אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון #8
יוני - אוקטובר 2013
כתבות
עיקרון והתמדה
ליאורה רוזין 03 אוקטובר, 2013 /

"הפרחים המיובשים" בתערוכה של רון ארד מעוררים שאלות על הרס ויופי, תפקוד ורעיון

"עקרון ההֶתְמֵד (עקרון ההתמדה או האינרציה), קובע כי כל גוף נוטה להישאר במצב בו הוא נמצא: אם במנוחה - ישאף להישאר במקומו, ואם בתנועה - ישאף לשמור על מהירותו, (גודלה וכיוונה). במילים אחרות, כאשר על גוף לא פועל כוח, מהירותו לא תשתנה. מצב זה, בו מהירות הגוף לא משתנה, מכונה התמדה." - ויקיפדיה

Ron Arad: In Reverse | Liora Rozin

אנחנו מגיחים אל תוך העולם הזה בקול תרועה, אנחנו אהובים ומיוחדים ויחידים וחד פעמיים עבור אלה שמקיפים אותנו. אנחנו אנרגיה מתפרצת, אנחנו במגמת צמיחה, אנחנו פוטנציאל, אנחנו החדש והעתיד והקדמה.
עד ש... מתישהו, ברגע חמקמק וכמעט בלתי מובחן, מהסוג שמתגנב מאחורינו, אנחנו הופכים מהבטחה להוכחה של עצמנו - אנחנו אל מול העולם ואל מול עצמנו. מה שישנו הוא הדבר, רצונות חשקים ומאוויים אל מול אמת קיימת ונוכחת. אכזבות לצד הצלחות, אנחנו אוסף של חוויות פרטיות ומשותפות.

אנחנו כבר הרבה פחות מיוחדים. אט אט דוהה החד פעמיות שבנו, אנחנו הופכים לחלק ממשהו גדול יותר, לעתים נבלעים בתוך ההמון ומתפקדים כתפאורה או רקע להתרחשויות אחרות, לפעמים אנחנו רקע אפילו בחיינו אנו.
אנחנו הופכים יותר ויותר מובנים מאליהם ופחות ופחות שימושיים. אנחנו כבר לא "state of the art" זה ברור, עד שאנחנו נעשים שקופים ובלתי נראים לזולת, מעלים קמטים ועובש. את הרגעים האחרונים שלנו אנחנו מבלים כמעט לבד, בחוסר תנועה ובשקט, כמעט מיותרים וודאי שלא קריטיים כמו בתחילת הדרך.

Liora Rozin | Ron Arad: In Reverse

בלכתנו, ובהנחה שיש מי שיתעקש לזכור, אנחנו הופכים מהממשי שהיינו לדימוי, כזה שקיים באחרים או מודפס על גבי נייר בעוביים שונים. אנחנו הופכים מנפח ותנועה במרחב לקווי מתאר, לכתמים או לפלטה של צבעים. אנחנו הופכים שטוחים - מתלת ממד לדו ממד שהוא הזיכרון שלנו לנצח, עד שגם בו אובד העניין.

ברגעי השיא שלנו או אל מול הצמתים המרכזיים והמכריעים שבחיינו וכשבלוריתנו מתנופפת ברוח במלא אונה, אנו חשים כאילו אנחנו ניצבים בפני שתי אפשרויות : האחת - להישרף ולהתכלות באש החיים שמלבות התשוקות שלנו ולהעלם, רגע לפני שעובר אותנו השיא. האחרת, להמשיך ללכת בעיקשות בדרך, עקב אחר אגודל עד שייגמר הכוח, עד שתגווע הלהבה ותישאר רק נימה של עשן מסתלסלת, עד שגם זו תימוג.

Liora Rozin | Ron Arad: In Reverse

כוחות כמו אנרציה או גרביטציה דוחפים אותנו לקיים, מבלי לבחור באופן מודע את האפשרות השנייה. זו שמחייבת התמדה. המכוניות המחוצות שפעם לכדו את עיניהם ודמיונם של "משתמשים" ומאוחר יותר ננטשו על ידי אלה בעבור המהיר, השימושי והיעיל יותר, היום תלויות על הקיר, בשקט ובכך מקיימות את שתי האפשרויות בו זמנית. הן האייקון שידע ימים יפים של תהילת נעורים והחפץ שידע גם ימים של הזנחה ונטישה. ההתייתרות שלנו היא בלתי נמנעת וכך גם של החפצים שמהדרים את חיינו.

כמעט כמו בכתב הגנה, חוזר ומזכיר רון ארד ביומן שניהל לקראת עליית התערוכה ולגבי מכוניות הפיאט 500, "לא הרסתי, הנצחתי". ההשוואה החוזרת בין מכוניות הפיאט המחוצות לפרחים מיובשים מבקשת למקם את המעשה באזור הרומנטי- פיוטי. ההזדקנות וההתייתרות הבלתי נמנעת של מכוניות הפיאט הופסקה בפעולה אחת מיידית של מעצב. פעולה זו - אלימה באופייה, אך מלאה חמלה בכוונותיה - מקפיאה את המכונית באזור הדמדומים שבין ההרוס ליפה, בין התפקוד ובין הרעיון, בין האייקון לבין הצל של עצמו.

ואני נשארת עם השאלה העקרונית:
מה מצריך יותר אנרגיה חיצונית, להניע מכונית או דווקא לעצור אחת.

Liora Rozin | Ron Arad: In Reverse

המלצות
חילופי עונות - תערוכת צורפות עכשווית
מירב רהט
ב-21 בספטמבר, רגע לפני שאנחנו מכריזים באופן רשמי על המעבר לסתיו בישראל, תפתח בגלריה הברט בפריז "חילופי עונות" – תערוכת אובייקטים וצילומים של הצורפת ורד בבאי.
להמשך »
כתבות
היופי בהמחשת תהליכי מיון נתונים
עופר שפיגל
בדומה למשוואות מתמטיות אותן ניתן להמחיש באופן ויזואלי, ניתן גם להמחיש אלגוריתמים והתוצאה היא מרשימה לא פחות.
להמשך »
כתבות
חווית הרויאל דלפט
מיכל בן צבי שפיגל
מאז היוסדו ב-1653, מפעל הרויאל דלפט חולש על תחום ייצור כלי הפורצלן הכחול בהולנד. זהו המפעל היחיד המשמר מסורת ארוכת שנים ועדיין פעיל כיום. הצצה למוזיאון הרויאל דלפט, לתהליך הייצור של כלי הפורצלן ולתצוגה המתחדשת.
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס