אודות | צור קשר | עיתונות | ידידים | מגזין | ניוזלטר | ספריית החומרים | العربية | English  
מידע למבקר תערוכות אוספים לוח ארועים חינוך
גיליון #9
נובמבר-יוני 2014
כתבות
אופני החיים - מסע אופניים במסלול החיים
אירית גילן 04 דצמבר, 2013 /

כיצד מתחברים ערכים של שינוי והתפתחות, דווקא לאופניים? הרי עובדה ידועה היא שכלי התחבורה עצמו כמעט לא השתנה מאז המצאתו במאה ה-19, בעוד שלצידו נמצא האדם הרוכב, העובר תהליכים של צמיחה, שינוי והתפתחות מינקות ועד זיקנה. סט שלם של חוויות שונות מתפתחות סביב האופניים, ונדמה שלכל שלב בחיים, הם ממלאים צורך ייחודי ושונה מקודמו. הם הגלגלים של הילד כמו של המבוגר, מבטאים רכיבה והנעה עצמאית אך מחוברים בקשר הדוק לחווית הרכיבה בקבוצה או הזוגית-אינטימית, הם אמצעי להגיע ממקום למקום כמו לשוטט וליהנות מהמרחב.

לאופניים אין קיום ללא רוכב

רוכב על אופניו הוא בעצם גוף היברידי, חציו בשר ודם וחציו ברזל, שכל מהותו הוא בחיבור ביניהם על מנת לחולל תנועה. יכולת התנועה קדימה נוצרת בזכות פעולות חוזרות ונשנות, אשר כאשר הן נפסקות נעלמת גם זכות הקיום של הכלי. קשר אדם-מכונה הדוק זה יכול להסביר את ההשפעה ההדדית שמתקיימת ביניהם, במובן זה שהאדם מעניק ל"מכונה" המחוברת לגופו משמעויות רחבות וחיבור לרבדים עמוקים יותר בנפשו.

חווית רכיבה שונה

פעולת הרכיבה מעניקה מעמד חדש למקום שאיננו "מקום": המרחב בין נקודת המוצא לנקודת היעד, שבו בעצם "מתרחשים החיים". בנוסף, ברכיבה על האופניים כל החושים פתוחים למרחב: הצבעים החדים של הטבע, הרעשים והקולות, הריח ותחושת האוויר על הפנים. בכך מעניקה הרכיבה הזדמנות לביטוי ופורקן של תחושות ודחפים, בדיקת גבולות ויחסים עם העולם והחברה אשר הם מעבר לכל כלי תחבורה רגיל. גם חוויה ייחודית זו מחברת את האופניים לצרכים העמוקים יותר של הרוכב ולמהלך חייו האמיתיים המתרחשים ברגעים שבין נקודות השיא.

במאמר זה אסקור את היחס שלנו לאופניים לאורך החיים, בתחנות המחוברות לשלבי ההתפתחות שלנו כילדים ובני נוער. שלבים אשר בחלקם אנו חוזרים ומבקרים שוב כאשר אנו מתבגרים, במעין מסלול מעגלי. נקודות ההתייחסות לשלבי ההתפתחות יתבססו על תיאוריית הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים להגדרה עצמית, כפי שנוסחו על ידי אדוארד ל. דסי וריצ'רד מ. ראיין (Edward L. Deci and Richard M. Ryan) ויביאו סימוכין מתיאוריות התפתחותיות מרכזיות: תיאוריית ההתפתחות בשלבים של אריקסון (Erik Erikson) ושלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה (Jean Piaget).

יכולת, אנטומיה ושייכות

בספרם משנת 2002, הגדירו רייאן ודסי 3 צרכים פנימיים מרכזיים המעורבים בהגדרה עצמית והנחוצים לאדם לבריאותו הנפשית ורווחתו:

1. היכולת (competence) - תחושת אמון בסיסית באפשרות לגרום לדברים לקרות ותחושת ההשפעה על העולם הסובב.

2.האוטונומיה (autonomy) - הצורך להניע את החיים באופן עצמאי ולפעול בהרמוניה עם הגדרת הזהות האישית.

3.שייכות וקשר (relatedness)- תחושת השייכות לקבוצה ומערכות היחסים האינטימיות יותר עם מושאי האהבה.

בניתוח הצרכים והחוויות השונות שמעניקה הרכיבה על האופניים תחת הבנת צרכים אלה ומבעד למשקפי שלבי התפתחות בני האדם מהינקות ועד לבגרות, ניתן למצוא הקבלה וחיבור חזקים מאד. צרכים כמו: אמון והשפעה, עצמאות וזהות, שייכות ואהבה, מקבלים מענה ישיר באמצעות השימוש באופניים. נושאים אלה מיוצגים באופן מתמשך בספרות, בקולנוע, בצילום ובאים לידי ביטוי בתופעות חברתיות לאורך השנים.

אמון / אני מאמין באמונה שלמה

"ההפגנה הראשונה של אמון חברתי מצד התינוק היא בנוחות הזנתו, בעמקות תרדמתו, בהקלת מעיו... אמון, בדרך כלל, כורך לא רק את העובדה שאדם למד לסמוך על השווי והרציפות של מספקיו מבחוץ, אלא גם שיכול אדם לתת אמון בעצמו ובכושר אבריו שלו להתמודד עם דחפיו." (אריק ה. אריקסון)

על פי אריקסון, בניית האמון בעולם ובסביבה מתרחשת אצל האדם כבר בחודשים הראשונים לחייו. אם הדמות המטפלת נענית לצורכי התינוק באופן מהימן ואוהב, התינוק מקבל חוויה של ביטחון בסביבה ובעולם שמסביב, באמצעותה הוא משיג אמון בסיסי. בתמהיל נכון של אמון וחשדנות ישיג התינוק את המעלה הפסיכולוגית הראשונה, שהינה תקווה - תחושה חיובית לגבי העתיד ולגבי האפשרות להתמודד איתו.

פעולת הרכיבה על האופניים מנתקת את האדם מהקרקע ומהחיבור הטבעי והרגיל שלו לעולם ובכך משבשת את תחושת הבטחון. כאשר האדם רוכב על האופניים, בדומה למצבו על הנדנדה, הוא נמצא בריחוף ואינו מחובר עוד לקרקע, אלא מרגיש יותר כחלק מהאוויר. לשלב זה של ניתוק מהקרקע נדרשת רמה גבוהה של ביטחון עצמי ואמון בסביבה ובאופניים שידעו להוביל אותו בבטחה ממקום למקום.
תחושת הביטחון בסביבה ובעצמי נחוצה באופן משמעותי בשלבים נוספים של שימוש באופניים: בתהליך הפרידה מגלגלי העזר, הוירטואוזיות שרוצים להפגין בגיל ההתבגרות (רכיבה ללא ידיים, עלייה על גלגל בודד וכדומה), ברכיבה עירונית בכבישים סואנים, ברכיבה בדרכי עפר צרות ולאלו הבוחרים ברכיבה על אופניים כספורט אקסטרים.

Free Wheel | Bicycle Design
מרגלית ודותן שקד בשבילי קיבוץ עין ־המפרץ, 1973. צילום: יעקב סער, אוסף לשכת העיתונות הממשלתית (ערן ליטוין) 

השפעה / אני זז משמע אני קיים

"...הכול מסכימים שקיימת אינטיליגנציה איזו שהיא לפני הלשון. אינטיליגנציה זו, שהיא מעשית מעיקרה, כלומר... השואפת להציג תוצאות ולא לקבוע אמיתות, מצליחה עם זאת לבסוף לפתור בעיות רבות של פעולה... בזכות הבנייה של מערכת מורכבת של סכימות פעולה ובזכות ארגון המציאות במונחים של מבנים מרחבים-עיתיים וסיבתיים... והן נוצרו על-ידי תיאום פעולות תחושי-תנועי בלבד" (ז'אן פיאז'ה)

על-פי פיאז'ה המודעות של הילד בגיל הרך מוגבלת למה שהוא יודע באמצעות חושיו ופעולותיו המוטוריות. על סמך ידיעות אלה ובאמצעות האינטראקציה עם הסביבה הילד בונה באופן פעיל מערכת להבנת העולם. התהליך מתחיל בחודשים הראשונים לחיי התינוק בתירגול פעולה-תגובה, ראשית עם הגילוי של התינוק את גופו שלו ואחריה את הקשר של מעשיו לאובייקטים חיצוניים.

אופניים הינם אחד הכלים הראשונים בהם נחשף הילד הצעיר לקשר שבין האדם למכונה. כל מהותם של האופניים הוא החיבור בין האדם, פעולותיו החוזרות ונשנות והתנועה הנוצרת. אופניים מספקים את ההבנה הבסיסית של מנגנוני פעולה-תגובה ואת ההשפעה הישירה של הילד על התוצאה הרצויה. דרך הפעלת האופניים מספק הילד את הצורך הבסיסי שלו בהשפעה על הסביבה באמצעות פעולותיו באופן ישיר ומיידי.

Free Wheel | Bicycle Design
אופני "סנונית", ייצור ארץ ישראלי, שנות ה-60-50. באדיבות מוזיאון האופניים של אלון וולף. צילום: בני גם זו לטובה

עצמאות / "אני לבד"

"הגמילה האנאלית-שרירית מכינה את במת הנפש לניסויים בשתי מערכות שוות-זמן של אופניות חברתית: אחיזה והרפיה... הילד צריך להגיע לכל הרגשה, כי אמונתו הבסיסית בקיומו... לא תועמד בסכנה על ידי היפוך הכיוון, על ידי אותה משאלת-פתע להיות בעל-בחירה, לרכוש לעצמו בתובענות, ולסלק מעצמו בעקשנות" (אריק ה. אריקסון)

בשנים הראשונות לחייו הילד צובר התנסויות ותובנות המפתחות אצלו את היכולת להתבונן על העולם בצורה אובייקטיבית ולהכיר בקיומם העצמאי של אנשים ועצמאים. על פי אריקסון, החל מהשנה השנייה לחייו הפעוט מתחיל במשימות עצמאיות ראשוניות (שליטה על סוגרים, לאחוז ולעזוב חפצים על פי דרישת הסביבה וכדומה). הצורך הפסיכולוגי העיקרי המושג בשלב זה הוא השגת אוטונומיה ו"לעשות את הדברים לבד".

אופניים הם התרסה של עצמאות ותקווה. כבר בילדות הם ביטוי לשאיפה להיות עצמאי, להגיע לבד ממקום למקום ולגלות את המרחבים. הרבה מסיפורי ההרפתקאות הילדותיים משולבים ברכיבה על אופניים כאמצעי להתניידות, שוטטות, יציאה להרפתקאות והגדלת הטריטוריה הנשלטת על ידי האדם הצעיר. ככלי תחבורה מספקים האופניים לכולם אמצעי נוח וזול לנוע באופן עצמאי ממקום למקום, עד לגילאים המבוגרים ביותר כאשר ההליכה הארוכה נהיית קשה על הגוף.

זהות / והילד הזה הוא אני

"בשלב הנעורים וההתבגרות שוב מתערערים כל השוויונות והרציפויות שהילד הסתמך עליהם קודם-לכן... טרודים בעיקר בשאלה, כיצד הם נראים בעיני הזולת בהשוואה להרגשתם העצמית לגבי טיבם והיותם,... האינטגרציה הנערכת עתה, בצורה של זהות האני, היא יותר מהסכום הכולל של הזדהויות הילדות." (אריק ה. אריקסון)

על פי אריקסון, בגיל הנעורים שואל המתבגר את השאלה הקלאסית: "מי אני?". כאשר התשובה אינה חייבת להיות חד-משמעית. זוהי תקופה של פסק זמן עבור המתבגר לבחון זהויות שונות ותפקידים שונים, במטרה לצאת ממנו עם זהות אישית, מינית, מקצועית וחברתית מגובשת יחסית. אם ההתנסות של המתבגר בהגדרת העצמי שלילית או לא מספקת, הוא עלול לסבול מבלבול תפקידים וחוסר יכולת לבחור לעצמו זהות ברורה ועקבית.

אופניים מעניקים כוח לילד ולנער. הם מאפשרים לו תנועה מהירה, עליונות פיסית ותנועתית על פני הסביבה הנייחת או ההולכת-רגל ועוזרים לו להתמודד עם מצבים משתנים. בהיבט החיובי, הילד משתמש בכוח לפיתוח תחושת בגרות ואחריות. בסדרת הספרים "החמישייה הסודית" מסייעים האופניים לחברי הקבוצה בפתרון תעלומות ובעזרה לסביבה. בהיבט השלילי, תחושת הכוח ויכולת המנוסה המהירה יחסית ממקום הפשע, מעניקה לאופניים גם תפקיד משמעותי במעשי הקונדסות והפרחחות המשמעותיים אשר מתרחשים בתקופת הילדות והנערות.

