותי של Z33 נמצאים בין השאר פורמה פנטזמה, סטודיו מישר-טרקסלר, UNFOLD ושלושה מעצבים ישראלים: טל ארז, איתי אוהלי ומאיה בן דוד. השניים האחרונים הם חלק מקבוצה של בוגרי איינדהובן שהתבקשו לייצר פרויקט המשך לפרויקט הגמר שלהם.

את פרויקט הגמר של מאיה בן דוד שהוא חלק מן התזה שלה לתואר שני הצגנו כאן לאחרונה במסגרת כתבה על תערוכת הבוגרים של איינדהובן במילנו, שם היא גם לקחה חלק בשולחן ארוחת הבוקר של האקדמיה ובדיון שהתקיים תחת הכותרת "The real deal".
בחודש שחלף מאז היא חזרה לכאן ונסעה לבלגיה כמה פעמים כדי להקים שם את הפרויקט שלה - SAVE AS המשתתף בתערוכה.
נפגשתי איתה בין לבין כדי לשוחח איתה על הפרויקט, על זיכרון ובעיקר על אובייקטים הנלחמים בשכחה.

Maya Ben David | Designer
SAVE AS online platform

הפרויקט שלך SAVE AS הוא החלק המעשי של התזה שלך באיינדהובן, מה היתה שאלת המחקר?

"השאלה היתה - האם אנשים יכולים להיות עננים. זו שאלה שקשורה מאוד להחפצה של דברים, היא נבעה מן הצורך שלי שיישאר משהו פיזי גם בעולם וירטואלי. ניסיתי לחשוב הכי רחוק שיש, מה יקרה אם הכול יהיה וירטואלי אבסטרקטי וחשבתי שלא אוכל לחיות בעולם כזה שהכול בו אבסטרקטי לחלוטין.

היום הולך ומתפתח יותר ויותר הכיוון של הדפסה תלת ממדית של גלי קול כלומר הדפסה תלת ממדית של תופעות שאנחנו לא רואים. ובמקביל לזה מתקיים האינטרנט ולאן שהוא מוביל אותנו, רשתות חברתיות ושירותים שלא נמצאים על המחשב שלנו. רוב הדברים שאנחנו מקבלים לא נמצאים בכלל על המחשב שלנו אלא על איזה שרת חיצוני והרבה מאוד פעמים אנחנו מגלים שאנחנו מחפשים משהו שלרגע היה שם ונעלם.

נתקלתי בזה לאחרונה כשאחותי גילתה שהיא בהריון והחליטה להודיע לנו על ידי זה ששלחה לנו צילום של מקל הבדיקה עם הסימן הכחול. הייתי באמצע משהו אז התבוננתי בתמונה והמשכתי הלאה. כשרציתי לחזור אליה מאוחר יותר גיליתי שאני לא מצליחה למצוא אותה יותר. הרבה דברים הולכים לאיבוד בגלל חוסר מודעות. אני קוראת לזה מחלות הנפש של המודעות. יש הרי שני קצוות לזיכרון מצד אחד - אמנזיה שהיא שכחה ומן העבר השני - total recall - זיכרון של הכול. הרשת מתנהלת בין שני הקצוות. כשאתה זוכר הכול אתה לא יכול להכליל, לא מסוגל לעשות הייררכיות. ובאמנזיה המידע נמצא שם אבל אתה לא יודע איך לשלוף אותו. לכאורה שום דבר לא אובד אבל אנחנו מרגישים צורך לגבות מידע משמעותי. הרשת היא לכאורה חלל אינסופי של תיעוד אבל למעשה היכולת שלנו לאתר אירוע מסוים בארכיון הזכרונות שלנו הוא כמעט בלתי אפשרי. האם זה לא זהה בעצם לשכחה?

Maya Ben David | Designer
Virtual Musem

Maya Ben David | Designer
Virtual Musem

העבודה שלך עוסקת בזיכרון שהוא נושא לגמרי ערטילאי אבל בסופו של דבר מציגה אובייקטים, איך מגיעים מן המחקר הזה לאובייקט?

במחשב מדברים בדרך כלל על זיכרון ברמה של נפח. לא מדברים ברמה של חוויה. כשאני מדברת עם מישהו בסקייפ למשל, אני לא מצליחה לשמור את השיחה. אני משוכנעת שיש לזה השלכות תרבותיות.

היתה חוקרת בארצות הברית שאחרי נפילת התאומים פיתחה תזה של זיכרון - היא קראה לזה זיכרון פרוסטטי. היא גילתה שהארועים הטראומטיים גרמו גם לאנשים שלא היו שם, לזכור את הארועים כאילו נכחו במקום. הרשת שינתה את העוצמה של מה שאנחנו חווים באופן רגשי. אנחנו שותפים לארועים שקורים במקומות שונים בעולם גם אם לא נכחנו בהם.

כך חוויתי אני את הצונאמי ביפן ואת המהפכה במצרים. ניסיתי להבין מה היו הלינקים המרכזיים שגיבשו את מה שחוויתי. בצונאמי ביפן ראיתי מול עיניי שוב ושוב את הדימוי של המכוניות שנשטפו עם המים. כולנו מתעדים, אבל כשעושים סינון של הדימויים מגלים כמה תמונות דומות יש. נראה שכולם חושבים על איך זה ייראה ברשת. אנשים מעלים דימויים שאין בהם תמימות, שחסר בהם מסר נקי.

Eindhoven Design Academy | Milan 2012
דימויי מכוניות מן הצונאמי ביפן על צלחות פרוייקט הגמר של מיה בן דוד

נראה שכולם חושבים על איך זה יהיה מוצג. מן המהפכה במצרים נותרו הרבה דימויים הרואיים. מעט מאוד פצועים והרוגים והרבה מאוד דימויים סימבוליים - כמו פירמידה שעל אנשים העומדים או כורעים על הטנק, תמונות של ציפורים שמסמלות חופש או דמויות של אנשים שמטפסים על סמלי שלטון. הרבה דברים שקשורים לכוח של הציבור כמו שטיחים של מתפללים, אלה דימויים שהם ברובם אסתטיים מאוד. לכל האסונות יש דימויים כאלה הנראים כמו תמונות של ייצור המוני, שיש בהם חזרתיות שיוצרת אסתטיקה. אבל, החוויה האינטרנטית היא לא רק דימויים אלא כזו המתגבשת מכל מיני מדיות. יש גם דממה המתלווה לאירועים כאלה. בצלחות ניסיתי לקחת גם את דימוי המכוניות וגם את הדממה שהחרידה אותי ולהעביר בצלחת את תחושת המים שמציפים את המכוניות.

במהפכה במצרים התייחסתי לכד ההיסטורי שמספר סיפורים. כדים לאורך ההיסטוריה היו פלטפורמה להעברת מידע. בחרתי את הדימויים המרכזיים שליוו אותי לאורך כל המהפכה ויצרתי קולאז'. הבחירה של הדימויים היתה מאוד סובייקטיבית. חוויתי את המהפכה במצרים כהתרגשות ורציתי שהכד יעביר את ההתרגשות הזאת".

Maya Ben David | Designer
Revolution Vase

הפרויקט שלך "שמור בשם" הוא לא רק כלי לביטוי אישי או השתקפות של הזיכרון שלך, למעשה זו פלטפורמה שמשתפת מעצבים אחרים.

כשהוזמנתי על ידי יאן בולן להשתתף בתערוכה התבקשתי להתאים את הקונספט לקונטקסט ההיסטורי של המקום (מכרה פחם בגנק שבבלגיה) ולהמשיך לפתח את הפרויקט. החלטתי לשתף פעולה עם המעצב ג'ון סתאם ועם היוצר רועי קרמר וליצור מיצג המבוסס על אובייקטים בהדפסה תלת ממדית יחד עם אפליקציה שהוצגה באמצעות אייפדים. פנינו למעצבים שייצרו גם הם אובייקטים מתוך החוויה האינטרנטית שלהם. לא רציתי שזו תהיה קולקציה רציתי רק שהם יעבירו את מה שהם חוו. היו שני מעצבים מגרמניה שבחרו בערבסקה המוסלמית כסוג של תקשורת ודימוי של אינסוף ויצרו אובייקט המראה לאן התקשורת יכולה להגיע מבחינת השיתופיות. מעצבת אחרת שיצרה את בקבוק הקולה ניסתה להראות מה קורה במפגש בין דימויים שמצרים משאילה מתרבות אחרת לתרבותה שלה. דרך הפלטפורמה הזאת הרגשתי שמשהו זז ומשתנה. למעצבים בדרך כלל קשה להתבטא בקונטקסטים פוליטיים, לחשוף את דעותיהם. הם מעדיפים לשמש ככלי שרת. הנושא הפוליטי יושב כמו משהו שקשה לפרק אותו כיצירה עיצובית. לפחות בדור שלי. בפלטפורמה הזאת דברים החלו לצאת החוצה.