Free Wheel | Bicycle Design
בית־שאן, 1967. צילום: אילן ברונר, אוסף לשכת העיתונות הממשלתית (ערן ליטוין)

איזכורים להתנהגות פרחחית על גבול ההתעללות זכורים מהסרט "פורסט גאמפ", אז הילדים מתעללים בפורסט שרגליו המחוברות לקבי הברזל מגבילות את תנועתו, ורודפים אחריו על אופניהם. במצוקתו מתחיל פורסט לרוץ, לקול הקריאה המפורסמת של חברתו ג'ני: "Run Forest Run" עד שהקביים מתפרקים והוא מצליח להימלט מהנערים.

בסיפור "צפירה" של אתגר קרת מתוארת סיטואציה של גניבה והשחתה של אופני שרת בית הספר על ידי תלמידים בעלי כאריזמה ומוצלחים ושוב האופניים נמצאים כאן במוקד יחסי חזק-חלש ובבלבולי זהויות בין התנהגות עבריינית למאפיינים של ילדי טובים.

שייכות / אמור לי מי אופניך ואומר לך מי אתה

"relatedness refers to feeling connected with others and having a sense of belonging within one's community" (Deci & Ryan)

על פי דסי וראיין הצורך בשייכות הינו בסיסי. הצורך מתבטא בקיום אינטראקציה והשתייכות לקבוצת התייחסות, בדרך כלל קבוצת "שווים" בגיל, איתה מתקיימים פעילות תקשורת ודאגה הדדיים. צורך זה מתקיים במקביל לבירור הזהות האישית ולקבוצה יש מקום חשוב באותה הגדרה עצמית. על פי אריקסון קבוצת השווים מהווה מודל חיקוי עבור הנער, דרך לקבל משוב על התנהגותו ועיצובה בהתאם.

האופניים על מאפייניהם השונים, תמיד שימשו סמל ועדות לקבוצת ההשתייכות.
בגילאי הנעורים, סוג האופניים, "המודל", הנצנוץ, כולם היו סימנים שהעידו על מעמדך הכלכלי והחברתי. כך חנוך מרמרי בספרו "על האופניים": "הר הכרמל של אותן שנים היה מתחם בוטח של בורגנות שאננה,... לא רק המכוניות היו אמריקניות... גם האופניים שעליהם נעו חברי היו כאלה. גלילי מתכת מעודנים, חטובים, נושאי שמות מלהיבים כמו הרקולס או סנטוריון, בהשוואה לחרש אופן הכחולים, אופני העמלים שנרכשו עבורי באיחור ובתשלומים. ומעל כולנו ריחפו בניהם של עשירי הסביבה, רכובים על צמיגי השנהב של הרולס-רויס הדו-גלגלי - אופני ראליי אנגליים, נושאי סמל ראש הברבור המלכותי, המוזהב, שצבעם ירוק-בקבוק מתכתי."
בגילאים מבוגרים יותר עם התפתחות ספורט הרכיבה, נוצר תיוג הרוכבים לפי: רוכב כביש ורוכב שטח ובתוך קבוצות הרכיבה מתקיימים לחצים חברתיים המתבטאים הן בסוג האופניים הנרכשות, ההשקעה בגאדג'טים התומכים ועד ללבוש המתלווה לפעולת הרכיבה.

Free Wheel | Bicycle Design
תלמידי בית ספר על אופניים מקושטים לפני היציאה למרוץ יום העצמאות בחולון, 1975 צילום: משה מילר, אוסף לשכת העיתונות הממשלתית (ערן ליטוין)

אהבה ואינטימיות / כמו גלגל בתוך גלגל

"רק לאחר שבני הנעורים מצליחים לצאת מלבטי הזהות שלהם, יכול האני להשתלט על השלב הששי, הוא שלב האינטימיות.... מצבים המחייבים הפקרת העצמי: באורגאזם ובזיווג מיני, בידידות נפש ובמאבק פיזי, בחוויות של השראה ממורים ושל הארה פנימית מנבכי העצמיות" (אריק ה. אריקסון)

על פי אריקסון, הצורך בקשר של אהבה מתרחש מגיל 19 ואילך לאחר שהושלמו תהליכי ההתבגרות, בהם הגדרת הזהות העצמית והשייכות לקבוצת התייחסות. בטחונו של האדם בזהות העצמית שגיבש לעצמו צריכה להיות מספקת על מנת שלא יחשוש לאבד את עצמו במסגרת הקשר האינטימי זוגי.

האופניים מופיעים רבות בספרות, בקולנוע ובשירה כמוטיב רומנטי זוגי. ייתכן שמקור הרומנטיקה המקושרת לאופניים הוא בחוויית הנסיעה המשותפת, זה לצד זו, בקצב המאפשר שיחה ומבט, באוויר הפתוח המחדד את החושים ובתנאים האופטימליים לאינטימיות ותקווה. ייתכן שהמקור לכך הוא פשוט במבנה האופניים: חיבור של שני גלגלים ליצירת תנועה משותפת בקצב אחיד, כמאמר השיר של אהוד מנור: "כמו גלגל בתוך גלגל / באופני הסתיו / כמו תלתל בתוך תלתל / ליבה בזרועותיו".

Free Wheel | Bicycle Design
שלמה ודינה, 1950. צילום: פריץ כהן, אוסף לשכת העיתונות הממשלתית (ערן ליטוין)

סיכום 
האופניים יכולים להיחשב ככלי תחבורה שכל משימתו היא להוביל אותנו ממקום למקום, אך הם עדיין זוכים לרומנטיזציה ולהתייחסות רגשית. במאמר זה ניסיתי להראות שהמקום שתופסים האופניים בחיינו אינם נובעים בהכרח ממה שהם, אלא דווקא ממי שאנחנו, מהתהליכים מעצבי האישיות שאנו עוברים, כאשר האופניים לצידנו לעיתים מסייעים ולעיתים הם רק בבחינת עדים אילמים.

*המאמר נכתב במסגרת קורס אוצרות בתואר השני בבצלאל, שיתוף פעולה בין מוזיאון העיצוב חולון לאקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל.

כתבות
בעולם טוב יותר
מיה דבש
המעצב האמריקני איב בהאר זכה בפרס אינדקס היוקרתי על הפרויקט "לראות טוב יותר ללמוד טוב יותר" . איב בהאר הוא המעצב הראשון שזכה בפרס האינדקס פעמיים. הפרויקטים של בהאר מונעים מהאמונה שעיצוב טוב יכול להיות סוכן של שינוי, שיש ביכולתו של עיצוב להקנות כלים בסיסיים לחינוך ולשפר את חייהם של אלה שמשאביהם דלים יותר.
להמשך »
כתבות
חיים בשמש - העובדים התאילנדים, החקלאים החדשים
מיה פרנקל טנא
מנתונים המתפרסמים בדוחות ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וישראליים, מצטיירת תמונה עגומה. זכויותיהם של העובדים התאילנדים מופרות לעיתים קרובות באופנים שונים. חלק מתנאי העבודה הקשים היא החשיפה הממושכת לשמש. העובדים התאילנדים מודעים לסכנה, ומצאו פתרונות יצירתיים על מנת להגן על עצמם. האם יוכלו להגן על עצמם מפני ניצול, שלילת זכויות ונזקים אחרים?
להמשך »
כתבות
איינדהובן - הדבר האמיתי | מילנו 2012
מיה דבש
השנה קיימה האקדמיה לעיצוב של איינדהובן שלוש ארוחות בוקר בשיתוף Premsela ובהן לצד מגשי פירות ומאפים התקיימו דיונים של מעצבים, מבקרים, עיתונאים ואוצרים בשאלות כמו: איך יכולים מעצבים ליישם את האידיאלים שלהם בימים אלה של משבר? ואיך ניתן לעשות שימוש במשבר כדי לעשות דברים אחרת?
להמשך »
© כל הזכויות שמורות למוזיאון העיצוב חולון, 2010   |   ניוזלטר   |   יצירת קשר   |   תנאי שימוש   |   הקמת האתר: סייברסרב   |   עיצוב: ™wuwa   |   צילומים: יעל פינקוס