Maya Ben David | Designer
Freedom

הפרויקט שלך מוצג עכשיו באתר אחר לגמרי מאשר במילנו, איך הוא נראה שם?

כל התערוכה מוצגת במכרה פחם שנסגר והמטרה שלה להצביע על כך שלמרות שתעשיות נכחדות יש להן המשכיות חדשה. המקום הוא מעין אנדרטה. יאן ביקש שנתאים את הקונספט שלנו למקום. עשינו סיור במקום והבנו שזו תופעה שקורית בכל מיני מקומות בעולם - של תעשייה נכחדת ומשהו שנברא במקומה. ראינו במכרה של גנק נקודת התחלה וסמל לתהליכים שקורים במקומות שונים בעולם. עניין אותנו לחבר את המקומות ולהראות את נקודות הדמיון.

במכרה בו התקיימה התערוכה ישנה רצפה מאוד איקונית של אריחים באדום לבן. בחרנו להתייחס לגריד ההיסטורי של המקום ולהשתלב בתוכו. רצינו ליצור שכבת זיכרון אינטימית בתוך המקום הפיזי. תכננו אריח בתלת מימד זהה במידות לאריח ההיסטורי של המקום והפצנו אותו למעצבים עם בריף. המעצבים התבקשו להגיב לתופעה של היכחדות התעשיות הכבדות דוגמת מכרה הפחם מן המקום שממנו הם מגיעים. כך למשל היה בחור ישראלי שחי בונציה והוא תיאר את תעשיית הזכוכית במורנו שגוועה והפכה לסיורים תיירותיים - לקח את מכשיר ניפוח הזכוכית והפך אותו למכונה לניפוח בועות סבון.

Maya Ben David | Designer
Fragile Desire

במילנו נראה היה שלפחות בתי הספר הציגו הרבה מעצבים שמייצרים מכונות בעצמם, האם זו מגמה חדשה?

כן, הנגישות לטכנולוגיה הולכת ופוחתת. היום אין כמעט פלטפורמות. יש מלאכות יד שנעלמות ולמעצב אין ברירה חוץ מאשר לייצר בעצמו ויש קורלציה עם מערכות אינטרנטיות שמראות עד כמה אנשים רוצים להיות מסוגלים לייצר. יש משהו בקוד הפתוח שמאפשר לאנשים ליצור ולהתנהל מתוך מערך שמייצר משהו. יש בקוד הפתוח משהו נפלא. אבל מה שמפריע זה האגו.

כתבות
בית הבראה לאופניים
אמנון זילבר ומיכל בן צבי שפיגל
במסגרת התערוכה "ללא מעצורים" השיק מוזיאון העיצוב חולון פרויקט ייחודי - "בית הבראה לאופניים" אשר שם דגש על מעורבות קהילתית וחברתית לצד עשייה למען האחר. תלמידי בתי ספר בחולון מתקנים, מעצבים ותורמים עשרות זוגות אופניים לטובת תושבי העיר
להמשך »
כתבות
עיצוב כמוס
יעל רוסו | ספריית החומרים
בהרצאה שנתן המעצב אריק בן שמחון לרגל פתיחת התערוכה ה"ישן החדש" הוא סיפר על תהליך העבודה שהוביל ליצירת האובייקטים המוצגים בתערוכה ועל העולם שאחרי.
להמשך »
בלוגים
המעבדה לעיצוב
המעבדה במוזיאון העיצוב חולון מארחת את עודד עזר, מעצב גרפי, טיפוגרף ומרצה בכיר במכון הטכנולוגי חולון, שיוביל סדנת טיפוגרפיה עברית בהשתתפות סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית, שנה ג' במכון הטכנולוגי חולון. הסדנה תעסוק בהקניית כלים ‎ליצירה טיפוגרפית מקורית הנשענת על עקרונות האות העברית.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס